ראיה יחידה:
- בע"פ 1132/10 מדינת ישראל נ' פלוני (7.3.2012) דן בית המשפט העליון בעניינם של שני נאשמים אשר זוכו בבית המשפט המחוזי מעבירת אינוס בצוותא חדא והותיר את הזיכוי על כנו. באותו מקרה הראיה המרכזית שקשרה את הנאשמים לביצוע העבירה הייתה חוות דעת פורנזית בנוגע לדנ"א שנמצא באזור איבר מינה של המתלוננת, בתחתוניה ועל שמלתה.
נאשם 1 : בית המשפט אישר את זיכויו מהמיוחס לו, וקבע, כדלקמן:
"...כזכור, צחי אינו חולק שממצאי DNA התואמים לפרופיל שלו נמצאו על תחתוניה של המתלוננת. אולם, לגרסתו, הממצאים נובעים מן הסתם מההתגפפות במועדון. כפי שעולה מחוות הדעת, וכפי שהוסבר בחקירה הימצאות DNA התואם לפרופיל של צחי אינה סותרת את גרסתו כי יתכן והתערובת שנמצאה מעורבבת עם ממצאיו של אחר, אשר אנס את המתלוננת. התרחיש אותו מציע צחי, לפיו המתלוננת נאנסה על ידי מאן דהו אחר לפני שמצא אותה שוכבת על רצפת החניון, עולה בקנה אחד עם מארג הראיות ומתעורר ספק סביר בדבר אשמתו... חוות הדעת הפורנזית אמנם קושרת את צחי למתלוננת, אולם, חוות הדעת איננה קושרת את צחי בהכרח לאונס המתלוננת. יתכן והאונס, החרוט בזכרונה של המתלוננת בוצע על ידי גורם אחר, והדבר אינו פוגע בממצאים הקושרים בין צחי למתלוננת..." (ההדגשות אינן במקור-ל.ב) (פסקאות 27-28 לפסק הדין).
נאשם 2: גם בעניינו נותר הזיכוי בעינו: זיכויו מעבירת האינוס בצוותא חדא נבע מכך שנאשם 2 נכח במכונית, וכפי שצוין בכתב האישום "הגיע לסיפוק מיני וגמר בתחתוניה של המתלוננת". חוות הדעת הפורנזית קבעה כי על החלק התחתון של שמלתה של המתלוננת נמצא פרופיל התואם לנאשם 2 בהסתברות סטטיסטית 1 ליותר ממיליארד פרטים. כמו כן, בניגוד לנאשם 1, נאשם 2 בחר לשמור על זכות השתיקה. בית המשפט קבע כי משזוכה נאשם 1 ממעשה האינוס, לא ניתן לבסס הרשעתו של נאשם 2 בעבירה זו מכוח דיני שותפות. מכל מקום, בית המשפט בחן את הראיות העומדות נגדו כעבריין עיקרי וקבע כי אין די בחוות הדעת הפורנזית לבדה על מנת לבסס הרשעתו במעשה אינוס:
"...מלבד חוות הדעת הפורנזית, לא הובאו כל ראיות נוספות להוכחת קביעה זו. המתלוננת לא העידה נגד זיו. זיו עצמו שתק ולא מסר גרסה. טענות המערערת נותרו בגדר השערה ולא הוכחו מעבר לכל ספק סביר. אכן, רב הנסתר על הגלוי לגבי אופן הגעת הממצאים של זיו לבגדיה של המתלוננת, אך לא די בעובדה כי נמצאו שרידי DNA התואמים לפרופיל של זיו כדי לבסס את הרשעתו... זאת ועוד: חוות הדעת קושרת בין זיו למתלוננת. ואולם, היא אינה יכולה לעמוד לבדה לביסוס הרשעתו במעשה אינוס או עבירת מין אחרת. דרושה לה תמיכה ראייתית נוספת, אשר לא הובאה בענייננו..." (ההדגשות אינן במקור - ל.ב)