כך גם יש לדחות את התרחיש הנוסף שהועלה, לפיו בהזדמנות קודמת עובר לאירוע עשה הנאשם שימוש בכפפת העבודה שנתפסה במבתר הצפוני והותיר עליה את הדנ"א שלו. האדם שהשליך את האבן, עשה כן כשהוא עוטה על ידו את הכפפה. באותן נסיבות הועבר הדנ"א של הנאשם מהכפפה לאבן. ואולם, גם לתרחיש זה לא הוצבה כל תשתית ראייתית - איש מתלמידי הישיבה שהעידו לא התייחס לנושא זה, והנאשם עצמו העיד שלא נהג להשתמש בכפפות, וכי ייתכן שהשתמש בהן לצורך עיסוק בגדרות או בקוצים. יתרה מכך. מכפפה זו נלקחו דגימות אך ורק מהחלק הפנימי שלה. הבדיקה העלתה שנמצאו תערובות פרופילי דנ"א, שבשל איכותן לא ניתן להסיק מהן מסקנות. החלק החיצוני של הכפפה כלל לא נדגם. בשורה האחרונה אין עדות ל"נוכחות"/שימוש שעשה הנאשם בכפפה, והדברים מדברים בעד עצמם.
כדי לצעוד מעבר לנקודת הפתיחה הנמוכה של ההגנה, לא די בשרשרת השערות, אלא יש להצביע על עוגן ראיתי קונקרטי שנגזר מהנסיבות שהונחו לפני בית המשפט שמאפשר לבחון את טענת ההעברה. כך למשל בת"פ (מרכז) 38480-04-23 מדינת ישראל נ' אחמד (18.8.2024): קיבל בית המשפט המחוזי הסבר שנגזר מהנסיבות והנאשם זוכה מחמת הספק, וכך קבע:
"התרחיש החלופי שהציגה ההגנה מבוסס על הקשר הקרוב המתואר ולפי תזה זו DNA של הנאשם הועבר על ידי אחר - הבא עמו במגע באופן תדיר, שוהה בקרבתו באופן ממושך, ומשתמש ברכב בו משתמש הנאשם - אל מטען החבלה למעשה, ההסבר החלופי שהוצג על ידי ההגנה מעוגן בראיות שאינן במחלוקת. המחקרים מלמדים, כי בנסיבות המתוארות - בהן המטען הונח באמצעות רכב המשמש רבים המצויים בקרבת הנאשם באופן ממושך והעושים שימוש ברכבים משותפים - גובר הסיכוי לנשיאת DNAשל הנאשם אל המטען על ידי אחר .דווקא בשל הובלת המטען באמצעות הרכב המשמש את כלל תושבי המתחם והחשד כי המטען הונח על ידי מי מהם, גובר הסיכוי להגעת DNA של הנאשם למקום באופן מקרי. מכאן,שתרחיש ההגנה החלופי הוא אפשרי, הגם שסיכוייו אינם גבוהים.
כאן המקום להעיר, כי בניגוד לנדון בעניין אלמליח, הנאשם הציג גרסה העולה בקנה אחד עם יתר הראיות שהובאו, ושמספקת הסבר סביר להימצאות ה- DNA שלו על המטען.
ההגנה אמנם הציגה את התרחיש החלופי אך בעת מתן המענה לכתב האישום, והנאשם, כאמור, לא הציג כל גרסה ביחס לאירועים בחקירותיו. עם זאת, מאחר והגרסה לגבי קרבה לאחרים אינה במחלוקת, לא מצאתי כי די בכך כדי לפסול את קו ההגנה. ברי כי לא ניתן לצפות מהנאשם כי יהיה מודע לאפשרות המדעית להעברה משנית של DNAוכי יעלה טענה זו בחקירה. מכאן, שאין בהעלאת הטענה, הדורשת מומחיות בתחום המדע הפורנזי, אך בשלב המענה לכתב האישום, כדי להצדיק דחיית הגרסה" (פסקאות 48-49 לפסק הדין).