מסקנות:
- חרף הקשיים המרובים בגרסאות הנאשם ועדי ההגנה שהצגתי לעיל, אציע לחבריי לקבל את הטענה שהשטח המשתרע מגב הישיבה עד לעליה למבתרים, לא כולל המבתרים עצמם, בא בגדר הסביבה הטבעית של הנאשם וחבריו. לגבי המבתרים בכלל, והמבתר הצפוני בפרט, אומנם לא הוכח שמדובר בסביבה הטבעית במלוא מובן המילה, אך לצד זאת, לא ניתן לשלול שהנאשם וחבריו כן עלו למבתרים בנסיבות שונות, כגון: פעילות חברתית כזו או אחרת או מסיק הזיתים, אך לא כפעילות מסודרת, שגרתית, קבועה ומאורגנת.
אנמק את עמדתי:
- בחנתי בקפידה את עדויות הנאשם ועדיו, והתייחסתי בפרוטרוט לקשיים שהן מעוררות. מעדויות אלה אני נכונה "להפיק" בעיקר את גרעין הגרסה הנוגע לסביבת הישיבה עד לעליה למבתרים.
בחנתי את הקרבה הגיאוגרפית של האזור לישיבה: הירידה מהישיבה לוואדי זרועה טרסות ועצי זית צעירים שגדלים גם בוואדי אשר נשתלו על ידי תלמידי הישיבה. בוואדי עצמו פזורות מספר זולות שהוקמו על ידי התלמידים שמעידות על פעילות חברתית כזו או אחרת של התלמידים.
- לעומת זאת, על פי התרשמותי, בנוגע למבתרים, והמבתר הצפוני בפרט, אין אינדיקציה של פעילות "שגרתית", מסודרת וקבועה של התלמידים בכלל ושל הנאשם בפרט. אומנם, שטח המבתר הצפוני נמצא קרוב יחסית לישיבה והגישה אליו היא נוחה יחסית, אך לצד זה הוא זרוע גדרות תיל, תלתליות של ביטחון וחוטי תיל, וכן הוא נמצא סמוך לכביש סואן ואיננו ידידותי במיוחד לפעילות חקלאית או חברתית.
- אף על פי כן, סבורני שאין להוציא מכלל אפשרות שהיו הזדמנויות שבהן התלמידים, בכללם הנאשם, אכן הגיעו למבתרים, בין אם חלפו שם, ובין אם שיחקו באזור, טיילו או עיבדו את העצים, לרבות מסיק הזיתים, וזאת בהתחשב בעובדות הבאות:
- א. גילם הצעיר של הנערים השוהים בישיבה בתנאי פנימייה בסמיכות לשטח המדובר: סביר בעיניי שמחוץ לשעות הפעילות בישיבה מסתובבים התלמידים מחוץ לישיבה, מטיילים, מעשנים ומשחקים בשטח הקרוב לישיבה. כאמור, עד לעליה למבתרים יש אינדיקציות ברורות ומובהקות יותר לפעילותם של התלמידים בשטח.
- ב. תמיכה מסוימת (לא ישירה) למסקנתי מצויה בעדותו של הרבש"ץ שהוא עד תביעה שנקרא להעיד בנושא אחר ואינו מכיר את הנאשם, ואין סיבה לפקפק במהימנות גרסתו. כפי שפורט בחלק העובדתי, בח"נ אישר הרבש"ץ שהאירוע היה "באזור המבתרים" על כביש 60. הוא אישר (כללית) שתלמידי הישיבה עיבדו באותו "אזור של המבתרים" את השטח, היכן שנמצאים עצי הזית, וזאת מבלי שתחם את האזור ומבלי שהתייחס ספציפית לאזור שעל המבתרים. בח"ח התברר כי הסמח"ט ביקש מהרבש"ץ לבדוק את מיקום האירוע, ואולם, בשל כך שהאחרון כיוון את הרבש"ץ למבתר הדרומי, בסוברו בטעות שזה מקום האירוע, התייחס הרבש"ץ בעדותו למבתר זה, ולא למבתר הצפוני, שנמצא בהמשך (שניהם על שולי ציר 60), שממנו הושלכה האבן. עוד עולה מעדותו של הרבש"ץ כי המקום המרוחק ביותר מהישוב (הישיבה) על ציר 60, אותו עיבדו התלמידים, היה המבתר הדרומי. אעיר כי מהקשר הדברים עולה כי הרבש"ץ, שהעיד לגבי המבתר הדרומי בלבד, התייחס לנקודה הרחוקה מהישיבה עד לציר 60 (לצורך הסבר הפעילות של התלמידים באזור מבתר זה). הרבש"ץ אישר את האפשרות שהתלמידים תלו את הדגל (שהיה על המבתר) באדמות של הפלסטינאים ועיבדו את העצים, והוסיף כי באזור המדובר יש עצים שנמצאים ממש על קצה המבתר. עוד ניתן ללמוד מעדות הרבש"ץ כי התלמידים מסתובבים בשטחים פלסטינאיים: כאשר הם מסתובבים שם כדי להתבודד ומטיילים - לא עושים איתם כלום, גם הצבא לא עושה דבר. כשנעשים מעשים חריגים, הרבש"ץ מטפל בהם וגם הצבא. אם שתילת העצים היא בשטח פלסטינאי אזי הרבש"ץ מתערב, וזאת רק כאשר השטח מוגדר בוודאות כשטח פלסטינאי, והוא מודיע על כך לצבא. בעבר מקרים כאלה אכן דווחו. לא זכור לו שהיו דיווחים בתקופה הרלוונטית (כן זוכר אירוע שדווח לגבי הצד הדרומי של הישוב (הוואדי והמבתרים נמצאים צפונית ליישוב)).
לפי עדות זו התלמידים הסתובבו גם בשטחים השייכים לפלסטינאים, וכן מסקו עצים ותיקים השייכים לפלסטינאים, הנמצאים בחלק הנמוך של המבתר הדרומי. במילים אחרות: הרבש"ץ אינו תוחם את פעילות התלמידים עד לקצה הוואדי, אלא מאשר שהתלמידים מסקו את העצים גם על המבתר (בהתייחס למבתר הדרומי, בחלק הנמוך שבו נטועים עצי זית).
- ג. המבתר הדרומי: גם העובדה שעל המבתר התקיים משחק הפיינטבול (מספר חודשים לפני האירוע מושא כתב האישום) והוצב במקום דגל, משליכה על האפשרות שמדי פעם פקדו הנאשם וחבריו גם את המבתר הצפוני שנמצא במרחק לא רב מהמבתר הדרומי, ושניהם נמצאים קרוב יחסית לישיבה (המבתר הצפוני נמצא במרחק של כ- 300 מ' מהישיבה בקו אווירי, וההגעה מהישיבה למבתר אורכת דקות ספורות).
- ד. המבתר הצפוני: מיד לאחר האירוע נתפסה במקום כפפת עבודה שעל פני הדברים נראית זהה לאלה שנתפסו בסביבה הקרובה לישיבה. כאמור, בחלקה הפנימי של הכפפה נמצאו תערובות פרופילי דנ"א, שבשל איכותן לא ניתן היה להסיק מהן מסקנות אופרטיביות. ואולם, סבורני כי עצם הימצאותה של הכפפה במבתר תומכת במידה מסוימת באפשרות הכללית שמדי פעם התלמידים כן עלו למבתר וביצעו עבודה חקלאית, או למצער באפשרות שהמבתר הצפוני היה נגיש והייתה בו תנועת בני אדם.
בנסיבות העניין, ובהינתן שהאבן היא חפץ נייד שעובר להשלכתו נמצא בסביבה פתוחה, ואפילו בהנחה שהנאשם נכח בהזדמנויות כאלה או אחרות במבתר הצפוני, האם הצליח הנאשם להציג /לספק הסבר חלופי למערכת הראיות הנסיבתיות, דהיינו: הסבר מתקבל על הדעת שמתיישב עם השכל הישר וניסיון החיים ומבוסס במידה כלשהי על המסכת הראייתית?