בשלב הניתוח יכול להתקבל פרופיל מלא - שבו אופיינו כל האללים בכל האתרים או פרופיל חלקי - שבו אופיינו רק חלק מהאללים בחלק מהאתרים.
השוואה לפרופילים של מעורבים: לאחר ניתוח הפרופילים שהתקבלו מהדגימות, מבוצעת השוואה ביניהם לפרופילים של מעורבים או חשודים שהתקבלו ממעבדת מאגר הדנ"א של משטרת ישראל (להלן: מעבדת המאגר).
ממצאי הבדיקות הגנטיות
- שפיצר פירטה בחוות דעתה אילו מוצגים הועברו אליה לבדיקה ממשרד המוצגים של מז"פ. אחד המוצגים שהועברו לבדיקתה במעטפה חתומה הוא האבן - סעיף 3 בפירוט המוצגים (להלן: מוצג 3). כמו כן פירטה שפיצר אילו מוצגים קיבלה ממעבדת המאגר, ובהם הפרופיל הגנטי של הנאשם - סעיף 17 בפירוט המוצגים. נדגמו 6 דגימות מהאבן שסומנו 6-1 - סעיף 2 בפירוט התוצאות. לגבי דגימות אלה, נקבע בפרק המסקנות כך:
"1. מבדיקות DNA לאפיון חומר מהאבן (דגימות 2, 4, 5) התקבל פרופיל DNA זהה בר השוואה ממקור נקבי (להלן: פרט 1)".
"2. בחומר שנדגם מהאבן (סעיף 3 דגימה 1) התקבלה תערובת פרופילי DNA שמקורה ביותר מפרט אחד ובה:
- פרופיל DNA בולט בר השוואה ממקור נקבי התואם לפרט 1.
- פרופיל חלש בר השוואה ממקור זכרי. החשוד XXX [הנאשם] (סעיף 17) כפי שאופיין במעבדת מאגר ה-DNA בא בחשבון להיות התורם החלש בתערובת. חוות דעת סטטיסטית למסקנה זו נערכה ע"י רפ"ק ד"ר לב ווסקובויניק ומצורפת לחוות דעתי.
- בחומר שנדגם מהאבן (סעיף 3, דגימה 3) התקבלה תערובת פרופילי DNA שמקורה ביותר מפרט אחד ובה:
- פרופיל DNA בולט בר השוואה ממקור נקבי התואם לפרט 1, ב-13 מתוך 15 האתרים שנבדקו והאתר לזיהוי מין.
- פרופיל חלש בר השוואה ממקור זכרי. לא ניתן לשלול את תרומתו של הבג"ח/ קורבן יעקוב ראבי כפי שנדגם במעבדת מאגר הדנ"א..."
"4. מהחומר שנדגם מהאבן (סעיף 3 דגימה 6) התקבלה תערובת פרופילי DNA שמקורה ביותר מפרט אחד ובה:
4.1 פרופיל DNA בולט בר השוואה ממקור נקבי התואם לפרט 1.
4.2 פרופיל חלש שאריתי באיכות שאינה מאפשרת הסקת מסקנות בעלות משמעות בבדיקות DNA השוואתיות.
- חוות הדעת הסטטיסטית של ד"ר לב ווסקובויניק (להלן: ווסקובויניק) המוזכרת בחוות דעתה של שפיצר צורפה וסומנה ת/160.
- בהמשך נערכו גם חוות דעת נוספות של שפיצר (ת/164) ושל ווסקובויניק (ת/163) כדי לבסס כי פרופיל הדנ"א של פרט 1 שנמצא על האבן תואם לזה של הקורבן (באמצעות ניתוח דנ"א של יעקוב ושל ילדי הקורבן). ההגנה לא חלקה על כך שפרופיל הדנ"א של פרט 1 הוא של הקורבן.
- כמו כן הוגש מטעם המאשימה מסמך שערך ראש המעבדה דאז, גפני, בתשובה לשאלות הבהרה של הפרקליטות בנוגע לחוות דעתה של איה שפיצר (ת/234ה). אתייחס למסמך זה בהרחבה בהמשך הכרעת הדין.
- לגבי המונח "תואם" אשר מתייחס לפרופיל הקורבן, הסבירה שפיצר בעדותה כי מדובר בפרופיל יחיד או בולט מתוך תערובת, שבוודאות אפשר להפריד אותו מהפרופיל החלש, ולכן אנחנו יכולים לקבוע לבולט התאמה שנקראת 'תואם'. האומדן הסטטיסטי (שכיחות הנשים באוכלוסייה בעלות הפרופיל הגנטי שזוהה) הוא אחד ללמעלה ממיליארד, שזו הדרגה הגבוהה ביותר, שהיא יותר מאוכלוסיית העולם (עמ' 2523 ש' 25-17).
- לגבי המונח "לא ניתן לשלול" אשר מתייחס לפרופיל הזכרי בדגימה 3, העידה שפיצר כי כל המידע שהתקבל מתאים לבעלה של המנוח, יעקוב ראבי (להלן: ראבי), אולם 3 אללים של ראבי לא באו לידי ביטוי בתערובת - שני אללים באתר אחד ואלל נוסף באתר אחר (עמ' 3344 ש' 29 עד עמ' 3446 ש' 18 ועמ' 3352 ש' 11-10). כמו כן העידה שפיצר כי קבעה שלא ניתן לשלול את תרומתו של ראבי לתערובת שהתקבלה, כיוון שאין אפשרות מבחינת המידע שהתקבל לקבוע באופן חד משמעי המגובה בסטטיסטיקה שהוא בקטגוריה של "תואם" (עמ' 3589 ש' 32-21). ווסקובויניק העיד שבשנת 2019 התבקש לערוך חוות דעת סטטיסטית לגבי התאמה של ראבי לפרופיל החלש בדגימה 3, וכתב שאינו יכול לבצע זאת משום שחלק מהאללים של ראבי אינם מתבטאים באותה דגימה. בהקשר זה הסביר כי בזמנו לא היה לו כלי סטטיסטי שמאפשר לחשב או לשקול בצורה מדויקת את המשקל של היעדר האללים, ולכן מחמת הזהירות, והיות שחלק מהאללים של המעורב היו חסרים בתערובת, לא ניתנה על כך סטטיסטיקה. ווסקובוניק הבהיר שגם היום הוא לא יכול להציג חישוב סטטיסטי לגבי ההתאמה הזאת (כיוון שהתוכנה החדשה שנכנסה לשימוש במעבדה בשנת 2022 לא נבדקה מול ערכת ESI שבה נותחו הדגימות בתיק). עם זאת ציין ווסקובויניק שבפרופיל מסוג זה שבו רוב האללים של המעורב, ראבי, נמצאים בתערובת (19 אללים נמצאים ו-3 אללים חסרים), אזי מהניסיון המצטבר שלו, התוכנה נותנת גם במקרה כזה סטטיסטיקה חזקה של למעלה ממיליארד (עמ' 2301 ש' 30 עד עמ' 2303 ש' 6).
- לפי עדותה של שפיצר, ההגדרה של "בא בחשבון", אשר מתייחסת לתיאור הפרופיל הזכרי החלש בדגימה 1, היא שכל האללים של הנאשם נמצאים בתערובת בכל 15 האתרים. ברמת התאמה זו מעבירים את מסקנת ההשוואה לסטטיסטיקאי לצורך חישוב השכיחות וכתיבת חוות דעת סטטיסטית (עמ' 3327 ש' 1 עד עמ' 3328 ש' 23 ועמ' 3337 ש' 20 עד עמ' 3339 ש' 22).
- בחוות דעתו הסטטיסטית של ווסקובויניק בנוגע לפרופיל הגנטי החלש שנמצא בדגימה 1 מהאבן (ת/160), נקבע כי "XXX [הנאשם], ת"ז... מתאים להיות התורם החלש בתערובת שהתקבלה על המוצג". לעניין ההסתברות הסטטיסטית, קבע ווסקובויניק כי "שיעור הגברים באוכלוסייה הישראלית היהודית אשר אף הם יתאימו להיות התורם החלש לתערובת שהתקבלה על המוצג.. נאמד ב-1 ל-973 ביליון (1 ל- 1012 כפול 973)". כמו כן נקבע כי "שיעור הגברים באוכלוסייה הערבית אשר אף הם יתאימו להיות התורם החלש לתערובת שהתקבלה על המוצג... נאמד ב-1 ל-1.61 ביליארד (1 ל- 1015 כפול 1.61)". מכאן שהסיכוי שהפרופיל הגנטי החלש שנמצא בדגימה 1 מהאבן אינו של הנאשם אלא של אדם אחר הוא אפסי.
- לגבי דגימה 6 מהאבן הסבירה שפיצר בעדותה כי מדובר בדגימה חוזרת של אותו אזור באבן שנדגם בדגימה 1, והיות שלא נותר באזור זה חומר ביולוגי רב, הפרופיל החלש בדגימה 6 הוא שאריתי, ואין אפשרות להסיק לגביו מסקנות השוואתיות (עמ' 2261 ש' 27 עד עמ' 2262 ש' 6). עם זאת העידה שפיצר כי בדגימה 6, "המאפיינים שכן התאפיינו כן קיבלו ביטוי בפרופיל החלש אינם שונים מהאללים שקיבלנו בדגימה מספר 1" (עמ' 2662 ש' 21-20). לאחר מכן הבהירה שפיצר שהיא התבקשה לבדוק אם יש סתירה בין האללים בפרופיל החלש בדגימה 1 לאללים בפרופיל החלש בדגימה 6, ומצאה ש"אין סתירה בין 2 הדגימות", למעט פיק שנמצא בעמדה 17 שאותו סיווגה כסטטר (עמ' 2267 ש' 15-1; לגבי הסיווג של פיק 17 - אתייחס לכך בהרחבה בפרק העוסק בחוות דעתה של מיקין).
- המסקנה העולה מחוות דעתם של שפיצר ווסקובויניק היא שבדגימה 1 מהאבן נמצא, פרט לדנ"א של הקורבן, גם דנ"א של הנאשם. כפי שיובהר בהמשך, המומחיות מטעם ההגנה אינן חולקות על מסקנה זו. ההגנה חולקת על המסקנה הנוספת העולה מחוות הדעת מטעם המאשימה, ולפיה בכל הדגימות שנלקחו מהאבן לא נמצא דנ"א של זכר נוסף שאינו מתאים לנאשם או לראבי.
טענות כלליות של ההגנה בנוגע לבדיקות שבוצעו
- בסיכומי ההגנה נטען כי בשל ההכרה בכך שמעבדות המשטרה בכל העולם מוטות, הגוף האובייקטיבי והמקצועי שמטפל תמיד במקרים דומים של מוות הוא המכון לרפואה משפטית. ואולם, אין כל בסיס לטענת ההגנה כי חוות הדעת של שפיצר ווסקובויניק בתיק זה היו מוטות ונערכו מראש במטרה לתמוך בטענות המאשימה. שפיצר אומנם אישרה שרוב תיקי ההמתה נבדקים במכון לרפואה משפטית, אך הדגישה שכאשר תיק מועבר אליה לבדיקה, היא פועלת באופן מדעי ניטראלי, ולא מתוך חשיבה על מטרות הפרקליטות (עמ' 3183 ש' 16-12 ועמ' 3199 ש' 20-19). גם ווסקובויניק העיד שהוא עושה בדיקות מדעיות אובייקטיביות כדי לברר מה קרה בתיק מסוים, ובדיקות אלה אינן מכוונות דווקא לטובת התביעה (עמ' 3917). יתר על כן, מעדותה המפורטת, המקצועית והמהימנה של שפיצר, בהתייחס לשלבי העבודה במעבדה, עולה שתחילה מקבלים את הדגימות לבדיקה ומנתחים את הפרופילים הגנטיים שנמצאו בהן, ללא קשר למעורבים או לחשודים בתיק. רק לאחר מכן משווים בין הפרופילים שנמצאו במוצגים לפרופילים של החשודים שהתקבלו ממעבדת המאגר (עמ' 2253-2247). ההגנה אף לא הכחישה את טענתו של ב"כ המאשימה בסיכומיו כי במקרה שלפנינו, אפיון הפרופילים הגנטיים בדגימות נעשה במעבדה עוד לפני שהיו חשודים בתיק.
- ב"כ הנאשם הפנה בסיכומיו לספר של פרופ' בועז סנג'רו "בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע" (2023) שבו התייחס לטעויות שעלולות להתרחש בבדיקות מעבדה. המחבר הפנה בספרו הנ"ל (בעמ' 108) לדוח של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, שם נקבע כי הגם שמצפים ממעבדות הדנ"א לערוך את הבדיקות בתנאי פיקוח הדוקים, עדיין יש מדי פעם טעויות. המחבר הרחיב לגבי טעויות שונות שעלולות להתרחש בשלבים שונים של הבדיקה, ובפרט בעת פרשנותם של ממצאים בדגימות מעורבות.
ברי כי בדיקות מעבדה אינן חפות מטעויות, אך לשם כך הועמדו ממצאיה של המעבדה הביולוגית לביקורת של ההגנה - שפיצר הציגה להגנה את תיק העבודה שלה, נחקרה ארוכות על חוות דעתה והתייחסה בהרחבה לשלבי העבודה השונים, לרבות שיקוליה בניתוח הפרופילים מהדגימות. ווסקובוניק נחקר אף הוא, והסביר כיצד ערך את התחשיב הסטטיסטי המופיע בחוות דעתו. במאמר מוסגר נציין כי בניגוד לנרמז בסיכומי ההגנה, העובדה שלאחר הגשת חוות דעתה של שפיצר היא החליטה, משיקולים אישיים, לעבור לעסוק בתחום אחר (עמ' 3472 ש' 19-17), אינה מלמדת דבר על מקצועיותה וכישוריה. ההגנה הגישה שלוש חוות דעת של מומחיות מטעמה, אשר לא חלקו על כך שנמצא על האבן דנ"א של הנאשם, ורק ניסו לבסס על יסוד ניתוח מחדש של ממצאי הדגימות כי נמצא על האבן גם דנ"א של זכר נוסף שאינו מתאים לנאשם או לראבי.