חוות הדעת מטעם המאשימה
רקע - אופן ניתוח הדגימות
- חוקרי המשטרה העבירו מספר מוצגים לדגימה במעבדת דנ"א וביולוגיה בחטיבה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל (להלן: המעבדה הביולוגית או המעבדה) כדי לבדוק, בין היתר, התאמה לחשודים פוטנציאליים. ד"ר איה שפיצר (להלן: שפיצר), שהייתה באותה עת קצינה במעבדה הביולוגית, ערכה חוות דעת (ת/161) שבה פירטה מהם המוצגים שנבדקו והציגה ניתוח של הפרופילים הגנטיים שנמצאו בדגימות (להלן: חוות דעתה של שפיצר). לאחר מכן ערכה שפיצר חוות דעת נוספת (ת/164) שאליה אתייחס בקצרה בהמשך.
- שפיצר הסבירה בעדותה את שלבי העבודה במעבדה לצורך גיבוש הממצאים (ראו בין היתר חקירתה הראשית בעמ' 2252-2245 וחקירתה הנגדית בעמ' 3089 ש' 21 עד עמ' 3105 ש' 18):
דגימה: לפי מאפייניו של המוצג הנבדק, נקבע אופן נטילת הדגימה מהמוצג לצורך הפקת דנ"א מהחומר הביולוגי שנמצא עליו.
מיצוי: באמצעות ערכת מיצוי, דנ"א מוצא מהחומר שנדגם ומנוקה מחומרים אחרים.
כימות: באמצעות ערכת כימות, נקבעת כמות הדנ"א בדגימה. רק אם יש כמות מתאימה כדי לאפיין את פרופיל הדנ"א ממשיכים ליתר הבדיקות.
שכפול: הגברה של הדנ"א באזורים מסוימים הנקראים "אתרים" שידוע כי פוטנציאל השונות בהם הוא גדול. במקרה זה השתמשו בערכות אוטוזומליות שיש בהן 15 אתרים שונים ועוד אתר אחד שקובע את המין. ההבדל בין פרט לפרט נקבע לפי סך הנתונים המצטברים. הערכה העיקרית ששימשה לשכפול נקראת Powerplex ESI 16fast של חברת פרוגרמה (להלן: ערכת ESI) וכן השתמשו בערכת Powerplex ESX16 של אותה חברה (להלן: ערכת ESX) כערכה משלימה. כמו כן בוצע שכפול של כרומוזום Y עם ערכת Yfiler27 automate express של חברת Thermo Fisher (להלן: ערכת ה-Y).
הפרדת התוצרים: המידע הגולמי מעובד באמצעות תוכנה לניתוח פרופילים בשם GeneMapper הממירה את גודל המקטעים המשוכפלים למספר חזרות שנקראות "אללים" והתוצאות מתקבלות בגרף. הפיקים (נקודות השיא) בגרף יכולים להיות אללים, אך יכולים להיות גם ארטיפקטים - תוצרי לוואי של המערכת שאינם אללים. ההבחנה בין השניים נעשית בשלב הבא של ניתוח הפרופיל.
ניתוח הפרופיל: בשלב זה נקבע מספר התורמים לתערובת, וכן מאופיין הפרופיל הגנטי של כל תורם. המומחה נדרש לקבוע אילו פיקים בגרף הם אללים ואילו פיקים הם ארטיפקטים כגון סטטרים, כלומר: נתונים שאינם אמיתיים אלא תוצרי לוואי של המערכת. קביעה זו נעשית על יסוד הכללים והקריטריונים שלפיהם עובדים במעבדה שנקבעים בתהליכי תיקוף. בין היתר נקבעים בתהליכי התיקוף סיפים אלה: הסף האנליטי שלפיו קובעים אילו נתונים הם רעשי רקע ואילו הם נתונים אמיתיים; הסף הסטוכסטי שמסייע לקבוע אם יש חשש לאובדן אלל שלא השתכפל; סף הסטטר שמסייע לקבוע אם פיק מסוים הוא סטטר או אלל; והאיזון ההטרוזיגוטי שלפיו קובעים אם שני אללים באתר מסוים מגיעים מאותו אדם.