בהקשר דנא, הוסיפו ב"כ הנאשמים וטענו לחוסר מהימנות מטרסו, קוך ואשד, עדיה המרכזיים של המאשימה, כעולה מעדויותיהם השקריות ורצופות הסתירות, אשר יש לדחותן במלואן, בעטיו מתבקש בית המשפט לזכות הנאשמים, לכל הפחות, מחמת הספק. יתרה מזאת, מעשי הנאשמים כלל לא עברו את שלב ההכנה, ואף מטעם זה יש לזכותם מן האשמה המיוחסת להם.
לבסוף, טענו ב"כ הנאשמים 1 ו-3 לשורה של הגנות, אשר בעטיין יש לזכות הנאשמים, כדלקמן: הגנת זוטי דברים, הגנה בדבר טעות במצב המשפטי, הגנה בדבר טעות במצב העובדתי והגנה מן הצדק.
תמצית טענות הנאשם 2
- לטענת ב"כ המלומדים של הנאשם 2, עוה"ד נבות תל-צור ואילת לשם, יש לזכות את הנאשם מעבירת הניסיון לעריכת הסדר כובל, הואיל ולא היה צד לעבירה כאמור. הנאשם 2 לא נכח בפגישה בבית קפה אלכסנדר ולא היה צד לשיחות הטלפון, במועדים בהם, לטענת המאשימה, בוצעה העבירה. הפגישה במלון דן, אשר רק בה נכח הנאשם 2, נסבה על הוצאת ההסדר הכובל שגובש מהכוח אל הפועל, כטענת המאשימה, עת תכליתה יצירת תשתית ראייתית להוכחת האירועים שהתרחשו קודם לכן, ודי בכך כדי לזכות את הנאשם 2. ב"כ הנאשם 2 ביקשו להדגיש, כי לנאשמים לא היה כל מניע לערוך הסדר כובל, בהינתן כי הורדת מחיר חטיף הבריאות קורני כלל לא סייע בידי החברה המאוחדת בהגברת מכירותיה לטווח הרחוק, עת פער המחירים בין המוצרים היה מחוייב המציאות, על מנת לבדל את אנרג'י כמוצר איכותי-יוקרתי לעומת קורני, שלא נתפס ככזה. לדידם, מטרסו וקוך פעלו על מנת להפליל את הנאשם 1, ולפיכך, יש ליתן לעדויותיהם, אשר ניתנו בשל אינטרס אישי והלוקות בסתירות רבות, משקל מינימאלי.
בהתייחסם לתוכן הפגישות והשיחות שהתקיימו בין מטרסו לנאשמים, טענו ב"כ הנאשם 2, כי חומר הראיות בתיק תומך בטענה כי הפגישה בבית קפה אלכסנדר כלל לא נסבה על תיאום מחירים. אשר לשיחות הטלפון, שהתקיימו לאחר מכן, הרי שתכליתן תרגילי חקירה יזומים ומתוכננים, במסגרתם ביקש מטרסו להפיל את הנאשם 1 בפח ולגרום לו לדבר על תיאום מחירים, בעוד כל חפצו של הנאשם 1 היה בהצגת תפיסתו לבניית קטגוריית מחירים למוצר.
בהתייחסם לפגישה שנערכה במלון דן, טענו ב"כ הנאשם 2 כי הנאשם הצטרף לפגישה באופן ספונטני, מבלי שהיה שותף לפגישה ולשיחות שהתקיימו קודם לכן בין מטרסו לנאשם 1, עת זו נסבה הן על הצורך בבנייה של הקטגוריה ובמיצובהּ והן על חשיבות הפלנוגרמה וסידור המדפים. נושא המחירים עלה בזיקה לנושאים אלה, ויש לראות בדברי הנאשמים בהקשר דנא, לכל היותר, בגדר מתן ייעוץ שיווקי לגיטימי למטרסו בדבר המחיר הראוי של חטיפי הבריאות. וודאי שאין לייחס לנאשם 2, אשר נכח רק בפגישה זו ואף זאת באופן אקראי, משום הבנה ומודעות לניסיון לתאם מחירים. יתרה מזאת, כעולה מחומר הראיות, לא הוכח כי הנאשם 2 ידע, כי הנאשם 1 שוחח עם מטרסו, כנטען, על מחיר חטיף הבריאות קורני, ומשכך אין לייחס לנאשם 2 מודעות בענין דנא. מכל מקום, אין די בנוכחותו בפגישה במלון דן כדי להרשיעו בביצוע עבירה של ניסיון לעריכת הסדר כובל, עת לא הוכח כי נוכחותו היתה חיונית או למצער תרמה לביצוע העבירה.