דומה כי מעורבות זו של הנאשם 2 בפעילות הנאשמת 3, נלמדת אף מתמליל הפגישה שהתקיימה במלון דן בתל-אביב, שם ביקש להביא חזונו באשר לבניית קטגורית חטיפי הבריאות, ללמדנו על מעורבותו בפעילות החברה, וודאי אחריותו להיבטי רגולציה בהקשרם לנאשמת 3, הנגזרת מעדותו - בהתייחסו לנאשמת 3 - לפיה "האחריות העליונה היתה עלי." (פרוטוקול דיון מיום 26.2.2006, עמוד 194 שורות 29-31).
- העולה מן המקובץ, לאור חומר הראיות בתיק ובהינתן התכלית העומדת בבסיס חוק ההגבלים העסקיים, יש לראות בנאשם 2 - נושא משרה בנאשמת 3, אשר היה מעורב בפעילותה השוטפת והניהולית - כמי שהיה בכוחו למנוע את מעורבות החברה בביצוען של עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים. לפיכך, מצאתי כי הנאשם 2 אכן שימש 'מנהל פעיל' בנאשמת 3, כהגדרת ההיגד בסעיף 48 לחוק. משלא עלה בידי הנאשם 2 להוכיח, כי העבירה נעברה שלא בידיעתו וכי נקט אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של חוק ההגבלים העסקיים, הנני לקבוע כי הנאשם 2 עבר העבירה של ניסיון לעריכת הסדר כובל, גם מכוח סעיף 48 לחוק. לאמור, הנאשם 2 חדל ממילוי חובתו להבטחת שמירת הוראות חוק ההגבלים העסקיים על-ידי הנאשמת 3; וכפי שעמדתי על כך לעיל, גם אם אצא מנקודת הנחה, כי הנאשם 2 לא ידע מה מטרת הפגישה במלון דן, היה עליו להפסיקה, וודאי מתוקף תפקידו, כאשר שמע את הנאשם 1 מציע למטרסו לעלות את מחיר החטיף קורני (ע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 133, עמודים 197-203 (1991)).
- טרם אבוא לסוף דברים, אתייחס לטענות ההגנה שהעלו הנאשמים בסיכומיהם בכתב, כדלקמן:
זוטי דברים
- לטענת ב"כ הנאשמים, יש לפטור הנאשמים מאחריות פלילית למעשיהם גם מחמת עקרון זוטי דברים, הקבוע בהוראת סעיף 34יז לחוק העונשין, בהינתן גודלו הזניח של שוק חטיפי הבריאות ומידת השפעתם הזניחה של הנאשמים על המחיר לצרכן. לדידם, השפעתו של מעשה העבירה הינה כה מזערית, עד שאין זה ראוי להכתים את הנאשמים בהרשעה בפלילים.
- סעיף 34יז לחוק העונשין, הקובע את עקרון זוטי דברים (de minimis), מורנו כדלקמן:
"34יז. זוטי דברים
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך."
בהתאם לעקרון זה, כאשר מתבצע מעשה שהוא עבירה, לא יטה בית המשפט לעסוק בכך אם מדובר במעשה קל ערך. כך, כעולה גם מדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ב-1992, ה"ח מספר 2098, 115 בעמוד 139), שם נאמר כדלהלן: