הפרכת אליבי: הפרכת אליבי בראיות פוזיטיביות (להבדיל מדחיית גרסת האליבי מחוסר אמון) עשויה גם היא לשמש כחיזוק ואף סיוע לראיות התביעה, שכן ההנחה היא כי חשוד הבודה לעצמו אליבי שקרי מנסה להרחיק עצמו מאחריות. ראו למשל ע"פ 8140/11 סעד אבו עסא נ' מדינת ישראל, פסקה 51 (3.9.2015), שם גרסת הנאשמים הופרכה בין היתר על ידי ממצאי איכונים. בית המשפט קבע כי לשקרי הנאשמים ולהפרכת האליבי שלהם יש משמעות ומשקל ראייתי ובנסיבות המקרה הם מבססים את דרישת החיזוק הקבועה בסעיף 10א(ד) לפקודת הראיות. ר' גם ע"פ 10477/09 מובארק נ' מדינת ישראל, פסקה 30 (10.4.2013) (להלן: ע"פ מובארק), פסקה 132; וגם ע"פ 11235/05 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (30.5.2007), שם האליבי הופרך בין היתר בעדות הנאשם עצמו ובית המשפט ראה בכך כראיית סיוע.
מן הכלל אל הפרט
השלב הראשון: בחינת כל ראיה נסיבתית כשלעצמה, וזאת על מנת לקבוע האם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי.
- בפרק העובדתי, לאחר פירוט וניתוח הדברים, נקבעו הממצאים העובדתיים, ולהלן אתייחס בתמצית לתשתית הראייתית:
התרחשות האירוע
- בתאריך 12.10.18 נהג ראבי ברכב על ציר כביש 60, מצומת רחלים/אריאל מכיוון דרום לכיוון צפון - ציר תפוח, במהירות של כ- 100 קמ"ש עד 120 קמ"ש.
- המנוחה ישבה לצידו הימני של ראבי במושב שליד הנהג כשפניה מופנות אל ראבי.
- במהלך הנסיעה, בשעה 22:32- 22:34, בהגיע ראבי למבתר הצפוני שנמצא מימין לכיוון נסיעתו (צד מזרח), מגבעה שהיא חלק מהמבתר הצפוני, הושלכה לעבר הרכב הנוסע האבן/ הסלע.
- האבן שהושלכה מהגובה פגעה בחלקה הימני העליון של שמשת הרכב הקדמית, ניפצה אותה, חדרה לתוך הרכב ופגעה ישירות ובעוצמה רבה בחלק הימני של ראשה של המנוחה.
- האבן שפגעה בראשה של המנוחה היא האבן היחידה שנזרקה לעבר הרכב וחדרה לתוכו.
- כתוצאה מפגיעת האבן נגרם למנוחה נזק חמור וקטלני במוח, שכתוצאה ממנו היא מצאה את מותה.
- סיבת המוות: המוות נגרם כתוצאה מדימום ודפורמציה או הרס של תאים מוחיים כתוצאה משברים בעצמות הגולגולת. הפציעות כפי שנמצאו בחלק הימני של ראשה של המנוחה הן תוצאה של אימפקט בודד שנגרם מחפץ קהה שיכול להתאים להיות אבן שפגעה בגולגולת של המנוחה באנרגיה גבוהה מאוד.
התשתית הראייתית הקושרת את הנאשם להשלכת האבן וגרימת מותה של המנוחה
- הראיה המרכזית: ממצאי הדנ"א על האבן. על האבן נמצא אך ורק דנ"א של שלושה אנשים: המנוחה, ראבי והנאשם, ולא נמצא דנ"א של "תורם זר" נוסף, כמפורט להלן:
- דגימה מס' 1: תערובת פרופילים של דנ"א של המנוחה (הפרופיל הבולט) ושל הנאשם (הפרופיל החלש). תערובת זו מורכבת אך ורק משני פרטים אלו: נקבה אחת וזכר אחד, ואין עדות לפרט שלישי נוסף בתערובת.
- דגימה מס' 2: פרופיל יחיד של דנ"א של המנוחה.
- דגימה מס' 3: תערובת פרופילים של דנ"א של המנוחה ושל ראבי.
- דגימה מס' 4 : פרופיל יחיד של דנ"א של המנוחה.
- דגימה מס' 5: פרופיל יחיד של דנ"א של המנוחה.
- דגימה מס' 6 - דגימה חוזרת לדגימה מס' 1: תערובת של דנ"א של המנוחה עם דנ"א זכרי שאריתי, שלא מאפשר הסקת מסקנות השוואתיות, אך כל האללים שכן התקבלו באתרים מסוימים תואמים לנאשם (ובהתאם לכך תואמים לדנ"א הזכרי שבדגימה מס' 1).
- הנאשם הוא תלמיד הישיבה. במועד הרלוונטי: 10.18 וכל אותו סוף שבוע, נשאר הנאשם בישיבה יחד עם שכבת בני גילו.
- המרחק בין הישיבה למבתר הצפוני הוא 337 מ' (לפי סרט מדידה) ובקו אווירי 300 מ'.
- זמן ההגעה מהישיבה למבתר הצפוני בהליכה הוא כ-06:06 דקות, ובריצה כ- 04:35 דקות.
- בזמן התרחשות האירוע מושא כתב האישום: 12.10.18, בשעה 22:32- 22:34, לא נכח הנאשם בבית המדרש בעונג שבת. אין מחלוקת שהנאשם נכח ונראה עד שלב סוף ארוחת הערב/פינוי האמבולנס. האמבולנס עזב את שטח הישיבה בשעה 22:04-22:03. יוער כי לפי גרסתו הכבושה והמהוססת של רב הישיבה נראה הנאשם בבית המדרש גם בתחילת עונג שבת שהחל בסמוך לאחר עזיבת האמבולנס. מכאן נובע שהיה סיפק בידי הנאשם להגיע מהישיבה למבתר הצפוני, להשליך את האבן ולשוב לישיבה אפילו זמן ממושך לפני שהסתיים עונג שבת: בסביבות השעה 24:00-23:30.
- בפרשת התביעה הופרך האליבי שמסר הנאשם שלפיו בזמן הרלוונטי שהה בבית המדרש, על־פי רשימות התלמידים האותנטיות שהוכנו, ובפרט רשימת הנוכחים בבית המדרש, בעונג שבת שהנאשם לא נמנה עימם, וזאת על יסוד הנתונים המהימנים שסיפק הרב בסמוך לאחר האירוע.
- שיחת הטלפון בין הנאשם לבין מ"נ מיום 10.18 שהתקיימה בראשית החקירה, כשטרם נחשד מאן דהוא במעשה ונגבו מהתלמידים עדויות פתוחות, לרבות מ"נ שלא שיתף פעולה. בין הנאשם ובין מ"נ, שלמדו באותה כיתה, לא היה קשר מיוחד ומספר הטלפון של מ"נ לא היה שמור בטלפון של הנאשם. הקשר הטלפוני ביניהם היה (התחיל) אך ורק בתקופת החקירה. הנאשם התקשר ל-מ"נ והתעניין בחקירתו של מ"נ. מ"נ סיפר לנאשם שלא שיתף פעולה (עצם את עיניו ואמר שאינו זוכר). בסיום השיחה הנאשם בירך את מ"נ: "אשריך לגמרי אחי אתה בחור צדיק אתה חזק אשריך לגמרי יאללה להתראות"... XXX [הנאשם]: "יאללה אשריך אחי כל הכבוד ולהתראות". הנאשם שגילה עניין בפרטי החקירה, חיזק אפוא את מ"נ בדבר אופן התנהגותו בחקירה כפי שתיאר זאת מ"נ.
- ביום מעצרו של הנאשם12.18 התקשר מ"נ לטלפון של הנאשם. ואולם, הטלפון כבר נלקח מהנאשם והיה בשמירה בכיסו של רס"מ טמנה אלסה אשר שמע את צלצול הטלפון, זיהה את מקור השיחה - מ"נ, ולא השיב לה.
- התנהגותו של הנאשם בחקירה
כפי שקבע בית המשפט העליון, על מנת לוודא שגרסת התביעה וגרסת הנאשם תתחרינה על אותו מישור ראייתי, קיימת הצדקה לכך שבית המשפט יתחשב בכלל הראיות המובאות לפניו כבר במסגרת השלב השני, ובין היתר בהתנהגותו של נאשם, בשתיקתו בחקירה או בבית המשפט וכדומה (ע"פ קריאף לעיל).
- בשלב המוקדם של החקירה, בטרם נעצרו חשודים בפרשה, נגבו מחלק מתלמידי הישיבה, בכללם הנאשם, עדויות פתוחות, ללא אזהרה. אמרת הנאשם במשטרה (ת/82): לגבי ערב שבת, מסר הנאשם, בתמצית, שעם כניסת השבת הוא התפלל, לאחר מכן אכל יחד עם כל (תלמידי) הישיבה. לאחר הסעודה, בשעה 23:00 או 24:00 לערך, הלך לישון. לאחר מכן התייחס הנאשם לסדר היום שלו בשבת. הא ותו לא. בהמשך, חדל הנאשם לשתף פעולה, ביקש שיעזבו אותו, עצם את עיניו ולא השיב לשאלות הנוגעות לאירוע וסירב לחתום על האמרה.
- בתאריך 30.12.18, בישיבה, נעצר הנאשם, אשר סירב לחתום על דו"ח המעצר. בתקופת מעצרו, עד לשלב שבו הוגשה הצהרת תובע, נחקר הנאשם הן על ידי חוקרי השב"כ (16 חקירות) והן על ידי חוקרי המשטרה (7 חקירות), שמר על זכות השתיקה באופן גורף ולא שיתף פעולה בחקירה, וזאת עד אשר נמסר לנאשם על ידי החוקרים כי הדנ"א שלו נמצא על האבן, ולפי בקשתו נחקר על ידי המשטרה פעם נוספת.
- חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם והשמירה על זכות השתיקה: הדברים פורטו בהרחבה לעיל, ולהלן אתייחס לעיקרי הדברים. גם על השאלה מה שמו, לא השיב הנאשם. בהמשך, כשהקריאו לנאשם את זכויותיו (בחקירת השב"כ) הוא לא חתם על דף הזכויות, ולא הגיב לאזהרה ולאשמה. גם כשנשאל בהמשך לא השיב לשאלות. חוקר השב"כ ציין כי בהשוואה לנחקרים אחרים, התנהגותו של הנאשם הייתה חריגה: הוא שתק והתעלם.
- שפת הגוף של הנאשם: כשנשאל הנאשם שאלות נוקבות, עצם את עיניו, בהזדמנות אחת שילב את ידיו, תוך התעלמות מהחוקרים וחוסר התייחסות אליהם ולמהות החקירה המתנהלת כנגדו בחשד כה חמור.
- התנהגותו של הנאשם בחקירה הייתה מתריסה ובלתי מכבדת, וזאת בלשון המעטה. במספר הזדמנויות החציף הנאשם פנים כלפי אנשי החוק, שהם לא רק בעלי הסמכות אלא מבוגרים מהנאשם בלא מעט שנים. כך למשל, כשנגבתה מהנאשם העדות הפתוחה, שבמהלכה חדל לשתף פעולה אמר לחוקריו שהוא "לא עובד אצלם ולא כלום". כשלבקשת הנאשם נגבתה ממנו אמרה משלימה במשטרה ונשאל שאלות, התבטא שאם החוקר רוצה לדבר על כל דבר אחר או על מצב החסה בשטחים, הוא יכול לבוא אל הנאשם.
- במהלך החקירה ניתנה לנאשם מלוא ההזדמנות למסור את גרסתו בכל הסוגיות הרלוונטיות: ניתנו לנאשם שוב ושוב הזדמנויות להציג את גרסתו, וכן הוסבר לו שמצופה ממנו להגיב לחשד המדובר. התרשמתי שהחוקרים היו ערים לגילו הצעיר של הנאשם, הסבירו לו את משמעות החקירה והשתיקה ואיפשרו לו להגיב על הסוגיות הרלוונטיות. הדברים פורטו בהרחבה לעיל, ואתייחס לעיקרי הדברים: שאלות על עצם האירוע ומעורבותו של הנאשם ואחרים באירוע; שאלות הקשורות לנוכחותו של הנאשם במבתר הצפוני לפני האירוע; הנאשם נשאל באופן מפורש האם הוא נוהג לטייל מחוץ לישיבה בשטח הסמוך לאירוע, היכן טייל ועם מי טייל. אזכיר כי מעדותו של הנאשם בבית המשפט למדנו כי מדובר בטענת הגנה מרכזית שלו: בניסיון להסביר את מציאת הדנ"א שלו על האבן, פירט הנאשם את הפעילויות השונות שעשה במבתר הצפוני ובסמוך לו; שאלות על אודות סדר היום של הנאשם באותו סוף שבוע, וכן שאלות מפורשות על האליבי של הנאשם: מה עשו הנאשם וחבריו בישיבה במהלך אותו סוף שבוע, לרבות מתי ישבו לאכול בערב שישי ומי היה בחברתו של הנאשם בזמן הסעודה ולאחר שהסתיימה; מתן אפשרות לנאשם למסור גרסה כלשהי שיכולה להסביר את מעשיו ביום שישי בערב.
- אי שיתוף פעולה בפעולות חקירה: השחזור שנערך במבתר הצפוני, פעולה חקירתית משמעותית ביותר, שבה ניתנה לנאשם ההזדמנות להתייחס לזירת העבירה, הופסקה עקב אי שיתוף הפעולה של הנאשם. חשיבות שיתוף הפעולה בפעולה חקירתית זו מועצמת, לנוכח טענת הנאשם הכבושה, שהושמעה לראשונה בבית המשפט, שנועדה להסביר את מציאת הדנ"א שלו על גבי האבן, שלפיה המבתר הצפוני הוא חלק מהסביבה הטבעית שלו. לפי גרסה זו, באזור זה, בין היתר, נהגו הנאשם וחבריו למסוק זיתים, לטייל ולשחק. כך גם התעלם הנאשם מסרטון של הזירה שהוקרן בפניו בעת שנחקר (עצם את עיניו); סירב לבצע עימותים עם חשודים נוספים ועם ראבי, בעלה של המנוחה ולהשתתף במסדר זיהוי (עם ראבי); חוות הדעת הפורנזיות (דנ"א) נמסרו לנאשם לעיון, אך הוא לא הביט בהן. משכך, הקריא לו החוקר את תוכנן. ויודגש: בעיקר בכל הנוגע לשחזור ולהקרנת הסרטון בחקירה, אי שיתוף הפעולה של הנאשם, שניתנה לו האפשרות להתייחס לליבה של הגנתו, פועלת לרעתו.
- כבישת הגרסה: לאחר הגשת הצהרת תובע, השלב שבו התברר לנאשם שנמצאה הראיה הפורנזית, קרי: הדנ"א שלו על האבן, הוא ביקש להיחקר פעם נוספת על ידי המשטרה ולמסור את גרסתו בנדון, וכך נעשה (אמרה ת/64). לגבי מקום הימצאו בזמן הרלוונטי, התייחס הנאשם לנוכחותו ומעשיו באותו ערב שבת, אך לא מסר שבזמן הסעודה הלך למגורים לעזור לקראת פינויו של י"ר, וכן לא מסר כיצד השתתף בעונג שבת, ובמיוחד היכן ישב. בעדותו בבית המשפט הרחיב הנאשם את גרסתו ולראשונה מסר פרטים נוספים.
מניע אידיאולוגי כללי של הנאשם - תג מחיר