"גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד (אסיפה כללית של בעלי המניות, דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים) יהא בוודאי אורגן שלה. אך גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד, וזאת אם על-פי מסמכי התאגיד או מקור נורמאטיבי אחר, רואים את פעולתו ומחשבתו, כפעולת התאגיד עצמו."
ובהמשך, בעמודים 386-387:
"חוג האנשים המהווים אורגן לעניין האחריות הפלילית האישית של התאגיד מוגדר מבחינה ארגונית ופונקציונאלית גם יחד, כלומר, כל אלה שעל-פי הדין, על-פי מסמכי התאגיד או על-פי כל מקור נורמאטיבי אחר, מן הראוי הוא לראות בפעולותיהם את פעולות החברה."
ויודגש, בהוראת סעיף 23(2) לחוק העונשין אימץ המחוקק גישה מרחיבה זו של ה'אורגן', בקובעו כי אחריות התאגיד בפלילים תוטל "לאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד".
(ראו גם, ע"פ 7399/95, לעיל, עמודים 122-123; מאמרו של אמיר ונג "תורת האורגנים ועבירות הגבלים עסקיים - הרטוריקה וחיי המעשה" תאגידים ב/5
(2005) 46, עמודים 48-52, אשר מצא כי, בפועל, בתי המשפט הטילו אחריות פלילית על תאגיד מכוח תורת האורגנים, רק מקום בו אורגניהּ שימשו בתפקיד בכיר, לאמור, דרג הכפוף ישירות למנכ"ל ומעלה; יחיאל בהט חברות - החוק החדש והדין חלק שני (תשס"ה-2004), עמודים 670-672; קדמי, על הדין בפלילים חוק העונשין, חלק ראשון, לעיל, עמודים 255-258; מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים "האחריות הפלילית של התאגיד" ספר שמגר כרך ב' (תשכ"ג
-2003) 33, עמודים 54 ואילך).
- ומן הכלל אל הפרט, אין חולק כי הנאשם 1, אשר היה בעל מניות בנאשמת 3, שימש מנהלהּ הכללי של הנאשמת, וכתיאורו בעדותו בבית המשפט "אני, כמנכ"ל פארמה גרין, נהניתי מחופש פעולה מלא, מעצמאות מוחלטת ומשיקול דעת עצמאי לחלוטין בניהול החברה שלי." (פרוטוקול דיון מיום 5.1.2006, עמוד 162 שורות 29-30). יתרה מזאת, מעשיו של הנאשם 1, כמתואר בהרחבה לעיל, המהווים על-פי חוק פעילות עבריינית, נעשו במסגרת פעילותו בנאשמת 3. משכך ולאור התחזקות מעמד התאגידים במשפט המודרני, בהיותם בסיס עיקרי לפעילות אנושית, וודאי בשוק העסקי בישראל, הרי שהטלת אחריות פלילית אישית על הנאשמת 3, אף תקדם הערכים שהחברה רוצה להגן עליהם, העומדים בבסיס חוק ההגבלים העסקיים - הבטחת עקרון התחרות החופשית במשק הישראלי. לפיכך, ולאור ההגדרה הרחבה והמקיפה של ה'אורגן', ברי כי יש לראות בנאשם 1 אורגן של הנאשמת 3, וכפועל יוצא, לראות במעשי הנאשם 1 (האורגן) מעשי הנאשמת 3 (התאגיד), קרי, לייחס לנאשמת 3 אחריות פלילית אישית לעבירה שביצע הנאשם 1 - ניסיון לעריכת הסדר כובל, בהתאם להוראת סעיף 2(ב)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, בצירוף סעיפים 23 ו-25 לחוק העונשין.