ש"כ הרחיב על אודות העבודה במטעים:
- במטעים של תלמידי הישיבה, השלב ראשון הוא הקמה של המטע והשלב השני: המסיק. עונת המסיק חלה לאחר חג סוכות למשך כחודשיים. במטעים של התלמידים לא הגיעו לשלב המסיק אלא לאחר 4-3 שנים (לפי ההלכה). עד אז העבודה במטעים התרכזה בסיקול אבנים, עידור, חפירת הבורות והתקנת פסי השקיה. ש"כ סבור, לא בוודאות מוחלטת, שבמהלך שלוש השנים שהיה בישיבה, כל תלמידי הישיבה עבדו איתו במטע. לפני מסיק הזיתים מסדרים את השטח: מזיזים אבנים גדולות וקטנות, פורשים יוטה עם מספר אבנים כדי שלא תעוף, וחובטים עם מקלות בעצים כדי שהזיתים יפלו. לאחר מכן מפנים את האבנים שפיזרו על היוטה, אוספים אותן ומרוקנים את הזיתים לתוך דליים ושקים (ח"ר, עמ' 5370-5369, 5372).
- לגבי עצי הזית המופקרים והנטושים שלא ניטעו על ידי התלמידים - ר' לעיל: ש"כ אינו יודע מי היו הבעלים המקוריים. תלמידי הישיבה היו מוסקים את עצי הזית (ח"נ, עמ' 5426 -5428).
- כמו כן "יצא לתלמידים" לעמוד על המבתרים כשרואים את הכביש כמטר לפניהם. ש"כ והתלמידים היו הולכים מצומת תפוח לישיבה דרך הוואדי ודרך המבתרים, מטיילים, גם טיולי חמורים עד היישוב תפוח ועד המבתרים למעלה לכל הכיוונים. מצביע גם מעבר לציר 60 צפונה ודרומה. כמו כן היו כבשים ועיזים וחיות שונות גם מעבר לציר (ח"ר, עמ' 5368, ח"ח, עמ' 5431).
ע"ה ב"ד
- ב"ד למד עם הנאשם בישיבה. במועד הרלוונטי היה תלמיד בכיתה ט'. ב"ד לא נחקר במשטרה על האירוע (ח"ר, עמ' 5435-5433).
- ב"ד העיד שהיו תלמידים שעסקו בחקלאות ליד גדר הישיבה, שם היו מטעים. ב"ד נקב בשמו של א"ב(2) כמי שהיו לו שם מטעים וכך הזכיר אחד נוסף ששמו לא זכור לו. יצוין כי ב"ד לא התייחס לאזורים אחרים בסביבה (נראה שלא נשאל על כך) (ח"ר, עמ' 5438, ח"נ, עמ' 5439).
הנאשם בבית המשפט - הכחשת ביצוע המעשה
- הנאשם הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום, שלפיו יידה אבן שפגעה במנוחה, וכך אמר: "שחס וחלילה ולא עשיתי זאת כמובן" (ח"ר, עמ' 4462).
מציאת הדנ"א של הנאשם על האבן
- הנאשם העיד שבשטח זה עסק בחקלאות, ומשכך, באופן טבעי טייל בשטח וישב בו בזמן שביצע עם התלמידים את הפרויקטים של הקמת הגדרות, שתילת עצים, סיקול אבנים, גיזום צמחייה ומסיק. בנוסף ציין הנאשם שבמקום ערכו התלמידים קומזיץ, וכן הייתה "ההתעסקות" עם הדגל - הנחת אבנים (סביבו). הנאשם המשיך והסביר כי טבעי שבמהלך הדברים ירק פעמים רבות, בעיקר עקב עישון סיגריות, הטיל את מימיו בשטח, ואף נפצע "המון" בשטח, "באופן טבעי". כך ציין הנאשם שהרים סלעים לצורך סיקול האבנים, בניית הטרסות יחד עם התלמידים האחרים וכן והקמת ה"רוג'ום" של הדגל (הדגל הונף במבתר הדרומי-ל.ב) (ח"ר, עמ' 4493-4492).
הנאשם הרחיב את הסבריו:
- תחימת השטח שבו הסתובב הנאשם יחד עם חבריו: כל השטח שבין הישיבה ובין הכביש, כולל אזור שני המבתרים (ח"ר, עמ' 4493).
- הפציעה בשטח: הנאשם אינו יודע לנקוב בפציעה ספציפית. לדבריו, באופן טבעי היה נפצע "המון" מקוצים, חתיכות ברזל או מגדר או מאבן שהרים ונפלה עליו" (ח"ר, עמ' 4493). לצורך המחשה הוגשו לבית המשפט תצלומים של כפות ידיו של הנאשם שצולמו ביוני 2024, שבהן נראים צלקות, פצעים ושריטות, בעיקר באצבעות ידיו. בנוסף, הציג הנאשם לבית המשפט את כפות ידיו עליהן פציעות טריות, והסביר שפצעים אלה נגרמו לו מעבודה בשטח. לגבי מועד האירוע, בשנת 2018 - כך הנאשם - היה פחות מיומן, כך שהוא מניח שנפצע אפילו יותר. לדבריו על פי רוב לא השתמש בכפפות, זה לא היה לו נוח. ייתכן שהשתמש בהן לצורך עיסוק בגדרות או בקוצים. בישיבה או בזולות היו כמה זוגות כפפות, בערך 10-5 יחידות (נ/19 - נ/19ז, ח"ר, עמ' 4496-4493, 4501, 4531).
ההגנה הפנתה לצילום של שלוש כפפות שנתפסו (עמ' 62 לתיק העבודה ת/157 של ד"ר שפיצר, נ/20): על פי דו"ח נ/41 (הוגש בהסכמה) כפפה אחת נתפסה במבתר הצפוני ושתי כפפות נתפסו סמוך לישיבה בתוך מבנה ארעי/סוכה. הנאשם העיד שאינו מזהה את הכפפות הללו. התלמידים עבדו עם כפפות מהסוג המצולם, מדובר בכפפות הגנה פשוטות של עבודה (ח"ר, עמ' 4504-4499). יוער כי שלוש הכפפות נראות זהות (בצבעים כתום ושחור).
- הנאשם נתבקש להסביר כיצד הוא קושר בין קיומה של ראית הדנ"א על האבן ובין טענתו/ גרסתו שלפיה הוא נהג להסתובב בשטח (ר' לעיל), כגון: התבודדות בשטח, מסיק הזיתים ומשחק הפיינטבול.
הנאשם השיב שהוא מעלה חלק מהאופציות האפשריות: בין היתר, נגע באבן תוך כדי כך עיסוקו בחקלאות, ירק על האבן או הטיל עליה את מימיו, וכן האבן באה במגע עם הדם שלו תוך כדי ביצוע העבודות (ח"נ, עמ' 4738-4734).