סוכן מדיח
- לטענת ב"כ הנאשמים, מטרסו שימש סוכן מדיח, עת הוא וקוך קָשרו קֶשר עם חוקרי הרשות להגבלים עסקיים להפליל את הנאשמים. כך כנלמד מהעובדה, כי לאחר הפגישה בבית קפה אלכסנדר, הנאשם 1 לא יצר כל קשר עם מטרסו, משך כשלושה חודשים, עד לשיחה שיזם מטרסו בין השניים. כמו כן, כעולה מעדות מטרסו, הלה הודרך על-ידי חוקרי הרשות לחתור ולהגיע לנושא תיאום מחירים בשיחות שקיים עם הנאשם 1, לרבות בפגישה שהתקיימה בבית מלון דן.
סוכן מדיח (Agent Provocateur) הינו סוכן משטרתי המשדל אדם לעבור עבירה, שלולא השידול לא היה מבצעהּ. עמד על כך השופט שמגר (כתוארו דאז) בע"פ 18/78 משה ביבס נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(3) 64, עמוד 73 (1978), בצטטו דברי השופט זילברג בע"פ 129/61 נזימה אשת נג'י שלום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד טו 2444 (1961), בקובעו בעמוד 2446, כהאי לישנא:
"ייתכן - כי כאשר מגיע לאזני המשטרה כי ראובן עומד לבצע עבירה המצריכה שותפות של שני אנשים, ויש יסוד להניח כי הוא, ראובן, כבר החל במעשי ההכנה לכך, אזי מותר לה, למשטרה, לשלוח אליו את שמעון, ולנקוט תחבולות שונות כדי שאותה עבירה 'רצויה' תבוצע בעזרת הסוכן ותוכח בבוא הזמן לפני בית-המשפט. אבל כאשר ראובן כלל לא היה בדעתו לעבור מעשה עבירה זה, והמשטרה היא שיוזמת את הדבר, שולחת אליו את שמעון, הסוכן המדיח, כדי שזה יעורר אצל ראובן את היצר שבו, וראובן יבצע את העבירה היזומה על ידה - הרי זה הוא ממש שידול לדבר עבירה, שידול אשר בלעדיו לא היתה העבירה נעשית כלל, ועלינו להביע את מורת רוחנו מהתנהגות שכזאת."
השופט שמגר הוסיף וסיכם ההלכה, בקובעו:
"בהחדרתם של סוכני משטרה כדי לתפוס עבריין, תוך כדי פעלו הפסול (למשל...כדי למנוע המשך פעילותו הפלילית בדרך כלל), אין לגלות פגם משפטי או מוסרי, אליבא דכולי עלמא."
לאמור, יש להבחין בין מי שפעל כ'סוכן מדיח', אשר לולא הדחתו העבירה לא היתה מתבצעת כלל, לבין ה'סוכן המודיע', אשר מלווה את מעשה העבירה לצורך איסוף ראיות, הדרושות למשטרה לשם העמדת חשוד לדין, כחלק מהמאבק בפשיעה (ראו גם, קדמי, על הראיות חלק ראשון, לעיל, עמוד 424).
מכל מקום, הלכה פסוקה היא, כי פעולתו של סוכן מדיח אינה פוטרת נאשם מאחריותו הפלילית, אלא עשויה, לכל היותר, להביא להקלה בעונשו. עמד על כך בית המשפט בע"פ 4048/91 יאסין בן עלי דהאר נ' מדינת ישראל, תק-על 93(4), 319 (1993), בקובעו בפסקה 10 לפסק הדין כדלהלן: