לגבי הפרסום של ה-NIST, נטען שמדובר בתקציר מונגש משנת 2019, ושכל הציטוטים שאליהם הפנה ב"כ הנאשם עוסקים באיכויות ובמעלות העקרוניות של התוכנה שעליהן כלל אין מחלוקת, ולא בשאלת השימוש בסף אנליטי בעת העבודה עם התוכנה. לגבי שאלה זו, הפנה ב"כ המאשימה לדוח של ה-NIST מסוף שנת 2024 (הקישור אליו מופיע בתשובה):
- M. Butler, H. Iyer, R. Press, M. K. Taylor, P. M. Vallone, S. Willis, 'DNA Mixture Interpretation: A NIST Scientific Foundation Review' December 2024
לטענת ב"כ המאשימה, בפרסום זה נדון הסף האנליטי בהקשרים שונים, וצוין כי הגם שתוכנות הסתברותיות מסוימות אינן דוגלות ביישום סף אנליטי, תוכנות אחרות, ובהן יורופורמיקס, מחשבות יחס נראות לפי מידע שמספק להן המומחה, ובכלל זה סף אנליטי:
"A PGS system computes LR values based on the information provided (Figure 2.3), including... (2) data input choices made by the analyst regarding an analytical threshold for calling peaks as alleles..."
בהמשך מפנה ב"כ המאשימה לאיור 2.3 הנ"ל, שבו צוין שעל המומחה להשתמש בסף אנליטי שהתקבל בתהליך תיקוף במעבדה:
"Mixture" occurs → Sample collected → Data obtained → Level of input determined by lab (via analytical threshold) Defined by validation studies... "
- בתשובתו של ב"כ הנאשם מיום 8.2.2026 נטען כי ב"כ המאשימה הציג את המובאות באופן מסולף. בהקשר זה נטען, בין היתר, כי בדוח של ה-NIST משנת 2024 באותו עמוד שאליו הפנה ב"כ המאשימה, צוין כי תוכנות הסתברותיות מסוימות עשויות להשתמש בסף זיהוי פיקים נמוך יותר, כגון 10 RFU. לפיכך נטען כי סף של 70 RFU שבו עבדה חבר הוא מספק בהחלט. עוד נטען כי בניגוד לדברי ב"כ המאשימה, במאמרם של Bleka ואחרים, הבהיר יוצר תוכנת יורופורמיקס שהיא אינה עובדת עם "סף אנליטי" (analytical threshold) אלא עם "סף זיהוי" (detection threshold), שלטענת ב"כ הנאשם הוא נמוך יותר. בהקשר זה הפנה ב"כ הנאשם לקטעים נוספים מהמאמר שלפיהם התוכנה עובדת במודל של סקאלה רציפה, שבו במקום למחוק מידע שנמצא מתחת לסף, המערכת קוראת את גובה הפיק המדויק ונותנת משקל הסתברותי מתאים לכל נתון.
עוד טען ב"כ הנאשם כי לפי הדוח ה-NIST הנ"ל יש יתרון מובהק לתוכנת יורופורמיקס על פני שיטות אחרות בפענוח תערובות שבהן התורם המשני הוא הראיה הנבדקת. בהקשר זה הפנה ב"כ הנאשם לקטע בדוח שלפיו בתערובות של שלושה תורמים, 11 אללים שנשרו יכולים לספק ראיה בעלת משקל הוכחתי, בעוד שתוכנות אחרות עשויות להחזיר יחס נראות נמוך בהרבה או תוצאה שלילית כוזבת. לפיכך נטען כי השימוש שעשתה ההגנה בתוכנה, תוך ניצול יכולתה המוכחת להתמודד עם נשירת אללים בתערובת משולשת, הוא השימוש הנכון והמתבקש מדעית לפי ה-NIST. עוד נטען כי העובדה שהמעבדה המשטרתית לא מצאה תורם נוסף משקפת בדיוק את יתרונה הטכנולוגי של התוכנה לחשוף את התמונה המדעית המלאה. לגבי תיק עטיה, נטען כי על אף שנתוני התערובת שם היו גבוהים מהסף האנליטי, אין להסיק מכך דבר לענייננו, ואין כל קביעה בפסק הדין שלפיה לא ניתן לנתח תערובות דנ"א באמצעות התוכנה תוך יישום סיפים נמוכים יותר.
- בהתייחסות האחרונה מטעם המאשימה מיום 11.2.2026 נטען כי המונחים "סף אנליטי" ו"סף דטקציה" הם מונחים מקצועיים זהים לחלוטין, שמשמעותם הוא סף המוזן על ידי האנליסט/ המומחה בתוכנה, שמתחתיו יסוננו פיקים. לפיכך נטען כי יש לקרוא את הדברים במאמר של Bleka ובדוח של ה-NIST כך שבתוכנת יורופורמיקס, על המומחה/ האנליסט להשתמש בסף אנליטי/ סף דטקציה בהתאם לוולידציית המעבדה שבה הוא עובד. לגבי ההפניה לתיק עטיה, נטען כי היא נועדה רק להדגים שגם שתי מעבדות המומחים בישראל משתמשות ביורופורמיקס רק עם הסף האנליטי המחייב בהתאם לוולידציה של כל מעבדה. כמו כן העלה ב"כ המאשימה במשתמע טענה שלפיה בכל התיקים הפליליים בישראל שבהם השתמשו במעבדת המשטרה או במעבדת המכון לרפואה משפטית בתוכנת יורופורמיקס, יושם הסף האנליטי של אותה מעבדה.
- לא היה מקום להעלות לראשונה לאחר הסיכומים בעל פה, וללא רשות בית המשפט, טענות חדשות הנוגעות, בין היתר, לפרסומים מדעיים שחלקם כלל לא הוגשו לתיק, תוך הפניה לקטעים ולציטוטים שונים שהמומחים בענייננו לא נחקרו לגביהם. ואולם, כיוון שטענות אלה נוגעות לנושא מרכזי שהצדדים חלוקים עליו - השימוש בתוכנה הסתברותית ומגבלות השימוש בה - אתייחס אליהן לגופן בקצרה.
אין חולק כי שימוש נכון בתוכנה הסתברותית יכול לסייע לבית המשפט בהכרעות הנוגעות לניתוח ראיות דנ"א. ואולם, כפי שהובהר הן בתיק זה והן בתיק עטיה, השימוש בתוכנה צריך להיעשות בזהירות רבה, תוך הקפדה על הכללים המדעיים המקובלים בתחום. ראו לעניין זה התייחסות בתיק עטיה (בפסקה 235) לדוח של ה-NIST משנת 2021, שם נקבע, בין היתר, כי יחס נראות (LR) אינו מדידה מדויקת וחד ערכית, אך אין בכך כדי לגרוע ממהימנות המסקנות "כל עוד ננקטים אמצעי הזהירות הדרושים כגון מחקרי תיקוף, מחקרים בין-מעבדתיים ובדיקות כשירות". בהמשך (בפסקה 236) תוארה עדותה של ד"ר בובליל, מומחית המעבדה הביולוגית של המכון לרפואה משפטית, שהתייחסה לדוח הנ"ל, והעידה כי עולה ממנו שכדי להשתמש בתוכנה "צריך מיומנות וצריך להיזהר". ד"ר בובליל אף העידה באריכות על תהליך התיקוף הממושך והמקיף שנערך במעבדה במשך כשנתיים, שאיפשר לקבוע את גבולות הגזרה של העבודה עם התוכנה.