כעולה מעדות מטרסו, הוא וקוך פנו לרשות להגבלים עסקיים ונתנו תצהיריהם בפרשה, כלשונו, "מהטעם הפשוט של לנקות את שמנו מכל רבב" (פרוטוקול דיון מיום 7.6.2004, עמוד 18 שורה 19. ראו גם, עדות קוך, עמוד 73 שורות 15-16). בחקירתו הנגדית הוסיף מטרסו והעיד, כי "באלכסנדר, כשמוטי עבר לדבר על מחירים, זה נראה לי לא בסדר ברמה שאני איישם. זה לא נראה לי משחק הוגן מבחינת התחרות." (פרוטוקול דיון מיום 7.6.2004, עמוד 24 שורות 29-31), בהוסיפו, בהמשך חקירתו הנגדית, כי "מדובר בשיחה בין מתחרים קשים שמהווים 70% או 80% מהשוק." (פרוטוקול דיון מיום 12.9.2004, עמוד 35 שורה 3). מאוחר יותר, התבקשו מטרסו וקוך לשתף פעולה עם הרשות, והגם שמטרסו לא היה נלהב לעשות כן בתחילה, נאותו, בסופו של יום, אף מן הטעם כי חשו כי הנאשם 1 דוחק את מוצריהם מהשוק ומאיים על קיומם כמתחרים (פרוטוקול דיון מיום 7.6.2004, עמוד 11 שורות 20-23 ו-27-31 ובעמוד 21 שורות 15-19). כן העיד מטרסו כי משלב זה ואילך, פעל על בסיס הנחיותיהם של חוקרי הרשות להגבלים עסקיים באשר להמשך החקירה (פרוטוקול דיון מיום 7.6.2004, עמוד 15 שורות 20-21).
- ב"כ הנאשמים 1 ו-3 העלו הטענה, לפיה הפגישה בבית קפה אלכסנדר היוותה חלק ממסכת של פגישות שקיים הנאשם 1 באותה עת עם מספר רב של חברות במשק, בניסיון למכור את חטיף הבריאות אנרג'י או לרכוש מותג נוסף או למזג את פעילותה של הנאשמת 3 עם חברות אחרות, על רקע עסקיה הצומחים, באותה עת, של הנאשמת. ענין המחירים אוזכר בפגישה רק באופן שולי וזניח, כחלק מההסבר שנתן הנאשם 1 למטרסו בדבר כוונתו למצֵב את החטיף קורני היה והחברה המאוחדת תאפשר לנאשמת 3 הפצה משותפת של חטיפי הבריאות.
דא עקא, גרסה זו, באשר להקשר שבו הועלה נושא מחירי החטיפים קורני ואנרג'י בפגישה, לא הועלתה במפורש בתשובת הנאשם 1 לכתב האישום, ואינה נתמכת בחומר הראיות בתיק. אפרט:
אין חולק כי בפגישה בבית קפה אלכסנדר נכחו מטרסו והנאשם 1 בלבד, וכי זו לא תועדה באמצעי הקלטה כלשהו. על תוכן הפגישה יש ללמוד, קודם לכל, מעדותם של הצדדים לה - מטרסו והנאשם 1. אמירות של צדדים שלישיים, אשר דווחו על תוכן השיחה, יש בהן כדי לחזק אחת משתי הגרסאות או לאו, אך וודאי שאין בהן כדי להוות ראיה בדבר אמיתות תוכנן, בהיותן עדות מפי השמועה (ראו גם, יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון (תשס"ד-2003), עמודים 481-487 ו-496-498)).