"הדחה על-ידי סוכן משטרתי - שבישראל אינה מהווה הגנה הפוטרת מאחריות פלילית אלא עילה להקלה בעונש בלבד - מהווה שידול לדבר עבירה.
הסוכן שותל את רעיון ביצוע העבירה במחשבתו של המודח. בהעדר פעולת ההדחה של הסוכן, העבירה לא היתה מבוצעת על-ידי המודח. יחד עם זאת, במקום שהנאשם גמר בליבו לבצע את הפשע עוד טרם כניסתו של 'הסוכן המדיח' לתמונה, והסוכן המשטרתי רק יצר הזדמנות נוחה למימוש כוונתו הפלילית של הנאשם, הרי שלא מתקיימת הדחה."
(ראו גם, ע"פ 5268/04 ליודמילה מינין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4), 924
(2005); ע"פ 222/93 איברהים עמור נ' מדינת ישראל, תק-על 97(4), 42
(1997); ע"פ 15/78, לעיל, עמודים 73-74).
- במקרה דנן אין בסיס לטענת סוכן מדיח. כעולה מחומר הראיות בתיק, אין חולק כי הנאשם 1 הוא שיזם הפגישה הראשונה עם מטרסו, שהתקיימה בבית קפה אלכסנדר. אמנם הצדדים לשיחה היו חלוקים לגבי תכניהּ, אך כפי שהובאר בהרחבה לעיל, בחומר הראיות יש כדי לתמוך בגרסת מטרסו, שאותה העדפתי, לפיה במסגרת הפגישה דלעיל, פנה הנאשם 1 למטרסו בהצעה להעלות את מחיר החטיף קורני, על מנת לקבוע רמת מחירים מינימאלית של החטיפים אנרג'י וקורני. אמת הדבר כי הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה וכי מטרסו הוא שיזם שיחות הטלפון, שהתקיימו לאחר מכן בין השניים, בהנחיית חוקרי הרשות להגבלים עסקיים, לאחר שמטרסו וקוך פנו לרשות והביאו תוכן הפגישה בבית קפה אלכסנדר לידיעתם. ברם, כעולה מתמליל שיחת הטלפון, אשר מטרסו יזמהּ, הנאשם 1 הוא שהעלה ראשון את נושא מחיר החטיפים, בהשיבו לדברי מטרסו, לפיהם "בהמשך לשיחתנו הקודמת...למה ללכת ראש בראש כשאפשר לקדם את מה שדיברנו." (ת/18, שורות 26-36). במסגרת שיחה זו והשיחה שבאה לאחריה, ציין הנאשם 1 מפורשות טווח המחירים המינימאלי המוצע - "סף שממנו לא יורדים למטה" - על מנת לחנך ציבור הצרכנים, בדחקו במטרסו לפעול "במיידי".
בעקבות הפגישה שהתקיימה בבית קפה אלכסנדר, פנו מטרסו וקוך לחוקרי הרשות להגבלים עסקיים, אשר ביקשו מהראשונים לשתף עימם פעולה ולסייע בידם לאסוף ראיות להוכחת ביצוע העבירה בה נחשד הנאשם 1. בהפעלת מטרסו כ'סוכן מודיע' אין כל פסול, כך, כעולה מההלכה הפסוקה, בהינתן כי לדידי הלה, לכל היותר, יצר הזדמנות נוחה למימוש כוונתו הפלילית של הנאשם 1. כך, כנלמד גם מדברי אשד, ראש צוות מודיעין ברשות להגבלים עסקיים, בעדותו בבית המשפט, בהתייחסו להנחיית מטרסו וקוך עובר לפגישה במלון דן, לפיהם "אמרתי להם לא להציע שום דבר, לא ליזום שום דבר, לא לפתות לדבר עבירה, לשאוב מידע ולעורר שאלות." ובהמשך "הנחנו לא ליזום, לא להציע את ההצעות אלא רק לשאול שאלות ולקבל תגובה." (פרוטוקול דיון מיום 22.9.2004, עמוד 62 שורות 5-6 ו-18-19). ויודגש, כעולה מתמלילי השיחות שנערכו בין מטרסו לנאשם 1 ומתמליל הפגישה בבית מלון דן בתל-אביב, מטרסו לא הדיח את הנאשמים, לא שידלם ולא נטע בהם ההצעה - קרי: לא יזם העלאת נושא תיאום מחיר החטיפים - ומשכך אין לראותו כ'סוכן מדיח'.