תפח (מרכז) 60181-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין) - חלק 102

מנגד, מיקין העידה שלדעתה לא נכון להתחשב בכך שפיק 17 איננו מופיע בגרפים של הדגימה המקורית (דגימה 1).  בהקשר זה העידה כי אומנם שתי הדגימות נלקחו מאותו אזור באבן, אך מדובר בדגימות נפרדות, ולכן אפשר לצפות לתוצאות שונות בשל ההבדלים הסטוכסטיים ביניהן (עמ' 5924 ש' 28 עד עמ' 5926 ש' 12).  אשר להשוואה בין התוצאות של דגימה 6 בערכת ESI לתוצאות של אותה דגימה בערכת ESX, מיקין הודתה שהיא יכולה להיות אינפורמטיבית, אך לא קיבלה את הקביעה שיש לסווג פיק מסוים כאלל רק אם הוא מופיע בשתי הערכות (עמ' 5934 ש' 8-1).  מיקין אישרה שיש גם אלמנט של שיקול דעת, אך טענה כי במקרה המסוים הזה, בשל השונות הסטוכסטית, יש ליישם את הסיפים באופן עקבי (עמ' 5930 ש' 22 עד עמ' 5931 ש' 8).

271. אם כן, אין חולק כי בבדיקות של דגימות 1 ו-6 בערכות האוטוזומליות נמצאו שני פיקים בלבד שאינם תואמים לאללים בפרופיל של הנאשם. קיימות אינדיקציות רבות ומשמעותיות לכך שלא מדובר באללים אלא בסטטרים, כפי שקבעה שפיצר - קביעה שאותה אציע לחברותיי לאמץ - אך לכל היותר, לשיטתה של מיקין, מדובר בשני אללים בודדים (אחד בדגימה 1 והשני בדגימה 6).  מכאן שלא נמצא בדגימות פרופיל גנטי מלא או חלקי של זכר נוסף. 
272. לגבי הממצאים שהתקבלו מערכת ה-Y, מיקין קבעה בפרק 3.6 לחוות דעתה כי ניתוח דגימות 1 ו-6 מהאבן באמצעות ערכה זו הצביע על לפחות שני תורמים זכרים. מיקין הוסיפה והדגישה כי שני אללים שנצפו בפרופילים של "אזור 1 (25 ב-DYS449 ו-17 ב-DYS570)" לא יכלו לבוא מהנאשם וגם לא מבעלה של הקורבן.
273. בחקירתה הנגדית אישרה מיקין כי בתיק העבודה שהועבר אליה מהתביעה היא לא ראתה עבודה של המומחית בנושא ה-Y, והבינה מכך שהמומחית לא התבססה על פרופיל ה-Y ולא הסתכלה עליו (עמ' 5952 ש' 17-7). כמו כן הודתה מיקין שלא היו בידיה הגרפים שהופקו לגבי פרופיל ה-Y, והיא הסתפקה בטבלה שהתקבלה מהתביעה (נ/16א שלקוח מ-ת/157ב בעמ' 57).  לטענתה של מיקין, מטבלה זו עלה שקיימים שני אללים של זכר נוסף שאינו הנאשם (עמ' 5943 ש' 29 עד עמ' 5949 ש' 16).  בהמשך לכך אמר ב"כ המאשימה למיקין שמדובר במספרים שהפיקו לצורך חקירתי בלבד, והיא נשאלה אם נכון שאילו היו מחילים על התוצאות את הסטנדרטים המדעיים הרלוונטיים לחוות הדעת, כגון סף אנליטי, אז רבים מהמספרים שעלו כלל לא היו עולים כאללים.  מיקין אישרה זאת והשיבה: "אם הגבהים לא היו מגיעים לסף האנליטי הם לא יכללו בדו"ח" (עמ' 5966 ש' 30 עד עמ' 5967 ש' 16).  עוד עלה מעדותה של מיקין כי היא הניחה שהטבלה נערכה לפי הקריטריונים הנדרשים, ולא עלה בדעתה לשאול אם זה היה לצורכי חקירה או לצרכים ראייתיים (עמ' 5968 ש' 33-26).
274. מיקין נשאלה אם גובהם הנמוך של הפיקים שזיהתה בערכת ה-Y לא גרם לה להבין שאולי לא הוחל כל סף אנליטי בבדיקה. על כך השיבה שהיא לא חשבה שזה היה במחלוקת, שהסתמכה על הרישומים בטבלה שבה כלל לא הופיעו הגבהים של הפיקים ו-"לא עלה בדעתי לשאול על הסיפים ועל היישום של הסיפים" (עמ' 5969 ש' 1 עד עמ' 5970 ש' 4).  בעקבות זאת הופנתה מיקין לתיק העבודה של שפיצר לגבי ערכת ה-Y שממנו עולה כי הגבהים של שני הפיקים שמיקין הפנתה אליהם בחוות דעתה הם 80 ו-73, בעוד שהסף האנליטי שפרסם היצרן לערכת ה-Y הוא 175 RFU והסף האנליטי שנקבע בתיקוף של המעבדה הוא 120 RFU.  בהמשך לכך נשאלה מיקין אם נכון שאילו היה מוחל סף אנליטי זה של 120 RFU כסטנדרט ראייתי, התוכנה "לא הייתה מראה לי בכלל גובה 80 וגובה 73...  והייתה מבטלת אותם כאללים פוטנציאלים".  על כך השיבה: "זה נכון", אך הוסיפה שאם זיהו פוטנציאל של אללים מנקודת מבט חקירתית, היה צריך לשקול להגביר את המידע ולנתח אותו שוב (עמ' 5970 ש' 10 עד עמ' 5971 ש' 14).  לדבריה, היו זקוקים לבדיקה נוספת כדי לראות אם אפשר להגיע לרמה ראייתית, והיא לא בטוחה שזה נעשה כאן (עמ' 5972 ש' 13-11).
275. מיקין נשאלה אילו בדיקות הייתה המעבדה יכולה לבצע כדי לפתח את הממצאים למשהו ראייתי, והשיבה שאפשר לחזור על הבדיקה בערכת ה-Y, לרכז את כל החומר הגנטי שיש כדי להגביר את הדנ"א וכך להעלות את גובה הפיקים כדי להבדיל, למטרות ראייתיות, בין אללים אמיתיים לאללים שאינם אמיתיים (עמ' 5972 ש' 19 עד עמ' 5973 ש' 10). בהקשר זה הבהירה שהבדיקה הנוספת לאחר ההגברה מבוצעת כדי לראות אם הפיקים יעלו מעל הסף האנליטי (עמ' 5974 ש' 27-26), ומכאן שפיקים שנמצאים מתחת לסף אינם מסווגים כאללים.  בהמשך נשאלה שוב אם "החלת הסטנדרט הראייתי של 120 RFU, כפי שהתקבל בוולידציה של המעבדה...  הייתה מובילה לביטול, היא קראה לזה excluded, את אותם 2 מספרים שאת הפנית אליהם כמספרים שלא תואמים את הפרופיל של אחיו של הנאשם, המספרים 25 שהגובה שלו 80 והמספר 17 שהגובה שלו הוא 73 ?" על כך השיבה "זה נכון" (5980 ש' 15-7).  בחקירתה החוזרת שבה והעידה מיקין כי ישנם נתונים ש"עוברים את הסף של החקירה, אבל לא עוברים את הסף של ניתוח מדעי", אשר מבוסס על ביקורות שליליות רבות כדי למנוע זיהום (סוף עמ' 6033 ותחילת עמ' 6034).
276. אם כן, מיקין אישרה כי שני הפיקים שלפי חוות דעתה מצביעים לכאורה על קיומו של זכר נוסף נמצאים מתחת לסף האנליטי שקבעה המעבדה - 120 RFU, ולכן אין אפשרות לקבוע שמדובר באללים. לכל היותר הצביעו פיקים אלה על פוטנציאל לקיומם של אללים, שיש לבחון אותו בשלב הראייתי תוך יישום הסיפים האנליטיים.  אין חולק כי בתחילה, בשלב החקירתי, בוצעו בדיקות בערכת ה-Y, ובשלב של ניתוח הפרופילים בדגימות לצורך הכנת חוות דעת, נבדק החומר הגנטי שנותר באמצעות הערכות האוטוזומליות, תוך יישום הסיפים שנקבעו במעבדה בתהליך התיקוף.  שפיצר נשאלה בחקירתה הנגדית על האפשרות לעשות בדיקה חוזרת בחומר שנדגם מהאבן לאחר ביצוע הבדיקות בערכות האוטוזומליות, והשיבה כי עשו כמה בדיקות על החומר שנדגם, הן בדגימה 1 והן בדגימה 6, והיא לא חושבת שנותר דנ"א מהאבן שאפשר לשכפל שוב (עמ' 3238 ש' 21 עד עמ' 3240 ש' 27).  עדותה זו של שפיצר לא נסתרה, וההגנה לא ביססה טענה שלפיה נותר חומר גנטי מספיק לביצוע בדיקות נוספות.
277. לאחר חקירתה הנגדית של מיקין ביקשה המאשימה להביא ראיית הזמה - חוות דעת משלימה מטעם המעבדה הביולוגית בנוגע לטענות מסוימות שהעלתה מיקין בחוות דעתה אשר נותרו במחלוקת גם לאחר חקירתה הנגדית, כמתואר לעיל: סיווג פיקים מסוימים בערכות האוטוזומליות ומשמעותם של פיקים מסוימים בערכת ה-Y (ראו בקשות המאשימה מיום 14.5.2025 ומיום 25.5.2025). ההגנה התנגדה להבאת ראיות ההזמה, וטענה, בין היתר, שהמאשימה ידעה על נושאים אלה כבר בפרשת התביעה (ראו תגובה מיום 3.6.2025).  בתשובת המאשימה נטען, בין היתר, שלא הייתה למאשימה אפשרות לצפות מהן הטענות שיעלו מומחים מטעם ההגנה, ורק לאחר חקירתה הנגדית של מיקין התברר שקיימות טענות מועטות שנותרו במחלוקת ושלגביהן ביקשה המאשימה להביא עדות הזמה (ראו התייחסות מיום 4.6.2025).  הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 15.6.2025, שבה קבענו כי אין מדובר בסיטואציה שבה המאשימה לא הייתה יכולה לצפות מראש את הטענות שהעלתה מומחית ההגנה.

עם זאת אציין כי די בעדותה של מיקין עצמה בחקירתה הנגדית, גם בהיעדר עדי הזמה, כדי לקבוע שהמחלוקת שנותרה בין הצדדים בעניין סיווג הפיקים בערכות השונות היא מצומצמת מאוד.  לגבי ערכת ה-Y, מיקין הודתה שהפיקים שאליהם התייחסה בחוות דעתה נמוכים מהסף האנליטי שנקבע לערכה זו, ולכן אין לסווג אותם כאללים.  לפי עדותה של מיקין, פיקים אלה יצרו לכל היותר אינדיקציה פוטנציאלית בשלב החקירתי, אך לא עברו את הסף של הניתוח המדעי.  לגבי הערכות האוטוזומליות, המחלוקת היחידה שנותרה בין מיקין לשפיצר נוגעת לסיווגם של שני פיקים בודדים ונפרדים בלבד (אחד בדגימה 1 והשני בדגימה 6), אך גם אם מדובר באללים (וכאמור לעיל, אינני סבור כי כך הדבר), אין בהם כדי ליצור פרופיל דנ"א מלא או חלקי של אדם נוסף.

278. לאור האמור לעיל, אציע לחברותיי לאמץ את מסקנותיה של שפיצר בחוות דעתה, ולקבוע כי לא עלה בידי מיקין לבסס שבניתוח חוזר, שמרני ועקבי של דגימות 1 ו-6 מהאבן, נמצא פרופיל דנ"א מלא או חלקי של זכר נוסף. כפי שאבהיר בהמשך, גם אם יש לקבל את עמדתה של מיקין כי בערכות האוטוזומליות נמצאו שני אללים בודדים שאינם מתאימים לפרופיל הגנטי של הנאשם או של ראבי (בניגוד לעמדתה של שפיצר כי מדובר בסטטרים), בנסיבות המקרה דנן, אין לייחס לכך משמעות ראייתית.

עדותה של גרגיצ'ק

279. גרגיצ'ק התייחסה בחוות דעתה בכלליות למשמעותם של נתונים שנמצאים מתחת לסף האנליטי. לגבי הנתונים הספציפיים בתיק זה, התייחסה גרגיצ'ק אך ורק לאלה שהתקבלו מערכת ה-Y.  בחקירתה הנגדית העידה גרגיצ'ק כי בכל הנוגע לסף האנליטי בערכות האוטוזומליות (ESI ו-ESX) העקרונות הם זהים, אולם בחוות דעתה היא לא יישמה אותם לצורך ניתוח הפיקים בערכות הנ"ל, ובית המשפט לא אפשר לה לעשות זאת לראשונה במהלך הדיון (עמ' 6067 ש' 1 עד עמ' 6077 ש' 10).  מכאן שאין לפני בית המשפט כל ניתוח של גרגיצ'ק לגבי ממצאי הבדיקות בערכות האוטוזומליות.
280. גרגיצ'ק קבעה בחוות דעתה, בנוגע לדגימות 1 ו-6 מהאבן, כי פיקים הנמצאים בין 60 RFU לסף האנליטי (ה-AT) בסמנים מסוימים בערכת ה-Y מצביעים על תערובות זכריות, ולכן מוצדק לבצע "הערכה מחדש של האלקטרופרוגרמות באמצעות ספים אנליטיים (ATs) המפיקים נתונים המסוגלים להבחין באופן מרבי בהשערות רלוונטיות מבחינה משפטית אודות מספר התורמים ומי הם" (סעיף 17). גרגיצ'ק לא הסבירה בחוות דעתה כיצד, לשיטתה, יש לבצע הערכה מחדש של הנתונים, ולא טענה שביצעה הערכה כזו.
281. בחקירתה הנגדית נשאלה גרגיצ'ק אם נכון "שככל שהסף האנליטי נקבע בצורה מקצועית וראויה בוולידציה ממושכת", אזי "לא ניתן מתחת לסף האנליטי בתור מומחים בתור מדענים לומר שום דבר על פיקים שמופיעים מתחת לסף האנליטי", על כך השיבה "אז הייתי אומרת שבהינתן האמצעים הטכניים שעומדים לרשותנו, הטענה שלך נכונה שאנחנו לא משתמשים בנתונים מתחת לסף האנליטי" (עמ' 6087 ש' 19-13). לאחר מכן אישרה שאם הייתה רואה שתהליך הוולידציה בוצע בצורה מקצועית לפי הקריטריונים שציינה בחוות דעתה, היא הייתה מסכימה שהסיפים שצריכים לעבוד איתם בחוות דעת של בית משפט הם הסיפים האלה, שהתקבלו מתהליך הוולידציה בכל הערכות.  בעקבות זאת התבקשה גרגיצ'ק לאשר שבמצב כזה "לא ניתן היה לעשות שום דבר מדעי מקצועי עם נתונים שהם מתחת לסף האנליטי בכל אחת מ-3 הערכות" והשיבה: "זה נכון רק אם אתה לא משתמש בג'ינוטייפ הסתברותי...  תוכנה שמאפשר לעובד איתו להשתמש בכל הנתונים ולא ליישם ספים אנליטיים".  לטענתה, מדובר בטכנולוגיה זמינה שהמעבדה הייתה צריכה ליישם ולהשתמש בה (עמ' 6091 ש' 26 עד עמ' 6092 ש' 13).  אולם בהמשך חזרה ואישרה גרגיצ'ק שאם הליך התיקוף מבוצע לפי "עקרונות מדעיים יציבים" ותוך "התחשבות בטווח הגנה סביר", "אז נכון [ש]לא משתמשים בחומר מתחת לסף האנליטי" (עמ' 6093 ש' 17-12).
282. מעדותו של ווסקובויניק עלה, כאמור, כי המעבדה החלה לעשות שימוש בתוכנה לניתוח גנוטייפ הסתברותי, יורופורמיקס, רק החל משנת 2022, לאחר תהליך ממושך של תיקוף שבוצע רק מול ערכה אוטוזומלית חדשה ומתקדמת יותר שבה השתמשה המעבדה באותה עת. תהליך התיקוף לא נעשה מול הערכות שבהן נבדקו הדגימות בתיק זה בשנת 2018, ולכן המעבדה לא עשתה שימוש בתוכנה לצורך ניתוח ממצאי הדגימות בתיק.
283. טענתה של גרגיצ'ק כי שימוש בתוכנה הסתברותית מאפשר לשקלל את כל הנתונים שהתקבלו מהדגימות ללא יישום סיפים אנליטיים, אינה מופיעה בחוות דעתה, אלא הועלתה לראשונה בחקירתה הנגדית. טענה זו דומה לטענות שהעלו לאחר מכן גם מיקין וחבר, שאליהן אתייחס בפרק העוסק בעדותה של חבר.  על כל פנים, גרגיצ'ק לא ביצעה הערכה מחודשת של ממצאי הדגימות באמצעות תוכנה הסתברותית, וממילא לא עלה מחוות דעתה כי הגיעה למסקנות שונות מאלה שנקבעו במעבדה לגבי מספר התורמים בדגימות מהאבן וזהותם.
284. לפיכך, אציע לחברותיי לקבוע כי אין בחוות דעתה של גרגיצ'ק כדי לבסס, ולו לכאורה, טענה כי בדגימות שנלקחו מהאבן נמצא דנ"א של זכר נוסף שאינו מתאים לנאשם או לראבי.

עדותה של חבר

285. חבר הגישה חוות דעת שממנה עולה כי היא השתמשה בקבצי הנתונים הגולמיים של תוצאות בדיקות המעבדה, קראה אותם באמצעות תוכנה בשם OSIRIS (שלדבריה מקבילה בביצועיה לתוכנת ה-GeneMapper), קבעה את הפרופיל בסף אנליטי של AT = 70 RFU (אלא אם צוין אחרת), ולאחר מכן ניתחה את הנתונים באמצעות התוכנה ההסתברותית יורופורמיקס. חבר הסבירה כי תוכנה זו מנתחת את הנתונים תוך שימוש במבחן "יחס הנראות - LR" (Likelihood Ratio), כלומר ההסתברות לקבלת הראיה תחת שתי הנחות מנוגדות.  לגבי הדגימות מהאבן, נבחן יחס ההסתברות בין הנחת התביעה שלפיה לא נמצא תורם זכרי נוסף להנחת ההגנה שלפיה נמצא תורם כזה.  על יסוד ניתוחים אלה קבעה חבר בחוות דעתה כי ישנה אינדיקציה ברורה לנוכחות של תורם נוסף בדגימה 1 מהאבן.
286. מחוות דעתה ומעדותה של חבר עולה כי יש לה ניסיון מועט ביותר בתחום הניתוח הראייתי הפורנזי. לדבריה, כשהתחילה לעיין בתיק לא היה לה כל ניסיון בניתוח ראיות פורנזיות, ועד למועד הגשת חוות דעתה בתיק זה, היא כתבה רק חוות דעת קודמת אחת לבית המשפט (עמ' 6207 ש' 10 עד עמ' 6208 ש' 32 וכן סוף עמ' 6245 עד תחילת עמ' 6246).  כיום חבר היא חוקרת עצמאית, והכשרתה בניתוח ראיות פורנזיות מתבססת בעיקר על קורס קיץ של הארגון הבינלאומי ISFG, שם לפי עדותה עוברים סדנאות של 8-7 שעות בתוכנת יורופורמיקס (עמ' 6209 ש' 14 עד עמד 6210 ש' 3).  עוד עלה מעדותה של חבר כי היא חדשה יחסית בתחום, ואיננה מכירה את שיטות העבודה של מעבדות פורנזיות (סוף עמ' 6517 ותחילת עמ' 6518).
287. מחקירתה הנגדית של חבר עלה כי היא לא העבירה למאשימה ולבית המשפט את הגרפים שהפיקה באמצעות תוכנת OSIRIS, כיוון שמדובר בתוכנה חינמית שלדבריה התצוגה הגרפית שלה בהדפסה אינה באיכות טובה (עמ' 6130 ש' 27 עד עמ' 6145 ש' 13). חבר הציעה למאשימה להוריד את התוכנה אצלה ולראות את הגרפים על גבי מסך המחשב, אך הודתה כי בקבצים שהעבירה ושאפשר לפתוח אותם באמצעות התוכנה, אין תיעוד לעבודת המיון או "הניקוי" כהגדרתה שעשתה בנתונים הגולמיים, בטרם העברתם לתוכנת יורופורמיקס.  לפי עדותה, היא עיינה בגרפים והחליטה כיצד לסווג את הנתונים העולים מהם, מבלי לתעד את התהליך (עמ' 6146 עד עמ' 6156 ש' 10).  ראו גם החלטה שניתנה בעניין זה בדיון מיום 2.7.2025, שם נקבע כי לגבי "תהליך המיון בטרם הפעלת התוכנה המסוימת שבה השתמשה ד"ר חבר, הרי שתהליך זה לא תועד", והובהר כי לא מופיעה בכתובים העבודה שעשתה חבר במטרה להבין אילו נתונים נבחרו לעבור את הסף ולהיות מוזנים לתוכנה (עמ' 6177).  בחקירתה הנגדית אישרה חבר שגם בתיק העבודה שלה לא השתקף שלב המיון שבו החליטה מה היא מכניסה לתוכנה ההסתברותית ומה לא - שלב שהקדישה לו שעות עבודה רבות (עמ' 6264 ש' 30-23, עמ' 6271 ש' 12-5 ועמ' 6272 ש' 28-19).  בהמשך לשאלת בית המשפט אישרה חבר שהיה עליה להציג לא רק את הנתונים הסופיים שהוכנסו לתוכנה ההסתברותית לאחר ביצוע "הניקוי", אלא גם את הדרך שבה הגיעה אליהם (עמ' 6276 ש' 31-28).  יצוין כי בניגוד לחבר, שפיצר צירפה לתיק העבודה שלה את כל הגרפים שהופקו באמצעות תוכנת GeneMapper בצירוף סימונים והסברים לגבי שיקול הדעת שלה במיון הנתונים.
288. לגבי תוכנת יורופורמיקס, מעדותו של ווסקובויניק עלה, כאמור, כי תוכנה זו נכנסה לשימוש במעבדה בשנת 2022 לאחר עבודת תיקוף ממושכת. כיוון שתהליך התיקוף נעשה מול ערכת הסמנים שהשתמשו בה במעבדה באותה עת ולא מול הערכות הקודמות שבהן נבדקו הדגימות בתיק זה (ESI ו-ESX), לא הייתה אפשרות להשתמש בתוכנה לצורך ניתוח הממצאים שהתקבלו מהערכות הנ"ל (עמ' 3946 ש' 22 עד עמ' 3948 ש' 8).  ווסקובויניק נשאל אם "המשמעות של התיקוף היא מאוד מאוד חשובה לגבי הבנה של התוצאות, נכון? לגבי יכולת ההסתמכות על התוצאות", ועל כך השיב: "נכון, בוודאי שאנחנו יכולים להסתמך על התוצאות למה גבולות הגזרה שבמסגרתם אפשר נכון להשתמש בתוכנה".  בהמשך העיד כי בתהליך התיקוף מבצעים בדיקות רבות "ומסתכלים באיזה מקרים התוכנה ממשיכה לתת תוצאות מהימנות, שלא מתקבלים תוצאות false positive שמישהו שלא נמצא בתערובת מקבל ציון גבוה, סטטיסטיקה גבוהה, כאילו הוא בתערובת" (עמ' 3957 ש' 17-1).
289. לעניין זה ראו גם הכרעת הדין של הרכב זה בעניין עטיה שאוזכר לעיל, שם העידה מנהלת מעבדת דנ"א של המכון לרופאה משפטית, ד"ר בובליל, כי בטרם החלו להשתמש בתוכנת יורופורמיקס במעבדת המכון לרפואה משפטית "ביצעו במשך כשנתיים הליך יסודי של תיקוף... לצורך קביעת גבולות הגזרה של התוכנה" (סעיף 130).  ד"ר בובליל העידה, בין היתר, שגם במעבדה הביולוגית במז"פ (שהיא המעבדה בענייננו) "אימצו את התוכנה ועברו להשתמש בה לאחר הליך תיקוף נפרד שלהם, שכלל כמה אלפי השוואות" (סעיף 139).  באותו מקרה, ההגנה הפנתה לדוח של ארגון בינלאומי מוביל בתחום של מדעים פורנזיים (NIST) שבו הודגש כי השימוש בתוכנה מחייב מיומנות וזהירות, ואין להשתמש בה מבלי לבצע תהליכי תיקוף מקיפים ויסודיים (סעיפים 139-137).  בהמשך העידה ד"ר בובליל כי "אנחנו עשינו תיקוף מאוד מקיף שמדגים את היכולות של התוכנה לתת לנו תוצאות מהימנות" (סעיף 167).
290. לעומת זאת, מעדותה של חבר עלה כי אין לה מעבדה משלה, ולכן היא איננה יכולה לבצע בעצמה את תהליכי התיקוף הנדרשים כדי לקבוע את גבולות הגזרה של העבודה עם הערכות והתוכנות השונות - "אין לי מעבדה רטובה, אני לא מתקפת את הדברים בעצמי" (עמ' 6220 ש' 2-1 וכן ראו עמ' 6310 ש' 18-17). חבר העידה שהיא נסמכת על נתונים של מעבדות אחרות ועל הספרות המקצועית (עמ' 6388 ש' 21-17), אך הודתה ש"כל מעבדה צריכה לעשות את התיקוף שלה" (סוף עמ' 6466).  אומנם עדותה זו של חבר התייחסה לתיקוף של ערכות הסמנים, אך כאמור, יש צורך בתהליך תיקוף יסודי גם לתוכנה ההסתברותית יורופורמיקס, כדי לקבוע את גבולות הגזרה שלה בטרם נעשה בה שימוש.  חבר עצמה העידה לגבי תוכנה מקבילה לניתוח גנוטיפ הסתברותי בשם STRmix שהחברה שמוכרת אותה שולחת נציגים שלה למעבדות הרוכשות ומבצעת בהן את תהליך התיקוף (עמ' 6580 ש' 29-23).
291. לאור כל האמור לעיל, ומשעלה מעדותה של חבר שאין לה מעבדה משלה ושהיא לא ביצעה כל תהליך של תיקוף לתוכנת יורופורמיקס, אציע לחברותיי לקבוע כי אין לתת משקל ראייתי כלשהו לקביעותיה של ד"ר חבר המבוססות על השימוש בתוכנה זו.
292. נוסף על כך, מחוות דעתה ומעדותה של חבר עולה כי לצורך ניתוח הדגימות בערכות האוטוזומליות, היא השתמשה בסף אנליטי נמוך של 70 RFU (לעומת 300 RFU שנקבע במעבדה), מבלי להציג הסברים מבוססים ומניחים את הדעת לשימוש בסף זה. מחד גיסא, חבר העידה כי ממצאי התיקוף שקובעת כל מעבדה צריכים להיות "בטווח הסביר" וטענה כי "באופן גורף להיות רחוק למדי ממה שמפורסם וגם ממה שהיצרן פרסם זה אומר דרשני".  מאידך גיסא, חבר עצמה קבעה רף של 70 RFU שהוא נמוך משמעותית מהנתון שמופיע בתיקוף של היצרן - 175 RFU, ואף הודתה כי "אפשר לחתוך ב-300 אבל לא מעבר" (תחילת עמ' 6315) וכי "בקיט הספציפי הזה לא חריג 300" (עמ' 6315 ש' 14).  חבר העידה כי לשיטתה אין להשתמש בסף של 300 RFU באופן גורף אלא להתאים את הסף לדגימה, אך לא הציגה כל תימוכין לטענתה זו בחוות דעתה או בחקירתה הנגדית (עמ' 6369 ש' 29 עד עמ' 6371 ש' 9).  יתר על כן, עדותה זו של חבר בנוגע לשימוש בסף משתנה ודיפרנציאלי אינה מתיישבת עם העדויות האחרות בתיק, לרבות אלה של גרגיצ'ק ומיקין מטעם ההגנה, שלפיהן בכל מעבדה נקבע לכל ערכה סף אנליטי קבוע, לפי תוצאותיו של תהליך התיקוף שבוצע במעבדה.
293. בסעיף 7.4.1(ו) לחוות דעתה כתבה חבר כי "בבחינת 'רעשי הרקע' בביקורות השליליות של הפרופיל האוטוזומלי... לא נראו קריאות 'רעשי רקע' שעולות על 40 RFU...  לכן, לא מצאתי הצדקה טכנית, שלא להשתמש בסף אנליטי של 70 RFU".  חבר נחקרה על קביעתה זו, ובתחילה חזרה על עמדתה כי מבדיקת הגרפים של הביקורות השליליות שנעשו בתיק זה, עלה שהם לא עוברים את הסף של 40 RFU (עמ' 6468 ש' 30-26).  אולם לאחר מכן הופנתה חבר לביקורות שליליות שונות מתיק העבודה, ואישרה שהיו כאלה גם בערכים גבוהים יותר, בין היתר של 89, 91, 105, 294 וכן ביקורת אחת של למעלה מ-300 RFU.  בעקבות זאת הודתה שלא דייקה באמור בעניין זה בחוות דעתה (עמ' 6479 ש' 5 עד עמ' 6481 ש' 29).  בהמשך אישרה חבר שמדובר בביקורות שליליות רק מהתיק עצמו ולא מתהליך התיקוף שבמהלכו, לדברי ב"כ המאשימה, נעשות מאות חזרות על הבדיקות האלה.  כשנשאלה חבר אם "את מבקשת להתבסס על זה לסף של הוולידציה?" השיבה: "לא" (עמ' 6483 ש' 25-19).
294. לשאלת בית המשפט מדוע בחרה דווקא בסף של 70 RFU ולא בסף שצוין בתיקוף של היצרן - 175 RFU, הודתה חבר כי "ה-70 שלי לא מתוקף" וכי לצורך קביעת הסף של 70 RFU התבססה על נתון שמופיע במאמר יחיד של מעבדת המאגר (עמ' 6506 ש' 3 עד עמ' 6507 ש' 21). מדובר במאמר מספר 16 ברשימה הביבליוגרפית בחוות דעתה.  קודם לכן העידה חבר כי היא לא ראתה שמתועד במאמר כיצד הגיעו לסף שנקבע שם ומדוע (עמ' 6401 ש' 28-27).  עוד העידה חבר כי "לא ידעתי...  שזה לא אותה מעבדה פיזית, שהן 2 מעבדות נפרדות", וכן הניחה ששתי המעבדות משתמשות באותו מכשיר ולא בדקה זאת (עמ' 6419 ש' 7-5).

שפיצר העידה כאמור כי גם כאשר עושים שימוש באותן ערכות, כל מעבדה מבצעת תהליך תיקוף נפרד המתאים לשיטות העבודה שלה ולמטרת הבדיקות (עמ' 3738 ש' 19 עד עמ' 3752 ש' 16).  גם גפני העיד כי הפקת פרופיל של אדם בודד, כפי שעושה מעבדת המאגר, שונה לחלוטין מהפקה של פרופיל ממוצג, שם חשוב לדעת מה נמצא מתחת לסף הגילוי כדי לא לסווג אותו בטעות כאלל (עמ' 4204 ש' 22 עד עמ' 4206 ש' 16).  חבר העידה כי דווקא משום כך יש לקבוע סף נמוך יותר בבדיקת תערובות - טענה שאינה מופיעה בחוות דעתה ושהועלתה ללא כל ביסוס.  עוד עלה מעדותה של חבר שהיא איננה יודעת מהו "גלובל קאט אוף".  בעקבות זאת נאמר לה שמדובר בפרקטיקה הנהוגה במעבדת המאגר שמקבלת דגימה איכותית מאדם ידוע מראש, ולכן מנקה מראש את כל הרעשים, ללא קשר לסף האנליטי.  כשנשאלה: "את מכירה את התופעה הזאת?" השיבה: "לא" (עמ' 6524 ש' 22-11).  כמו כן העידה חבר שלשיטתה, אם שתי מעבדות משתמשות באותו מכשיר, לא אמורה להיות סיבה לפערים גדולים בין הסיפים שנקבעים בהן, אך כשנשאלה אם "יש לך דוגמה כלשהי...  למעבדה אחרת שבה משתמשים באופן גורף ביחד גם במעבדת המאגר וגם המעבדה הביולוגית באותו סף?" השיבה: "לא, אני לא מכירה, אני לא יודעת" (עמ' 6420 ש' 14-12).  לעומת זאת, גפני העיד כי "אין שום בעיה להסתכל ולהבדיל בין פרופיל מאדם בודד מדגימת רפרנס לבין פרופיל שמגיע ממוצג, זה 2 עולמות שונים...  אין אף מעבדה בעולם שמשתמשת באותם פרמטרים להפיק את 2 הדברים האלה" (עמ' 4212 ש' 28-25).  לאחר מכן העיד גפני כי זו טעות להכריח את המעבדה לעבוד עם פרמטרים של מעבדה אחרת, וכל מעבדה חייבת להפעיל את הפרמטרים שלה לפי הצרכים שלה, המכשירים שלה ושיטות העבודה שלה (עמ' 4213 ש' 14-12).

295. בחקירה הנגדית הפנתה חבר לראשונה למאמרים נוספים שמהם עולה לכאורה כי ישנן מעבדות שהשתמשו בסף אנליטי של 50 RFU. חבר אישרה שלא הפנתה למאמרים אלה בחוות דעתה (עמ' 6448 ש' 1 עד עמ' 6451 ש' 24) ושהיא איננה יודעת אם הסיפים שהשתמשו בהם באותן מעבדות התבססו על נתונים שהתקבלו בתהליך תיקוף (סוף עמ' 6454 ותחילת עמד 6455).  כשנשאלה אם למיטב הבנתה, "הסף האנליטי למשל של הליך הוולידציה במעבדות של מחקר ואקדמיה זהה לסטנדרט של מעבדות פורנזיות שעובדות על תיקים פליליים וצריך חוות דעת לבית המשפט", השיבה שזה אמור להיות כך, אך "אני לא באמת יודעת" (עמ' 6462 ש' 12-6).  חבר הופנתה להנחיות היצרן של ערכותESI ו-ESX (ת/245) שלפיהן "לפני שמגבשים שיטה או פרוצדורה לעבודה עם הערכות של פרוגרמה במעבדה פורנזית...  ולידציה פנימית חייבת להיעשות ולהיות מושלמת כדי להראות את התפקוד של הערכות והמכשירים" (בתרגום חופשי של ב"כ המאשימה במהלך החקירה).  כמו כן הופנתה חבר להנחיה שלפיה רק לאחר השלמת תהליך הוולידציה הפנימי המתחייב והנדרש יהיו בידי המעבדה הפורנזית הספציפית הנתונים והמידע כדי לקבוע את הסף האנליטי שבו הם עובדים (עמ' 5526 ש' 27 עד עמ' 6529 ש' 29).  בעקבות זאת סיכם ב"כ המאשימה ואמר לחבר: "הראיתי לך שההנחיה הברורה והמפורשת של חברת פרוגרמה של הקיטים הרלוונטיים לתיק הזה מנחה את המעבדות לבצע ולידציה פנימית" ועל כך השיבה: "נכון" (עמ' 6530 ש' 20-18).  לאחר מכן אישרה כי אם תהליך התיקוף הוא תקין, צריך לפעול לפיו (עמ' 6532 ש' 27 ד עמ' 6533 ש' 7).  כאמור לעיל, עוד קודם לכן נשאלה חבר אם היא יכולה להצביע על מאמר או מקור מבוסס כלשהו שלפיו אם הסף שנקבע עולה בשיעור מסוים מעל הדיווח של היצרן, המשמעות היא שהוולידציה אינה תקינה או סבירה, והשיבה שאין לה מקור כזה מכיוון שכל מעבדה צריכה לעשות את התיקוף שלה (עמ' 6466 ש' 31-28).
296. לא נעלם מעיניי כי לטענתן של מומחיות ההגנה (שהועלתה לראשונה בחקירתה הנגדית של גרגיצ'ק, כמפורט לעיל, ולאחר מכן בחקירתה הנגדית של מיקין, בעמ' 5794 ש' 5 עד עמ' 5795 ש' 26 ובחקירתה החוזרת של חבר, בעמ' 6579 ש' 27-17), ניתוח הפרופילים באמצעות תוכנה הסתברותית מאפשר שימוש בנתונים רבים יותר, לרבות נתונים נמוכים מהסף האנליטי המיושם בעת ניתוח פרופילים ללא התוכנה. איננו נדרשים לדון ולהכריע בטענה זו, שכן מיקין וגרגיצ'ק כלל לא הציגו ניתוח כלשהו של הנתונים באמצעות תוכנה הסתברותית, ואילו חבר הציגה ניתוח של הנתונים ללא תיקוף כנדרש.  עם זאת, אציין בהקשר זה שלפי עדותה של חבר, גם בעת שימוש בתוכנה הסתברותית יש ליישם סף מסוים של רעש, שנקבע לפי תוצאות הביקורות השליליות שבוצעו במעבדה (ראו למשל עדותה בעמ' 6218 ש' 22 עד עמ' 6220 ש' 5; עמ' 6383 ש' 17-16; ועמ' 6468 ש' 9-6).  כן ראו עדותה של גרגיצ'ק לגבי סף מינימלי של רעש שאותו היא מכנה ה-"baseline" - "קו הבסיס" (עמ' 6061 ש' 23 עד עמ' 6063 ש' 20).  אם כך, ברי כי יש חשיבות לקביעת הסף בתהליך של תיקוף המתבצע במעבדה.  יתר על כן, אחזור ואזכיר כי תהליך תיקוף של תוכנה ההסתברותית חיוני גם לצורך בחינת גבולות הגזרה של התוכנה ומהימנות התוצאות שמתקבלות ממנה, ולכן אין להשתמש כלל בתוכנה הסתברותית מבלי שבוצע בה קודם לכן תהליך של תיקוף.
297. אדגיש כי חבר הודתה בחקירתה שכאשר בדקה את ממצאי הערכות האוטוזומליות, הן בניתוח ידני והן באמצעות התוכנה ההסתברותית, לפי הסף האנליטי של 300 RFU שנקבע במעבדה, לא נמצא תורם שלישי. בסיכומי ההגנה נטען כי בסף זה התקבלה בתוכנה ההסתברותית תוצאה של LR=1 שיוצרת ספק חזק בערך של 50% אם יש שניים או שלושה תורמים לתערובת, אך לא כך עלה מעדותה של חבר.  בחקירתה הראשית העידה חבר כי "כשאני מעלה את הסף ל- 300 גם יש לי אללים, אבל קצת בודדים, אין לי אף סמן שהוא מלא, העניין הוא בעיקר שיהיו לי סמנים שיש בהם 2 אללים בסמן, זה דבר החשוב" (עמ' 6231 ש' 28-5).  בחקירתה הנגדית, כשנשאלה מה המשמעות של LR=1 השיבה ש"בסף של 300 RFU לא ניתן להבחין בתורם שלישי לתערובת".  כשנשאלה מדוע לא כללה בחוות הדעת שלה את תוצאות הניתוח הנ"ל, השיבה: "זה אותו דבר, יצא לי אותו דבר, אני לא חולקת על דעתם שב-300 לא ניתן למצוא תורם נוסף", והוסיפה שאם צריך, היא יכולה להכניס קביעה זו לחוות דעתה (עמ' 6341 ש' 32 עד עמ' 6343 ש' 5).
298. מעבר לנדרש אציין כי לפי עדותה של חבר, גם כאשר "הורדתי את הסף, הסתכנתי בלהכניס רעש, כל הדברים האלה זה אומר שמתחתי את זה לקצה... התוצאות הן לא מאוד מובהקות, לא חד משמעיות" (עמ' 6206 ש' 4-1).  בהמשך התבקשה חבר להתייחס לכך שלפי הטבלה בסעיף 7.1.3 לחוות דעתה, ניתוח באמצעות יורופורמיקס של ממצאי דגימה 1 מהאבן בערכת ESX (לפי סף של 70 RFU) העלה לכאורה כי הנחת ההגנה שלפיה קיים תורם שלישי בדגימה 1 סבירה פי 16 מהנחת התביעה שלפיה לא קיים תורם שלישי.  ואולם, חבר העידה לגבי תוצאה זו ש"אנחנו עדיין בקטגוריה של תמיכה מוגבלת בראיות", שהיא בגדר "סימני עשן" בלבד.  אבהיר כי לפי טבלת ההסבר המופיעה בנספח 1 לחוות דעתה של חבר, תוצאה שמשמעותה היא שהראיה תומכת בעוצמה רבה מאוד בהנחת ההגנה היא LR ≤ 000001.  אולם התוצאה הנמוכה ביותר שהתקבלה מהתוכנה בניתוח מהדגימות מהאבן היא LR=0.062 (ראו שורה שנייה לטבלה בסעיף 7.1.3 לחוות הדעת שעליה נשאלה חבר).  לפי טבלת ההסבר בנספח 1 הנ"ל, תוצאה זו נמצאת בטווח התוצאות < LR ≤ 0.5 0.01 שמשמעותו תמיכה "בעוצמה מוגבלת", שהיא דרגת התמיכה הנמוכה ביותר מבין הדרגות שמופיעות בטבלה.  עוד עלה מעדותה של חבר שלמעשה, התוצאות שהתקבלו מהתוכנה אינן מובהקות סטטיסטית ו-"אם הייתי רוצה להגיד בדרגת ביטחון גבוהה שיש כאן מישהו, הסטנדרט הוא בדרך כלל שה-LR יהיה יותר ממיליון, זה יהיה מאוד מובהק" (עמ' 6230 ש' 23-6).  לשם ההשוואה, בעניין עטיה שאוזכר לעיל העידה ד"ר בובליל כי בעקבות הליך התיקוף שבוצע בתוכנת יורופורמיקס במעבדת המכון לרפואה משפטית, נקבע שרק תוצאה של LR גדול מ-log 6 (10⁶), כלומר גדול ממיליון, תיחשב חיובית מובהקת (סעיף 168).  חבר חזרה והעידה, גם לקראת סוף חקירתה הנגדית, כי "התוצאות של הפרופיל האוטוזומלי הן מוגבלות, הן בחזקת סימני עשן או סימני נפט או איך שתרצה לקרוא לזה, קשה היה לבסס טענה חד משמעית רק על סמך הפרופיל הזה" (עמ' 6445 ש' 4-3).  מכאן שגם לשיטתה של חבר, התוצאות שאליהן הגיעה מניתוח הפרופילים האוטוזומליים רחוקות במידה ניכרת מהרף המקובל של מובהקות סטטיסטית, ולכן אין להסיק מהן מסקנות סטטיסטיות בעלות ערך ראייתי.
299. לגבי ערכת ה-Y, אזכיר כי שפיצר העידה שהיא נכנסה לשימוש זמן קצר לפני שהחלו לבצע את הבדיקות בתיק זה, ועדיין לא היה לגביה תיקוף מלא (רק בהמשך עברה הערכה תיקוף במעבדה ונקבע לגביה סף אנליטי של 120 RFU). לכן, בענייננו, השתמשו בערכת ה-Y ככלי עזר תומך בלבד, ולא הסתמכו עליה לצורך קביעת פרופיל (ראו עדותה, בין היתר, בעמ' 3151 ש' 20-14 וכן בסוף עמ' 3259 ותחילת עמ' 3160).  עוד עלה מעדותה של שפיצר כי ההתאמה של הדגימות לפרופיל הנאשם נעשתה רק על סמך ממצאי הערכות האוטוזומליות וחוות הדעת הסטטיסטית (ראו למשל עמ' 3398 ש' 26-23).  משום כך, החומר הנוגע לפרופיל ה-Y לא נכלל בתיק העבודה המקורי של שפיצר (ת/157א), אלא הועבר להגנה לבקשתה רק לאחר מכן (ת/157ב ו-ת/157ג).
300. חבר הפנתה בחוות דעתה לממצאי פרופיל Y שהתקבל מדגימות 1, 3, 4 ו-6 מהאבן - תוצאות קביעת פרופיל גנטי לכרומוזום Y (ראו סעיף 7.2.1 לחוות דעתה וההפניה שם לעמ' 57 לתיק העבודה של ערכת ה-Y - ת/157ב). מחוות דעתה של חבר עולה כי בתיק העבודה שהתקבל מהמאשימה נמצא פרופיל ה-Y של XXX, אחיו של הנאשם, אך לא נמצא פרופיל Y של הנאשם או של בעלה של הקורבן.  עוד עולה מחוות הדעת כי בבדיקה שבוצעה מטעם הנאשם במעבדה בחו"ל נמצא כי פרופיל Y של הנאשם זהה לזה של אחיו (סעיף 7.2.2 לחוות הדעת).  בתיק העבודה של חבר (נ/38), בחלק המתייחס לפרופיל Y של הדגימות מהאבן מופיעה חוות הדעת של המעבדה בחו"ל, מעבדות SERI בארה"ב.  בדיון שהתקיים ב-2.7.2025 הוסכם בין הצדדים כי פרופיל ה-Y של אחיו של הנאשם זהה לזה של הנאשם, ולכן ההגנה אינה צריכה להביא את מכין המסמך ממעבדת SERI.
301. בסעיף 7.4.2(ד) לחוות דעתה הפנתה חבר למסמך של רפ"ק יעקוב משיח - "פראפרזה - סיכום פעולות שבוצעו על ידי בתיק פל"א..." המתייחס לפעולות שבוצעו בעניין פרופיל ה-Y (ראו תיק העבודה של מאגר הדנ"א - ת/157ג בעמ' 137-136). בסעיף 7.4.2(ה) לחוות דעתה הפנתה חבר לטבלה שנערכה בהמשך למסמך של רפ"ק משיח הנ"ל, שבה מוצגת לטענתה ההתאמה בין פרופיל Y מדגימה 1 מהאבן לפרופיל Y של הנאשם (נספח 4 לחוות דעתה של חבר המופיע בתיק העבודה של מעבדת מאגר דנ"א - ת/157ג בעמ' 138).
302. עיון במסמך הפראפרזה שאליו הפנתה חבר מעלה כי מדובר במכתב של "האגף לחקירות ולמודיעין" בחטיבה לזיהוי פלילי, שעליו חתום רפ"ק משיח - "קצין מודיעין פורנזי במז"פ". משיח כתב כי בהיותו מומחה במאגר הדנ"א, ביצע בתיק זה "פעולות תקדימיות, על מנת לסייע לגורמי החקירה לאתר חשוד פוטנציאלי".  משיח הבהיר כי ערך את מסמך הסיכום לאור העובדה שמדובר באירוע תקדימי, ובאותה עת לא הייתה דרך סדורה לביצוע הדיווח והתיעוד.  מהמסמך עולה כי רפ"ק משיח עודכן בממצאי הדנ"א בתיק, ובכלל זה בכך שקיימת תערובת שהתקבלה מדגימה 1 מהאבן, ושלא נמצאה בשלב זה התאמה של הפרופיל הזכרי בתערובת לחשוד במאגר.  לכן, משיח וגפני המליצו על ביצוע בדיקה של כרומוזום ה-Y "על מנת לבחון אם ניתן לשייך את מקור הדנ"א ללאום מסוים (יהודי/ערבי)".  רפ"ק משיח פירט את הפעולות שביצע, ובכלל זה השוואה בין פרופיל ה-Y שאופיין מהדגימה מול פרופילי ה-Y במאגר הדנ"א (סעיף 1), ציין שהתגלה כי "המוכלל הדומה ביותר לפרופיל ה-Y מהדגימה שעלה מול המוצג היה אדם ממוצא יהודי", וכך הסיק שככל הנראה, הפרופיל הזכרי שהופק מהדגימה שייך ליהודי (סעיף 2).  בהמשך תיאר רפ"ק משיח כיצד קיבל הכוונה לבדיקה של מספר מעורבים פוטנציאלים שלא היו מוכללים במאגר ו"אפיינתי פרופיל Y ל-3 קרובי משפחה (של מי מהמעורבים הפוטנציאליים), ביניהם XXX [אחיו של הנאשם]...  שהיו מוכללים למאגר" (סעיף 3).  רפ"ק משיח ביצע השוואה של פרופילי ה-Y שהתקבלו, מצא שפרופיל ה-Y של XXX [אחיו של הנאשם] תואם לפרופיל ה-Y מהדגימה (סעיף 4), ובהתבסס על התאמה זו העביר המלצה ליחידה החוקרת לדגום את הנאשם (סעיף 5).  בהמשך למכתב הנ"ל צורפה הטבלה שאליה הפנתה חבר בחוותה דעתה (עמ' 138 ב-ת/157ג) שבה הושווה פרופיל ה-Y מהדגימה לפרופיל של אחיו של הנאשם במאגר.  בצד הטבלה נכתב "דמיון גנטי בפרופיל y בין המוצג לבין המוכלל במאגר".
303. מהאמור לעיל עולה שהשימוש בפרופיל ה-Y נעשה לצרכים חקירתיים מודיעיניים, כדי לנסות לאתר חשוד פוטנציאלי (ולא כדי לקבוע ממצאים בעניין הפרופיל הגנטי שנמצא בדגימה מהאבן לצורך מתן חוות דעת לבית המשפט). בניסיון לאתר חשוד פוטנציאלי, נערכה השוואה בין פרופיל ה-Y שהתקבל מהדגימה מהאבן לפרופילים של חשודים שונים שהיו קיימים במאגר הדנ"א, ובהם אחיו של הנאשם, וצוין כי נמצא דמיון גנטי בין הפרופיל של האח לפרופיל שהתקבל מהדגימה.  רק בעקבות זאת נדגם הנאשם עצמו, וכפי שעולה מעדותה של שפיצר, הפרופיל שלו הושווה לפרופיל שהתקבל מהאבן בערכות האוטוזומליות.
304. אם כן, הטבלה שאליה מפנה חבר (בעמ' 138 ל-ת/157ג) משווה למעשה בין פרופיל ה-Y שהתקבל מדגימה 1 מהאבן לפרופיל ה-Y של אחיו של הנאשם, עשהאל (שאין חולק כי הוא זהה לפרופיל ה-Y של הנאשם). לפי חוות דעתה של חבר, בטבלה זו נשמטו אללים משני סמנים (DYS449 ו-DYF387S1) שבהם נמצאה אי התאמה בין הפרופיל מהדגימה לפרופיל הנאשם (סעיפים 7.2.4 ו-7.4.2(ה)).  לטענתה של חבר, אי התאמה בשני סמנים אלה מספקת אינדיקציה ברורה לכך שבדגימה 1 מהאבן ישנו דנ"א של הקורבן ושל לפחות שני פריטים ממין זכר - הנאשם ואדם לא ידוע (סעיף 7.4.1(א)).  חבר ציינה כי שני האללים שהושמטו נמצאים מעל גובה של 60 RFU שאותו הגדירה כ"ערך הסף" (סעיף 7.2.4).  עוד עולה מחוות דעתה של חבר כי לטענת המאשימה, הסף האנליטי שהתקבל בתיקוף של ערכה זו הוא 120 RFU, אך השימוש בערכה נעשה עוד לפני שהערכה עברה תיקוף כלשהו (סעיף 7.4.2(ד)).
305. בחקירה הנגדית נשאלה חבר כיצד היא מבקשת מבית המשפט להתחשב בבדיקות Y שנעשו מתחת לסף לצורך חקירתי. על כך השיבה כי "פרופיל ה-Y של אח של הנאשם באותו זמן נקבע בסף 60" וכן טענה כי "הפרופיל נכנס למאגר ה-DNA בסף של 60" (עמ' 6552 ש' 24 עד עמ' 6553 ש' 17), ולכן אין להתעלם מתוצאות בסף זה.  לגבי פרופיל ה-Y של אחיו של הנאשם במאגר, חבר לא ביססה את טענתה כי הוא נקבע לפי סף של 60 RFU, וכאמור לעיל אף לא הציגה ביסוס לכך שאפשר להשתמש באותו סף המשמש לניתוח דגימה של אדם יחיד במעבדת המאגר לצורך ניתוח דנ"א ממוצג במעבדה הביולוגית.  לגבי האופן שבו נקבע פרופיל ה-Y במעבדה הביולוגית, אין חולק כי השימוש בערכת ה-Y נעשה לפני שערכה זו עברה תיקוף מלא, כפי שעלה, בין היתר, גם מעדותה של שפיצר.  מחוות דעתה של חבר וממוצג ת/157ב עולה כי נעשו ניסיונות לבדוק את התוצאות של דגימה 1 מהאבן בערכת ה-Y לפי סיפים שונים של 30, 60 ו-170 RFU.  לא ברור לפי איזה סף נערכה הטבלה בעמ' 57 לתיק העבודה (ת/157ב) שבה אופיין פרופיל ה-Y מהדגימות, אך מעיון בגרפים בתיק העבודה עולה כי מתוך 23 האללים שאופיינו בדגימה 1 מהאבן, 19 גבוהים מהסף של 120 RFU.  מכל מקום, לפי המסמך של רפ"ק משיח, פרופיל זה אופיין לצרכים מודיעיניים בניסיון לאתר חשודים פוטנציאלים.  כאמור לעיל, כפי שהעידה שפיצר, לא נעשה שימוש בנתונים אלה שהתקבלו מערכת ה-Y לצורך קביעת ממצאים בעניין הפרופילים הגנטיים בדגימות מהאבן והתאמתם לחשוד - פעולות שנעשו באמצעות הערכות האוטוזומליות בלבד.  אין ביסוס, אפוא, לטענתה של חבר כי עצם העובדה שהמידע המודיעיני הוביל לאיתור אחיו של הנאשם, מכשירה שימוש בבדיקות שנעשו לצרכי חקירה, שלא לפי סיפים מתוקפים, אשר לא הוכח כי יש להן ערך ראייתי.
306. אוסיף כי חבר אישרה בעדותה שכמויות הדנ"א שנלקחו לצורך אנליזה של פרופיל ה-Y הן קטנות מאוד (תחילת עמ' 6207). בהמשך העידה כי הכמות שנלקחה, 110 פיקורגם היא מועטה ולא אופטימלית אבל סבירה לטענתה, וכשריכוזי הדנ"א הם כאלה מזעריים, אין ברירה אלא להוריד את הסף (עמ' 6566 ש' 7 עד עמ' 6567 ש' 12 וסוף עמ' 6553).  אולם חבר לא הציגה ביסוס כלשהו לטענותיה לגבי הכמות האופטימלית והמינימלית של דנ"א לבדיקה בערכת ה-Y ולגבי האפשרות לבדוק דנ"א בכמות קטנה מהמינימום תוך הורדת הסף האנליטי.  יתר על כן, גם לפי עדותן של גרגיצ'ק ומיקין, פיקים שנמצאים מתחת לסף האנליטי יכולים להיות לכל היותר בעלי פוטנציאל חקירתי, אך ללא ביצוע פעולות נוספות לפי סיפים מתוקפים שנקבעו, אין לנתונים אלה ערך מדעי.  בענייננו, לאחר הבדיקות המקדימות שבוצעו בערכת ה-Y לצורכי חקירה והובילו לאיתור הנאשם באמצעות אחיו, נעשה שימוש בערכות האוטוזומליות בלבד כדי לקבוע את הרכב הפרופילים הגנטיים בדגימות שנלקחו מהאבן.
307. לאור כל האמור לעיל, אציע לחברותיי לקבוע הן לגבי ממצאי הערכות האוטוזומליות והן לגבי ממצאי ערכת ה-Y, כי אין לקבל את ניתוחיה של חבר בחוות דעתה המתבססים על סיפים שאינם מתוקפים ועל שימוש בתוכנה ההסתברותית יורופורמיקס שאף היא לא תוקפה כנדרש.
308. בסעיף 7.4.2(א) לחוות דעתה של חבר נטען, ללא כל ביסוס או סימוכין, כי בדגימה 4 מהאבן התקבל פרופיל Y חלקי המעיד על נוכחות של תורם זכרי בדגימה, נוסף לקורבן. בסיכומי ההגנה נטען כי נקודה זו מבוססת, מלבד אבחונה של חבר, גם על עדותה של ד"ר שפיצר ועל "ראיה פשוטה" הנמצאת בתיק העבודה שלה.  בהקשר זה הפנה ב"כ הנאשם לעדותה של שפיצר לגבי ממצאים דומים שהתקבלו מדגימה 3 מהאבן.  שפיצר העידה שבדגימה זו נמצא דנ"א זכרי בכמות קטנה - "רואים שיש ממש מעט זכר אבל הוא קיים שם" (עמ' 2261 ש' 8).  בעדותה הפנתה לטבלה המופיעה בעמ' 214 לתיק העבודה שלה (ת/157א) בעמודה של דגימה 3 מהאבן, שם צוין בטור של Male DNA Concentration (ריכוז דנ"א זכרי) נתון של 0.005.  בסיכומי ההגנה נטען לראשונה כי גם בדגימה 4 נמצא ריכוז דנ"א זכרי בכמות דומה.  בהקשר זה הפנה ב"כ הנאשם לתוצאות "המופיעות בתיק העבודה של פרופיל ה-Y נ/16א, בדיוק באותו פורמט בעמ' 150" וטען כי בשורה של דגימה 4 מופיע ערך חיובי דומה - 0.004.  הפניה זו אינה ברורה.  ב-נ/16א מופיע עמ' 57 לתיק העבודה של ערכת ה-Y (ת/157ב).  לעומת זאת, ההפניה לעמ' 150 מתייחסת ככל הנראה לתיק העבודה המקורי של שפיצר (ת/157א) שם מופיעה בעמ' 150 טבלה בפורמט דומה לזה שמופיע בעמ' 214 הנ"ל.  נראה כי הטבלאות בעמ' 150 ו-214 לתיק העבודה המקורי (ת/157א) אינן מתייחסות כלל לממצאים מערכת ה-Y אלא לשכפול ספציפי של כרומוזום Y בערכת ESI.  שפיצר העידה לגבי הנתון בעמ' 214 לתיק העבודה שלה המתייחס לדגימה 3 כי לפי תוצאות הכימות שעושים בהתחלה יש אינדיקציה לזכר, אך הדגישה כי "חוות הדעת היא מכלול של כל התוצאות בתיק ולא רק על הבסיס של מה שאנחנו רואים כרגע, אז הסקתי שמדובר בזכר..." (עמ' 2261 ש' 11-10).  חבר כלל לא התייחסה בחוות דעתה לנתונים המופיעים בעמ' 214 ו-150 לתיק העבודה ולהשוואה ביניהם.  שפיצר התייחסה לנתון בעמ' 214 בלבד כחלק ממכלול של נתונים שנבדקו, ולא נשאלה בחקירתה הנגדית על משמעות הנתון 0.004 שמופיע בעמ' 150 לתיק העבודה שלה.  לפיכך, אין להידרש לטענה בעניין זה שהועלתה לראשונה בסיכומי ההגנה.

אוסיף ואציין כי מעיון בטבלה שבנספח 16א עולה לכאורה שבניגוד לדגימה 3, שם נמצאו בכל האתרים פיקים שהם אללים פוטנציאליים, בדגימה 4 נמצאו פיקים כאלה רק בפחות ממחצית מהאתרים.  שפיצר לא נחקרה על כך בחקירתה הנגדית, ולכן לא העידה לגבי המשמעות של ממצאים אלה.  על כל פנים, מעדותה של שפיצר עלה כי הקביעה שלפיה נמצא בדגימה 3 דנ"א של זכר שיכול להתאים לראבי, לא התבססה על התוצאה של פרופיל ה-Y.  הניתוח נעשה על סמך ממצאי הבדיקות בערכות האוטוזומליות, שמהם עלה כי בדגימה 3 מהאבן נמצאו 19 אללים המהווים פרופיל חלקי שיכול להתאים לראבי.  לכן נקבע כי לא ניתן לשלול שראבי תרם לתערובת בדגימה זו.  לא נמצא פרופיל חלקי כזה בדגימה 4 מהאבן.  חבר הודתה בחקירתה הנגדית כי לא נמצא בדגימה 4 פרופיל זכרי מלא בר השוואה, אך טענה כי יש בה פרופיל Y חלקי שמלמד על קיומו של זכר נוסף בדגימה (עמ' 6568 ש' 11-6).  אלא שכאמור לעיל, אין בעדותה של חבר כדי לבסס שיש ערך ראייתי כלשהו לאותו פרופיל Y חלקי, שהופק לצרכים חקירתיים בלבד ואינו עומד בקריטריונים שנקבעו בתיקוף.  מעבר לנדרש אציין כי חבר לא טענה בחוות דעתה או בעדותה כי פרופיל ה-Y החלקי שנמצא לשיטתה אינו יכול להתאים לנאשם או לראבי.  ב"כ המאשימה התייחס לעניין זה בסיכומיו בעל פה וטען שגם אם נלך לשיטת ההגנה ונבדוק את האללים שהתקבלו בפרופיל ה-Y של דגימה 4, נראה שמדובר באללים שתואמים כמעט כולם לנאשם ואחד בודד שתואם לראבי.  ההגנה לא הכחישה טענה זו.

309. בניגוד לנטען בסיכומי ההגנה, לאחר עדותה של חבר הגישה המאשימה בקשה נוספת להבאת ראיות הזמה (בקשה מיום 15.7.2025) בקשר לנושאים שונים. בין היתר התייחסה המאשימה לכך שחבר הציגה ניתוח מלא של הפרופילים בערכות האוטוזומליות לפי סף אנליטי נמוך במידה ניכרת מזה שנקבע בתיקוף של המעבדה.  כמו כן התייחסה המאשימה לעדותה של חבר שלפיה הממצאים העיקריים והמשמעותיים בחוות דעתה מבוססים על נתונים שהתקבלו מניתוח שהתקבל מערכת ה-Y, שהשתמשו בה לצרכים חקירתיים בלבד בסף אנליטי נמוך במידה ניכרת מזה שנקבע בתיקוף של המעבדה.  ההגנה התנגדה לבקשה.  בתגובתה (מיום 17.7.2025) ניתח ב"כ הנאשם בפירוט את העדויות בנושאים שהועלו בבקשה, וטען כי נושאים אלה היו ידועים כבר בפרשת התביעה, ומכל מקום, ודאי שהיה על המאשימה לצפות בצורה סבירה שיעלו בפרשת ההגנה.  הבקשה נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 27.7.2025 שבה נקבע, בין היתר, כי "אנו סבורים אפוא שהבאת ראיית הזמה בשלב זה אינה נדרשת, ודי במכלול העדויות שנפרשו לפני בית המשפט כדי להכריע במחלוקת בין הצדדים".  עוד נקבע כי בסופו של דבר יידרש בית המשפט להכריע אם יש לנתח את הפרופיל לפי הסיפים שנקבעו בתיקוף בלבד או לאפשר הורדה של הסף האנליטי לצורך העשרת המידע.  כמו כן נקבע שיהיה על בית המשפט להידרש לשאלה אם השימוש בתוכנה ההסתברותית מתגבר על הצורך בתיקוף.
310. כפי שנקבע לעיל, לא רק המומחים מטעם המאשימה, אלא גם המומחיות מטעם ההגנה, מיקין וגרגיצ'ק, העידו כי בניתוח של פרופיל דנ"א ללא תוכנה הסתברותית, אין כל ערך מדעי לפיקים שנמצאים מתחת לסף האנליטי ואין לסווג אותם כאללים. אומנם, לטענתן של מומחיות ההגנה, ניתוח ממצאים של דגימות באמצעות תוכנה הסתברותית מאפשר שכלול של נתונים רבים יותר ויישום סף אנליטי נמוך יותר (טענה שכאמור איננו נדרשים להכריע בה), אך כמפורט לעיל, שימוש בתוכנה כזו מחייב תהליך ארוך ויסודי של תיקוף.  כפי שהסביר ווסקובויניק, התוכנה ההסתברותית נכנסה לשימוש במעבדה רק בשנת 2022 לאחר שתוקפה לעבודה עם הערכה האוטוזומלית שהייתה בשימוש במעבדה באותה עת ולא עם הערכות שבהן בוצעו הבדיקות בתיק זה.  לכן בענייננו לא נותחו הממצאים באמצעות התוכנה ההסתברותית.  עוד עלה מעדותיהם של שפיצר ווסקובויניק כי התערובת בדגימה 1 איננה מורכבת, ומשום כך הייתה אפשרות לנתח אותה סטטיסטית מבלי להשתמש בתוכנה הסתברותית.  גם מיקין וגרגיצ'ק לא ניתחו את הממצאים באמצעות תוכנה הסתברותית, ואילו חבר השתמשה בתוכנה כזו ללא כל תיקוף כנדרש, ולכן אין לייחס לממצאיה משקל ראייתי.
311. לאור כל האמור לעיל, אציע לחברותיי לקבוע שאין בחוות דעתה של חבר כדי לבסס את טענת ההגנה כי נמצא בדגימות מהאבן פרופיל דנ"א של זכר נוסף.

היעדר משקל ראייתי לממצאי ערכת ה-Y

312. ב"כ הנאשם טען בסיכומיו כי מומחי התביעה וההגנה מסכימים שקריאת ממצאי פרופיל ה-Y, כפי שהציגה וניתחה אותם המעבדה הביולוגית ב-נ/16א, מצביעה על נוכחות של מעורבים נוספים. בהקשר זה נטען בסיכומי ההגנה כי בדגימה 1 מהאבן מצאה שפיצר בשני אתרים DYS570) ו-DYS385) 3 אללים המצביעים על נוכחות של 3 זכרים לפחות, ובאתר נוסף (DYF387S1) נמצאו 4 אללים המצביעים על נוכחות של 4 זכרים לפחות.
313. ב"כ המאשימה ביקש בסיכומיו בעל פה לדחות טענה זו, והבהיר כי אף שב"כ הנאשם השתמש בסיכומיו במונח "אללים", למעשה מדובר בפיקים שלא נבחנו לפי הסף האנליטי, ושאף אחד מהעדים לא קבע שיש לסווג אותם כאללים.
314. כפי שהוסבר בהרחבה לעיל, שפיצר חזרה והעידה שהמעבדה לא עשתה שימוש בממצאי ערכת ה-Y לצורך קביעת פרופיל הדנ"א בדגימות מהאבן. מיקין אישרה בעדותה כי ישנם נתונים המתקבלים מהדגימות שעוברים את הסף החקירתי, אך אינם עוברים את סף הניתוח המדעי.  לפי עדויותיהן של מיקין וגרגיצ'ק, פיקים שנמצאים מתחת לסף האנליטי אינם יכולים להיות מוגדרים כאללים, אלא לכל היותר יוצרים פוטנציאל חקירתי שיכול להתברר רק לאחר בדיקות נוספות בסטנדרטים מדעיים.  בדיקות אלה בוצעו באמצעות הערכות האוטוזומליות, שבהן כאמור לא נמצא בדגימה 1 מהאבן פרופיל דנ"א מלא או חלקי של זכר נוסף פרט לנאשם (לכל היותר, לשיטתה של מיקין, ייתכן שנמצא בדגימה זו אלל בודד אחד בלבד שאינו מתאים לפרופיל של הנאשם, ואילו שפיצר קבעה שמדובר בסטטר והציגה אינדיקציות רבות לכך).  יודגש כי הן מומחי התביעה והן מומחיות ההגנה הסכימו שהכללים והסיפים הרלוונטיים צריכים להיקבע בכל מעבדה בנפרד לאחר תהליך של תיקוף, וחבר לא הציגה ביסוס כלשהו לטענתה כי אפשר לנתח את ממצאי ערכת ה-Y שהתקבלו במעבדה הביולוגית לפי סף אנליטי שנקבע במעבדות אחרות הפועלות בשיטות אחרות ומשתמשות בערכה לצרכים שונים.
315. השימוש בפרופיל ה-Y נעשה, כאמור, באמצעות ערכה שטרם תוקפה נכון לאותה עת, לצרכים חקירתיים מודיעיניים, כדי לנסות לאתר חשוד פוטנציאלי ולא כדי לקבוע ממצאים בעניין הפרופיל הגנטי שנמצא בדגימה מהאבן לצורך מתן חוות דעת לבית המשפט. לפיכך, ובהיעדר ניתוח של ממצאי ערכת ה-Y לפי הסף האנליטי הרלוונטי למעבדה הביולוגית, אציע לחברותיי לקבוע כי אין לייחס משקל כלשהו לממצאים מערכה זו.

משמעות הימצאותו של דנ"א שאריתי

316. גם אם נקבל את עדותה של מיקין שלפיה בדגימות 1 ו-6 מהאבן נמצאו שני אללים בודדים שאינם מתאים לפרופיל של הנאשם או של ראבי - אלל זר אחד בכל דגימה (וזאת בניגוד לעדותה של שפיצר שלפיה מדובר בסטטרים), אין בכך כדי לבסס מסקנה שנמצא בדגימות אלה תורם דנ"א משמעותי נוסף.
317. לעניין זה, ראו הכרעת דין שניתנה לאחרונה בתפ"ח (מחוזי ב"ש) 17506-10-17 מדינת ישראל נ' דרור (8.9.2025), שם התייחס בית המשפט לכך שלעיתים מתרחשת תופעה שנקראת allele drop in - כאשר נמצא אלל שלמעשה אינו מהווה חומר גנטי של אדם נוסף שתרם משמעותית לדגימה. כך נקבע בעמ' 81 להכרעת הדין בסעיף 226 (ההדגשה אינה במקור):

"לגבי מהותו של 'allele drop in' - מצב בו נראה לכאורה אלל, אולם אין לראות בו חלק מהפרופיל הגנטי.  העדה הסבירה זאת כמה וכמה פעמים, בניסוחים שונים, כסוג של זיהום מקרי, מקומי, של אלל אחד, היכול להגיע ממגוון מקורות.  אבל היותו מועט כל כך, המתבטא באלל אחד בלבד, מלמד כי אינו משקף חומר ביולוגי של ממש, תערובת דנ"א מאדם נוסף שתרמה מהותית לדגימה, אלא זיהום אקראי.  כך, באחד המקומות הסבירה 'זה משהו ספורדי, איזשהו, מעין מיני זיהום, זה משהו ספורדי זה יכול להיות אפילו...  אף אחד גם לא יודע מאיפה זה בא, זה יכול להיות או שזה מהפלסטיקה אולי מהאבק שהיה, אולי מהאבק שהיה בזירה ודברים כאלו כי ה DNA יכול להיות שיש חלקיק DNA שנמצאת אי שם באוויר'."

318. גם בענייננו, חלק מהמומחים התייחסו למצב של allele drop in. ראו למשל עדותו של גפני, כשהתבקש להסביר זאת (בעמ' 4330 ש' 31-14):

"אתה לוקח את מיצוי ה- DNA מפיק פרופיל, הפרופיל הזה יש לו ככה וככה אללים, אללים מסוימים, פתאום אתה מגלה שנוסף עוד אלל אחד לא במקום או עוד 2 או עוד יותר...  לא בדיוק ידוע איך זה קורה, אחת ההשערות בזמנו הייתה שיש חלקיקי DNA באבק, באוויר והוא DNA שבור...  ואז חתיכת DNA קטנה פתאום השתכפלה שהיא לא קשורה לתהליך בכלל.  העובדה היא שאתה לוקח את אותה דגימה ועושה לה כמה פעמים בדיקות באותן רגישויות אתה מקבל אללים שהם אמיתיים וכאלה שהם לא אמיתיים..."

319. כן ראו עדותה של חבר שאישרה כי לעיתים מתרחשים מקרים של allele drop in שבהם "השתרבב איזשהו אלל פנימה". לפי עדותה, כאשר משתמשים בתוכנה הסתברותית, מביאים בחשבון גם את שיעור ה-drop in הצפוי, והוא משוקלל בתוצאה הסופית (עמ' 6224 ש' 31-29 ועמ' 6577 ש' 32-14).  ואולם חבר לא הסבירה בעדותה, וודאי שלא ביססה, כיצד קובעים מהו שיעור ה-drop in, וממילא, כפי שנקבע לעיל, אין כל תוקף לחישובים שערכה בתוכנה הסתברותית ללא תיקוף.
320. בפסיקה נקבע כי אין לייחס משקל ראייתי לאללים זרים בודדים שנמצאו בדגימה. ראו והשוו למשל ע"פ 141/04 פלוני נ' מדינת ישראל (15.3.2006), שם הצדדים היו חלוקים אם קיים באחד מתוך 9 האתרים שנבדקו אלל אחד שאינו שייך לנאשם, ובית המשפט קיבל את קביעת המומחית שהתעלמה מאלל זה ולא כללה אותו בניתוח הסטטיסטי (ראו עמ' 5).  כן ראו והשוו תפ"ח (מחוזי ב"ש) 1033/04 מדינת ישראל נ' גרדניבסקי (21.12.2006) שם הועלו טענות בנוגע לאללים בודדים שנמצאו, ונקבע כי אין בחומר הביולוגי המועט שנאסף כדי להוות ראיה, אף לא לחיזוק (ראו עמ' 52).  נוסיף ונפנה לתפ"ח (מחוזי נצ') 24323-12-14 מדינת ישראל נ' זיאדאת (31.1.2017), שם נקבע כי אף שנמצאו על המוצג שני אללים נוספים שאינם שייכים לנאשם, הסיכוי שאדם אקראי כלול בתערובת הוא אפסי.  קביעה זו נסמכה על חוות דעת סטטיסטית שנערכה ללא שימוש בתוכנה הסתברותית.
321. מיקין קבעה בפרק 3.7 לחוות דעתה כי בעת פרשנות תערובות, תיתכן תופעה של מיסוך (masking) כלומר שהאללים של הפרופיל המשני עשויים להיות ממוסכים ומוסתרים על ידי אללים וסטטרים של הפרופיל העיקרי. כמו כן, לטענתה, מאחר שרק מספר קטן של אללים פוטנציאליים נוספים נצפים בפרשנות מחדש של הפרופילים, כנראה שהתרחשה גם נשירת אללים (drop out) משמעותית.  בהקשר זה הפנתה מיקין למחקר משנת 2018 שלפיו ככל שרמת נשירת האללים עלתה, כך ירדה היכולת להעריך במדויק את מספר התורמים בתערובת, ובפרט בתערובת המכילה תורם משני אחד או יותר ברמות נמוכות.  לפיכך נטען כי מספר התורמים לפרופיל המשני בדגימה 1 מהאבן היה עלול להיות מוערך בחסר.  עוד נטען כי בשל נשירת אללים והסתרה פוטנציאלית של אללים על ידי סטטרים ואללים של הפרופיל העיקרי, לא ניתן לומר אם הדנ"א של הנאשם נוכח יותר מזה של התורם הזכרי הנוסף.  לטענתה של מיקין, כדי לקבל הערכה מהימנה בעניין זה יש להשתמש בתוכנה הסתברותית.
322. בחקירה הנגדית עמדה מיקין על קביעתה כי בשל התופעות של מיסוך ונשירת אללים, יש קושי להעריך את מספר התורמים לתערובת בדגימה 1. מיקין העידה כי הגם שלשיטתה נמצא לכל היותר אלל אחד שאינו של הנאשם או של ראבי בדגימה 1 (וכן אלל אחד נוסף בדגימה 6), אין לשלול שקיימים שני תורמים לפרופיל החלש בדגימה 1, ואף אין אפשרות לקבוע מי מהם תרם יותר דנ"א לתערובת.  ואולם, מיקין לא הסבירה כיצד ייתכן, לטענתה, שדווקא האללים של הזכר הנוסף הנטען מוסכו או נפלו באופן כמעט מוחלט מהדגימות מהאבן.  שפיצר העידה כי כל הדגימות נלקחו מאזורים באבן שעליהם לא ראתה כתמים חשודים כדם בניסיון למצוא כל דנ"א נוסף שאינו של הקורבן (עמ' 2245 ש' 17-8).  למרות זאת, מיקין אישרה שפרט לשני האללים הבודדים שאיתרה לטענתה (וששנויים במחלוקת), לא נמצאו בכל הדגימות שנלקחו מהאבן אללים כלשהם של זכר אחר.  בין היתר לא נמצא ולו אלל אחד של זכר שאינו מתאים לנאשם או לראבי בדגימות 2, 3, 4 ו-5.  בתשובה לטענת המאשימה כי צירוף מקרים זה הוא מופרך, השיבה מיקין כי היא ניתחה את הנתונים בגישה מדעית "אבל אם אתה רוצה לקחת את הגישה ההגיונית, זאת דרך אחת להסתכל על זה", ולאחר מכן הוסיפה שזה מעבר לתפקידה כמומחית (עמ' 5986-5985).
323. בעקבות הטענה בחוות הדעת כי במקרה זה היה צורך להיעזר בתוכנה הסתברותית כדי להעריך באופן מהימן את מספר התורמים לתערובת, נשאלה מיקין אם היא יודעת שההגנה עשתה זאת. על כך השיבה שהיא יודעת שעשו בדיקות בתוכנת TrueAllele ושתוגש חוות דעת נפרדת בעניין זה (עמ' 5987 ש' 22-7).  בפתח חוות דעתה ציינה מיקין אילו מסמכים הועברו לידיה, ובהם טבלת תוצאות סטטיסטיות מניתוח של חברת CyberGenetics (סעיף 7 לרשימת המסמכים), ובגוף חוות הדעת ציינה מיקין כי "אני גם מבינה שמגוון תוצאות DNA, כולל אלה מהאבן, נשלחו ל-CyberGenetics לניתוח באמצעות התוכנה שלהם TrueAllele, ושזה היה נושא לדוח נפרד ממומחה שלהם" (סוף פרק 2).  ואולם ההגנה לא הגישה דוח של CyberGenetics ולא ביקשה להזמין עד מטעם החברה.  ב"כ הנאשם טען בסיכומיו כי ההגנה נמנעה מלעשות זאת משיקולי עלות.  מיקין אישרה שהאנליזה הסטטיסטית של CyberGenetics הייתה לפניה, אך העידה שאיננה יכולה להתייחס אליה כיוון שאינה סטטיסטיקאית, ולהבנתה מומחה אחר היה צריך לעשות זאת (עמ' 5747 ש' 20-26, וכן ראו הבהרתה בדיון המשך כי קיבלה טבלה של תוצאות ולא את הדוח - עמ' 5987 ש' 32-20).  כשנשאלה מיקין אם נכון ש"לא מצאת שם איזה שהיא תמיכה לניסיון שלך לטעון שיש שם איזשהו תורם נוסף, תורם זכרי חלש?" השיבה: "לא בדרך שהם הציגו את האינפורמציה פה".  לאחר מכן העידה מיקין כי היא לא יודעת איך התוכנה של CyberGenetics עובדת, אך כשנשאלה אם "לא מצאת בתוצאות שלהם משהו שבחרת להשתמש בו בחוות הדעת, נכון?" השיבה: "כן, זה נכון, כי זה לא היה שונה מאשר התביעה הציגה במסקנות שלה" (עמ' 5749 ש' 11-1).  לפיכך, אין אלא לקבוע כי לו הייתה ההגנה מציגה את הדוח של CyberGenetics ומזמינה לעדות את עורכו, היה מתברר שממצאי הניתוח ההסתברותי שבוצע תומכים בטענת התביעה כי אין כל אינדיקציה לתורם נוסף.
324. יתר על כן, לפי הפסיקה, גם לו היה מתגלה בדגימות דנ"א שאריתי של תורם שאיננו ידוע, נוסף לדנ"א של הנאשם, לא היה בכך כדי לגרוע מהמסקנה המפלילה.
325. ראו לעניין זה ע"פ 149/12 אלמליח נ' מדינת ישראל (24.9.2012), שאליו חזר והפנה ב"כ הנאשם בסיכומיו, שם נמצאו שרידי דנ"א של המערער על אחד המוצגים, וההגנה טענה, בין היתר, כי הימצאות תערובת דנ"א של כמה פרטים על המוצג מטילה ספק באשמתו של המערער. טענה זו נדחתה ונקבע כי "העובדה שנמצאו [גם] שרידי דנ"א של אחרים שאינם ידועים, אינה מקימה ספק סביר באפשרות מעורבותו של המערער בעבירה" (סעיף 50 לפסק הדין).
326. כן ראו תפ"ח (מחוזי מרכז) 22149-10-13 מדינת ישראל נ' קרני (21.12.2015) שם נמצא, נוסף לדנ"א של הנאשם, גם דנ"א שאריתי שאינו מתאים לפרופיל הגנטי של הנאשם. נקבע כי "מעצם קיומם של ממצאים שארתיים, מהם לא ניתן להפיק פרופיל שלם הניתן להשוואה, אין להסיק כטענת ההגנה, שידם של 'גורמים עלומים' הייתה במעשה", והנאשם הוא זה שצריך לתת הסבר לקיומם של ממצאי דנ"א שלו (סעיף 268 לפסק הדין).

סיכום לעניין זכר שלישי

327. לאור כל האמור לעיל, אציע לחברותיי לקבוע כי אין בחוות הדעת מטעם ההגנה כדי לבסס כי בדגימות מהאבן נמצא פרופיל דנ"א של זכר שאינו מתאים לנאשם או לראבי.
328. גם לו הייתה ההגנה מבססת את הטענה שקיים בדגימות מהאבן פרופיל דנ"א של זכר נוסף שאיננו ידוע, לא היה בכך בלבד לגרוע מהמסקנה המפלילה העולה לכאורה מכך שדנ"א של הנאשם נמצא על האבן. כפי שאפרט בהמשך הדברים, כדי להקים ספק לגבי מסקנה זו, על ההגנה להצביע על תרחיש חלופי סביר, הנתמך בחומר הראיות, לגבי האופן שבו דנ"א של הנאשם הגיע לאבן באופן מקרי ותמים, ללא קשר לביצוע העבירה.

עדויות המומחים בעניין העברה ישירה מקרית והעברה משנית של דנ"א