יש לציין, כי בחקירתו הראשונה, שהתקיימה ביום 6.1.2002, בסמוך לאחר קטיעת הפגישה במלון דן, בחר הנאשם 2 בזכות השתיקה (ת/6).
אשר לידיעת הנאשם 2 קיומן של השיחות בין הנאשם 1 למטרסו, עובר לפגישה במלון דן, אמר הנאשם כי לא ידע כי אלה נסבו על ניסיון לתאם רמת מחירים מינימאלית לחטיפים קורני ואנרג'י (ת/10, שורות 90-95 ו-107-108). לדידו, הנאשם 1 "סיפר לי שהוא אמר למעוז [מטרסו] בדומה לדעתי שלדעתו הוא פועל לא נכון... והוא סיפר לי שהוא אמר לו שבנושא המחירים הוא פועל לא נכון." (ת/10, שורות 113-122). בהמשך, ביקש הנאשם 2 להדגיש, כי הוא איננו זוכר מה הנאשם 1 אמר לו בדיוק לגבי נושא המחירים, בהוסיפו "אינני בטוח שהוא הזכיר אז את נושא המחירים." (ת/10, שורות 314-320 ו-344-353).
- כעולה מתמליל השיחה, הפגישה שהתקיימה במלון דן בתל-אביב נפתחה, כאמור, בשיחת היכרות, במסגרתה תיאר מטרסו את פעילות החברה המאוחדת לאורך השנים, לרבות התקשרותה עם החברה הגרמנית לצורך שיווק החטיף קורני. לאחר מכן, התפנו הצדדים לשוחח על הקטגוריה, כלשונם, של חטיפי הבריאות. במסגרת העלאת רעיונות, שוחחו הצדדים על שטחי המדף במרכולים (ת/27, שורות 494-499) ועל ההכרח בהעלאת מודעות הצרכנים לחטיפים כאמור, המהווים "מוצר בריאות". דומה כי הנאשם 2 אכן שם הדגש על חזונו באשר לקטגורית חטיפי הבריאות.
נושא מחיר החטיפים עלה בהמשך השיחה, במסגרתה שב הנאשם 1 והדגיש בפני מטרסו הצורך "לשמור על רמת מחיר של 14 ₪." בהמשך ישיר לדברי הנאשם 1, פנה הנאשם 2 למטרסו באומרו: "איך אתה רואה את הענין, אנחנו פתוחים לכל רעיון באמת" (ת/27, שורות 368-369). אין חולק, כי הנאשם 2 לקח חלק פעיל בשיחה, שנרקמה בין הנאשם 1 למטרסו בשאלת "המחיר הנכון" של חטיפי הבריאות קורני ואנרג'י (ת/27, שורה 659), המובאת כלשונה:
"כ [נאשם 1]: ... מה הם מקבלים, ללא סוכר, ללא משפרי טעם, מספר טעמים, דגמים... והצרכן קונה את המוצר במחיר הנכון.
מ [מטרסו]: מה זה מחיר נכון?
כ: לפי דעתי מדובר לא פחות מסדרי גודל של המחיר לצרכן שתיים שלושים (2.30) שתיים חמישים (2.50) כפול מספר היחידות באריזה.
פ [נאשם 2]: על המדף.
כ: על המדף.
מ: לא לקו הקופות?
כ: לא. קו הקופות אנחנו נמתין..
מ: שתיים וחצי כפול שש זה יוצא חמש עשרה, כן?
פ: תעשה שתיים שלושים, עשינו להם הנחה
מ: שתיים שלושים אז זה יוצא.. רגע