מעדותו של ראבי, מהדו"חות ומהסרטונים עולה שמימין לכביש 60 ובצמוד אליו מתנוססות גבעות רבות סמוכות זו לזו. כפי שניתן לצפות בתיעוד הזירה, החל מהקצה הימני של הכביש עד לראש כל גבעה הופכת הקרקע להיות תלולה. ראבי הוסיף והסביר כי הכביש בו נהג היה שקוע בתוך ההרים. מדובר בכביש אספלט שנמצא "בתוך ההר" שנחצב, כך שהיה שיפוע של כ- 90 מעלות.
המקום שממנו נזרקה האבן: בשחזור/הובלה והצבעה שנערך עם ראבי, נעשה מאמץ לאתר את המקום שממנו נזרקה האבן. על אף הקשיים שהעלה ראבי (ר' לעיל), בסופו של דבר הוא הצליח להצביע על המקום (בקירוב) שממנו נזרקה האבן, וזאת בזהירות המתחייבת מנסיבות העניין. בנקודה זו אציין כי הגנת הנאשם נותבה והתמקדה בגבעה/ מבתר זה (המבתר הצפוני), שהוא קרוב יחסית לישיבה שבה למד הנאשם. טענת ההגנה היא כי הנאשם וחבריו נהגו לטייל, בין היתר, על הגבעה ולמסוק זיתים (מפורט בפרשת ההגנה).
אומנם בשחזור סומנה הנקודה שממנה נזרקה האבן (ר' עדות פקד ספיר לעיל), ואולם מסקנתי היא כי מה שהוכח הוא אך ורק שהאבן הושלכה מהמבתר הצפוני. כאמור, לא הוכח המיקום המדויק על גבי המבתר שממנו הושלכה האבן.
טענת ההגנה: בשחזור הובל ראבי לזירה בכיוון ההפוך לנהיגתו בזמן האירוע. עובדתית נכון הדבר, שכן הוא נלקח לאזור המבתרים מבית החולים רפידיה לכיוון רחלים. כן נטען כי את הרכב עצרה המשטרה ליד המבתר ולא צולמה הדרך למקום. מכאן מבקשת ההגנה ללמוד כי אין לסמוך על השחזור שבמהלכו הצביע ראבי על מקום הזירה.
שקלתי את טענות ההגנה, ובאתי לכלל מסקנה כי ניתן לסמוך על עדות ראבי בדבר מקום האירוע - המבתר הצפוני, בסייג שאותו הוא עצמו העלה, מה שמצביע על מהימנות גרסתו, דהיינו: אינו יכול להצביע בביטחון מלא על הנקודה במבתר שממנה נזרקה האבן. גרסה זו מתיישבת עם נהיגתו המהירה והשוטפת של ראבי בשעת חשיכה ועם העובדה שבאבן הבחין עם פגיעתה בשמשה הקדמית, והוא המשיך בנהיגתו השוטפת. ראבי הצליח לשחזר פרטים הנוגעים לדרך שעל פניה חלף בנהיגתו, כמו הכביש השקוע בין ההרים, ההבחנה בצלליות על הכביש ופסי האור על הגבעה וכן שמיעת הקולות. צפייה בשחזור מצביעה על האותנטיות של גרסתו: "במילימטר קשה" (להצביע על המקום - ל.ב). ראבי הצביע על השטח שמאחורי מקום עמידתו: "מכאן, מכאן, מכאן" (מסמן על נקודות צמודות בשטח מאחוריו) (עמ' 4 לתמליל וסרטון השחזור). הנקודה עליה הצביע ראבי הייתה פחות או יותר האזור בו התרחשה התאונה (ת/1, ת/1א, ח"ר, עמ' 78-76). עוד יצוין כי בשחזור, לאחר שראבי ואנשי המשטרה עברו את צומת תפוח, עד כ- 200 -300 מ' ממקום התאונה, הם עצרו וירדו מכלי הרכב. ראבי התבקש להצביע על מקום התרחשות התאונה, והוא המשיך ללכת רגלית עד למקום.
- ה. הכיוון שממנו נזרקה האבן היה מימין כיוון נסיעתו של ראבי
בשחזור הדגיש ראבי כי הפגיעה לא הייתה בחלון הדלת של הרכב כי אם בזכוכית (השמשה- ל.ב) הקדמית, בצד ימין, הכיוון שממנו הושלכה האבן. באותה עת המנוחה שישבה לימינו של ראבי הסתכלה לכיוון שלו. הסלע נכנס בזכוכית (כלשונו) ופגע בצד ימין של ראשה של המנוחה. כמו כן, על הכיוון למד ראבי מכך שתוך פרק זמן קצר ("שנייה") הבחין בשלוש עד ארבע הדמויות (ר' לעיל). ר' גם עדותה של הבת ר' לעיל וכן מסקנת חוות הדעת (ת/13 ות/13ג) של רפ"ק דלבר ועדותו שאינן שנויות במחלוקת.