בסעיף 16 להחלטה חזר בית המשפט העליון על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מותב שידון בתיק העיקרי יוכל לתת החלטה מושכלת יותר לקראת שמיעת עדויות של אנשי המעבדה ותוך כדי חקירת המומחים. בהקשר זה נקבע שהמותב שידון בתיק העיקרי יוכל להעריך בצורה מיטבית את הרלוונטיות של החומר להגנת הנאשם ואת משקלו, ובמידת הצורך יוכל להורות על העברת חומרים נוספים לעיון ההגנה.
- בעקבות דחיית הבקשה שהוגשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, הוגשה מטעם ההגנה בקשה נוספת לפי סעיף 108 לחסד"פ. בהחלטה מיום 4.12.2023 קבע מותב זה כי הוא שידון בבקשה, וזאת על יסוד האמור בהחלטה של בית המשפט העליון הנ"ל. בהחלטה נוספת של מותב זה מיום 11.12.2023 נדונה בקשת הגילוי לגופה ונדחתה. אשר לבקשה לקבלת כל נוהל וכל ראיה על תהליכי התיקוף של המעבדות, נקבע שהיא כבר קיבלה מענה מהותי בהחלטה של בית המשפט העליון, כמפורט לעיל. לגבי הבקשה לקבלת נוהלי המעבדה הביולוגית, נקבע שמדובר בנהלים פנימיים שאינם יוצרים סטנדרט לבדיקה ראויה, אלא משמשים לנוחותם של עובדי המעבדות. עוד נקבע כי "הבקשה הכללית לקבל 'נוהלים' היא עמומה", ולא צוין בה "על אילו נוהלים מדובר, וכיצד הם קשורים לחוות הדעת ולעדויות המומחים". הובהר כי במהלך חקירת המומחים, אם ישתכנע בית המשפט שהחומר המבוקש או חלק ממנו רלוונטי להגנת הנאשם, ישקול את הדברים מחדש.
- סמוך לאחר מתן החלטה זו נחקרה שפיצר בחקירה נגדית על חוות דעתה. בדיון שהתקיים ביום 27.12.2023 נשאלה שפיצר כיצד נקבעים הכללים לניתוח תערובות אצלם במעבדה, וכך השיבה (עמ' 3088 ש' 15 עד עמ' 3089 ש' 6):
"כללים של כל ערכה שנבחנת במעבדה בעצם הם נקבעים מתוך תהליך שנקרא ולידציה או תיקוף, יש ערכות שונות בשוק... [כש]נכנסת ערכה חדשה, עושים כל מיני בדיקות כדי לקבוע את הגבולות גזרה של אותה ערכה... אז בתהליך התיקוף של הערכה נקבעים גבולות הגזרה, מה הוא הסף האנליטי שממנו מתחת אליו זה יכול להיחשב רעש רקע מעליו זה נחשב באמת אלל, היחס בין האללים כדי לקבוע שהם באמת יכולים ללכת כזוג, כל מיני פרמטרים... שאנחנו בוחנים גם במכשירים שלנו במעבדה איך הם מתנהגים עם אותה ערכה ובסוף כל התהליך הזה של הוולידציה שהוא מאוד ארוך, הוא יכול לקחת לעיתים גם יותר משנה ומקצים לזה לפחות 2 מומחים, נקבעים כללים איך לנתח את התערובות בהסתמך על ערכה מסוימת שאיתה עובדים במעבדה."
- לאחר מכן נשאלה שפיצר פרטנית על התיקוף של כל אחת מהערכות שנעשה בהן שימוש בתיק זה. בין היתר נשאלה והשיבה לגבי כל ערכה מתי הוכנסה לשימוש במעבדה, כמה זמן נמשך התיקוף שלה ומי היו הגורמים האחראים במעבדה לביצוע התיקוף (עמ' 3106 ש' 21 עד עמ' 3116 ש' 2). בהמשך העידה כי ראש המעבדה ממנה אחראים לתיקוף של כל ערכה, ומעורבים בתהליך זה גם סגן ראש המעבדה, ווסקובויניק, וקצין אבטחת איכות (עמ' 3137 ש' 7 עד עמ' 3138 ש' 189). כך עלה גם מעדותו של ווסקובויניק בחקירתו הראשית שהתקיימה עוד לפני חקירתה של שפיצר. ווסקובויניק העיד כי הוא עובד עם קצינת אבטחת איכות ועם ראש המעבדה, ויחד הם מנסחים את הנחיות העבודה המבוססות על עבודת התיקוף שנעשתה לגבי כל ערכה ספציפית (עמ' 2317 ש' 33-13, ועמ' עמ' 2318 ש' 12-7). בחקירתו הנגדית, ביום 9.4.2024, הבהיר ווסקובויניק כי "הדרישות של אבטחת איכות שלנו דורשות שכל תוכנה או כל ערכה... יעברו תיקוף, כן, כתנאי כדי לדווח על סמך התוצאות שלהם, תוצאות רשמיות בחוות דעת" (עמ' 3946 ש' 7-1).
- בעקבות עדותה של שפיצר בחקירתה הנגדית בדיונים שהתקיימו ב-27.12.2023 וב-1.1.2024, ניתנה ביום 17.1.2024 החלטה נוספת של מותב זה בעניין נוהלי המעבדה. בהחלטה נקבע כי סוגיית הנהלים עלתה בעדותה של שפיצר במספר הקשרים, ובכלל זה עלתה שאלה לגבי האופן שבו נקבעים הסיפים שלפיהם מנותחות התוצאות, ומדוע נקבעים ערכי סף מסוימים ולא אחרים. לגבי שאלה זו נקבע בהחלטה כי בקשת ההגנה נדחית בשלב זה, אך ככל שתועמק חקירת המומחית ו"תעלה מתוכה נחיצות קונקרטית להכרעה בסוגיה ספציפית זו, תוכל ההגנה לפרט מהי אותה נחיצות", ובית המשפט ישוב וישקול את הבקשה.
- בתום הדיון שהתקיים ביום 17.1.2024 הגיש ב"כ הנאשם "הודעה דחופה" שבה הפנה להחלטה של מותב זה מיום 11.1.2024 בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ בתפ"ח 10227-09-19 מדינת ישראל נ' עטיה (27.4.2025) (להלן: עניין עטיה). בהחלטה שניתנה ביום 17.1.2024 בבקשתו של ב"כ הנאשם, נקבע שבעניין עטיה הייתה הסכמה של הצדדים לחשיפת חומר מסוים מבלי שנדרשה הכרעה בנושא, ואין מדובר בחומר זהה לחומר המתבקש בתיק זה. עם זאת ולמען הזהירות, התבקשה המאשימה לבדוק את העניין לגופו ולהגיש עדכון על כך. בעקבות זאת הוגשה ביום 21.1.2024 התייחסות המאשימה שלפיה בעניין עטיה הועבר חומר ממוקד ביחס לטענה ממוקדת וקונקרטית לגבי שיטת עבודה ספציפית של המכון לרפואה משפטית. ואכן, מהמסמך שצורף לבקשה בעניין עטיה עולה כי ההגנה שם לא ביקשה לקבל באופן גורף את כל הנהלים הפנימיים של המכון לרפואה משפטית, אלא רק נהלים ספציפיים, אשר מסדירים את השימוש בתוכנה הסתברותית לניתוח תערובות דנ"א (שנכנסה לשימוש במעבדת המכון לרפואה משפטית תוך כדי ניהול ההליך בעניין עטיה). בפתח הדיון שהתקיים בתיק זה ביום 24.1.2024 ביקשה ההגנה מבית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ, בין היתר בעקבות ההחלטה שניתנה בעניין עטיה. בהחלטה שניתנה בבקשה תוך כדי הדיון נקבע שלא הועלו נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש. עוד נקבע כי טיעוני ההגנה בנוגע לסעיף 108 לחסד"פ הועלו מספר פעמים, ובהכרעה שניתנה לאחרונה הובהר כי "לא נסתם הגולל על האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת נהלים, ואולם הדברים הותנו בכך שהבקשה תהיה ספציפית וקונקרטית".
- בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 24.1.2024 העידה שפיצר, בין היתר, כי כל פעולות התיקוף וההנחיות לביצוע התיקוף מתועדות בכתב ושמורות במעבדה (עמ' 3435 ש' 8-1). בעקבות זאת הגישה ההגנה ביום 18.2.2024 בקשה לעיון בראיות שבה ביקשה לקבל שורה ארוכה של מסמכים, ובהם הנהלים הנוגעים לתיקוף הערכות המשמשות לבדיקות הדנ"א שנערכו בתיק, אשר לדברי שפיצר שמורים במעבדה (סעיף 2ו). בתשובת המאשימה נטען כי גם הפעם ההגנה איננה מציגה נימוק קונקרטי לבקשה ביחס לאף אחד המפריטים המבוקשים. הבקשה נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 20.2.2024 שבה חזר והפנה בית המשפט להחלטות הקודמות בבקשות לפי סעיף 108 לחסד"פ מיום 17.1.2024 ומיום 24.1.2024, שבהן נקבע כי "על ההגנה לפרט את הנחיצות הקונקרטית שבשלה נדרש החומר" ו-"פירוט זה לא נמסר גם הפעם".
- בתחילת הדיון שהתקיים ביום 11.3.2024 חזר וטען ב"כ הנאשם בכלליות כי ההגנה מבקשת לקבל נהלים והנחיות של המעבדה, מבלי להתייחס להנחיות או לנהלים ספציפיים ולנחיצות הקונקרטית שלהם. בהחלטה שניתנה בדיון הנ"ל נקבע כי ב"כ הנאשם יהיה רשאי לחקור את שפיצר לגבי הנהלים (עמ' 3491). בעקבות זאת נשאלה שפיצר על דרכי עבודתה של המעבדה והעידה, בין היתר, כי כל הסיפים נקבעים בתהליכי התיקוף. כמו כן העידה שאם יש שוני בין המלצות היצרן למה שהתקבל בתיקוף, משנים את ההגדרות בהתאם, והתוכנה עובדת לפי הסיפים שהגדירו לה. לגבי קביעת הסף האנליטי העידה שפיצר כי ידוע לה שמשכפלים ביקורת שלילית מספר פעמים, רואים את מידת הרעש שמתקבל, וזהו כלי מרכזי שמסייע למעבדה לקבוע את הסף (עמ' 3552 ש' 19 עד עמ' 3554 ש' 27). עוד עלה מעדותה של שפיצר כי גם השיטה של חישוב סטטיסטי מבוססת על תוצאות תיקוף, שבמהלכו בדקו מה הסטטיסטיקה שמתקבלת עבור פרופילים חלקיים שונים, וכך קבעו את הכללים (עמ' 3606 ש' 26-23). שפיצר חזרה והעידה שכל השאלות הנוגעות לאופן שבו התבצעו תהליכי התיקוף צריכות להיות מופנות למחלקת אבטחת איכות (ראו למשל עמ' 3609 ש' 15, עמ' 3610 ש' 22-21 ועמ' 3611 ש' 16).
- בדיון שהתקיים ביום 20.3.2024 התייחסה שפיצר לסיפים השונים שנקבעו בעקבות תהליכי התיקוף (סיפים כמותיים, ספי סטטר, סף סטוכסטי וכד'), ולגבי הסף האנליטי שנקבע, חזרה והסבירה כי זהו סף שבאמצעותו מסננים את רוב רעשי הרקע, ושמעליו מתחילים לראות תוצאות ולא רעשים של המערכת (סוף עמ' 3737 ותחילת עמ' 3738). אין חולק כי כל הסיפים הרלוונטיים שנקבעו בתיקוף הועברו לעיונה של ההגנה (ראו בקשת ההגנה מיום 16.1.2025).
- גפני, שהיה ראש המעבדה הביולוגית בתקופה הרלוונטית, העיד כי כל מעבדה מבצעת את תהליכי התיקוף שלה לפי המכשירים, שיטות ההפקה והניתוח הרלוונטיים אליה, ובמעבדה שהוא היה אחראי עליה בוצעו תהליכי תיקוף לערכות שנעשה בהן שימוש (ראו למשל עדותו בעמ' 4203 ש' 4 עד עמ' 4204 ש' 30, עמ' 4326 ש' 12-11, עמ' 4367 ש' 19-15). לגבי אופן קביעת הסיפים העיד גפני כי "המעבדה בודקת הרבה מאוד פרופילים, רואה מתי אנחנו רואים רעש רקע, מתי אנחנו רואים פרופיל פיק אמיתי וקובעת את הסף שלה" (עמ' 4208 ש' 23-22).
- כפי שנקבע בהחלטות רבות, נהלים פנימיים של המעבדה אינם בגדר חומר חקירה שהיה על המאשימה להעביר להגנה. אם הייתה להגנה הסתייגות לגבי אופן קביעתם של סיפים מסוימים בתהליך התיקוף, היה עליה להגיש בקשה ספציפית וממוקדת לגילוי מסמכים הנוגעים לכך. ואולם, ההגנה לא הגישה בקשה כזאת, אלא חזרה והגישה בקשות כלליות ורחבות לקבלת כל ההנחיות והנהלים של המעבדה, לרבות אלה הנוגעים לתיקוף.
- בסיכומי ההגנה נטען, תוך הפניה לפל"א 4745-08-13 מדינת ישראל נ' בדראן (6.9.2018), כי בעבר נפסלה היכולת להסתמך על בדיקות מהירות של המשטרה מאחר שהסתבר כי מכשירי הבדיקה לא נבדקו כראוי. אולם באותו מקרה נקבע שהיה על המכשיר הנדון לקבל תו תקן של מכון התקנים הישראלי, ומהראיות שם עלה שאנשי מכון התקנים כלל לא היו נוכחים בבדיקות, אשר נטען כי נעשו במעבדה בהולנד. לכן נקבע שאין למאשימה ולו בדל ראיה לתמיכה בגרסתה כי הבדיקות הנחוצות בוצעו במעבדה וכי תוצאותיהן הצדיקו את תו התקן שניתן למערכת. לעומת זאת, בענייננו כאמור עלה מעדויותיהם של שפיצר, ווסקובויניק וגפני שהגורמים המוסמכים במעבדה בישראל ערכו בעצמם תהליך מקיף של תיקוף לכל אחת מהערכות שנעשה בהן שימוש בתיק זה. שפיצר העידה כי הגם שלא הייתה בין האחראים לתהליכים אלה, ידוע לה מהן הבדיקות שנעשו, כמפורט בעדותה, ותוצאותיהן הועברו להגנה. ווסקובויניק וגפני היו מעורבים אישית בתהליכי התיקוף במעבדה, וההגנה הייתה יכולה לחקור אותם לגבי נושאים ספציפיים הקשורים לאופן ביצוע התיקוף.
- לאור כל האמור לעיל, אני מציע לחברותיי לקבוע כי המאשימה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה כדי לבסס כי בדיקותיה וניתוחיה נערכו על יסוד נתונים שנקבעו בתהליכי תיקוף כנדרש. אציע לאמץ כחלק מהכרעת הדין את קביעותינו בהכרעות הביניים, שלפיהן ככלל, ההנחיות והנהלים הפנימיים שלפיהם בוצע התיקוף אינם חלק מתיק החקירה, ולכן המאשימה לא נדרשה להציג אותם. בהיעדר בקשה ממוקדת של ההגנה לקבלת מסמכים הנוגעים לנתונים מסוימים שנקבעו בתיקוף, אין לזקוף לחובת המאשימה שלא הציגה מסמכים אלה.
טענות ההגנה בעניין חוות דעתו של ווסקובויניק
- אין חולק כי קביעתה של שפיצר בחוות דעתה שלפיה הנאשם "בא בחשבון" להיות תורם לתערובת שנמצאה על דגימה 1 מהאבן לא הייתה מספיקה כדי לקבוע מעבר לספק סביר שמדובר בדנ"א של הנאשם. לכן הוגשה חוות הדעת הסטטיסטית של ווסקובויניק, שאליו הפנתה גם שפיצר בחוות דעתה, ולפיה הסבירות שהפרופיל הזכרי שנמצא בדגימה הוא של אדם אחר שאינו הנאשם הוא אפסי.
- קיימת מחלוקת לגבי הקבילות והמשקל של חוות הדעת הסטטיסטית. ההגנה טוענת כי חוות דעתו של ווסקובויניק חסרת כל ערך, היות שהיא נסמכת על חישובים שערך פרופ' עוזי מוטרו (להלן: מוטרו) לפני שנים רבות. בהקשר זה נטען כי לשם הסתמכות על חישוביו של מוטרו, היה צריך להביאו לעדות ולבקש חוות דעת מומחה מטעמו, כפי שנעשה בתיקים קודמים. מנגד, המאשימה טוענת כי אין לחייב אותה להזמין לעדות מומחה שפרש. לטענתה, ווסקובויניק הוא הגורם המומחה ביותר שמתעסק בסטטיסטיקה במעבדה הביולוגית, הוא נחנך על ידי מוטרו, סיגל את המומחיות שלו ונכנס בנעליו. עוד נטען כי אילו רצתה ההגנה להראות שהיסודות של מוטרו אינם רלוונטיים, היא הייתה יכולה לשאול את העד, אך לא עשתה זאת.
- בעניין זה יש לקבל את טענות המאשימה. ווסקובוניק העיד כי מוטרו הוא יועץ חיצוני שערך בעבר חוות דעת סטטיסטיות עבור המעבדה, ווסקובויניק החליף אותו בתפקיד בשנת 2017 (עמ' 2293 ש' 15-12), כלומר כשנתיים לפני מתן חוות הדעת הסטטיסטית בתיק זה. כמו כן העיד ווסקובויניק כי הוא כבר נתן חוות דעת באלפי תיקים (סוף עמ' 3919 ותחילת עמ' 3920). ב"כ הנאשם הפנה בסיכומיו לשורה של פסקי דין בתיקים שבהם העיד מוטרו, אך כולם מתייחסים לחוות דעת שניתנו לפני שנת 2017.
- ווסקובויניק אישר בעדותו כי מוטרו הוא זה שיצר את מאגר הנתונים - טבלה גדולה של כל האללים הנפוצים באוכלוסייה שנעשתה על בסיס מדגם של כ-300 אנשים מכל תת אוכלוסייה בישראל (סוף עמ' 2925 עד תחילת עמ' 3928). מדובר בטבלאות שנסמכו עליהן לקביעת ממצאים בתיקים פליליים קודמים רבים, לרבות תיקים שבהם מוטרו עצמו לא הגיש חוות דעת ולא הוזמן להעיד. יתר על כן, בחלק מהתיקים התקבלו מסקנות סטטיסטיות המבוססות על טבלאות אלה ללא כל חוות דעת סטטיסטית וללא עדות של סטטיסטיקאי. ראו למשל ע"פ 6435/12 דמסה נ' מדינת ישראל (9.1.2017), שם עובדת המכון לרפואה משפטית נתנה בחוות דעתה הערכה סטטיסטית, בהנחייתו של מוטרו, ללא צירוף חוות דעת סטטיסטית. מוטרו לא הוזמן לעדות בתיק הנ"ל. בית המשפט קיבל את ההערכה הסטטיסטית וקבע שהיא הסתמכה על טבלאות מוכרות של שכיחות הפרטים באוכלוסייה אשר לא נסתרו. כן ראו ע"פ 5073/11 חנוכה נ' מדינת ישראל (12.11.2014), שם עובדת אחרת של המכון לרפואה משפטית ערכה דוח בעניין ראיית דנ"א שכלל הערכה סטטיסטית בהנחייתו של מוטרו אשר לא חתם על הדוח ולא הוזמן לעדות. ההגנה טענה שהדוח איננו קביל, אך הוא התקבל כראיה. בתיקים רבים אחרים הוגשו והתקבלו חוות דעת של ווסקובויניק המבוססות על אותן טבלאות סטטיסטיות, ללא חוות דעת או עדות של מוטרו (ראו למשל ע"פ 305/22 איובי נ' מדינת ישראל (07.09.2023) שניתן בערעור על ת"פ 3533-04-20; תפ"ח (מחוזי ת"א) 16048-10-22 מדינת ישראל נ' טמיזה (9.6.2025); ועמ"ת (מחוזי חי') 30344-03-15 אבו שנב נ' מדינת ישראל (22.03.2015) - שם צוין כי חוות הדעת של ווסקובויניק בוצעה בהנחייתו של מוטרו).
- ההגנה לא ביססה את טענתה שנפל פגם בנתונים הסטטיסטיים המוצגים בטבלה בחוות דעתו של ווסקובויניק. מעדותו המקצועית והמהימנה של ווסקובויניק עלה כי הוא זה שערך ידנית באקסל את התחשיבים שבהם קבע, על סמך טבלאות שכיחות האללים, מה הסיכוי הסטטיסטי שפרופיל הדנ"א שנמצא בדגימה 1 מהאבן הוא של אדם אחר שאינו הנאשם. ההגנה חקרה את ווסקובוניק על אופן ביצוע התחשיב, ולא התייחסה בסיכומיה לטעות כלשהי שנפלה בתחשיב.
- ההגנה העלתה טענה כללית שלפיה במקרה של תערובות, קיים חשש לטעויות בניתוח ידני, וניתוח באמצעות תוכנה הוא מדויק יותר. ווסקובויניק העיד שבשנת 2022 נכנסה לשימוש תוכנה חדשה בשם EuroForMix (להלן: "יורופורמיקס") שמאפשרת לנתח תערובות מורכבות יותר מאלה שנהגו לנתח קודם לכן. אולם יורופורמיקס לא נבדקה מול ערכת ESI ששימשה לשכפול החומר הגנטי בתיק זה (אלא מול תוכנת שכפול חדשה ומתקדמת יותר שהמעבדה החלה לעבוד איתה), ולכן לא הייתה אפשרות לנתח באמצעות יורופורמיקס את הפרופילים שהופקו מהדגימות (ראו עדותו של ווסקובויניק בעמ' 3946 ש' 24 עד עמ' 3948 ש' 5). שפיצר ווסקובוניק אישרו בעדותם שכאשר מדובר בפרופילים בתערובות מורכבות, אי אפשר לתת לגביהן הערכה סטטיסטית ללא שימוש בתוכנה. בעניין זה העידו כי תערובות מורכבות הן, בין היתר, כאלה שיש בהן יותר משלושה תורמים, שאין בהן פרופיל בולט, או שהפרופיל החלש בהן הוא חלקי כיוון שחלק מהאללים חסרים. לעומת זאת, לפי עדויותיהם, התערובת בדגימה 1 שמכילה פרופיל בולט של נקבה ופרופיל חלש מלא של זכר "היא לא תערובת מורכבת", ולכן אפשר לנתח אותה גם ללא שימוש בתוכנה הסתברותית (ראו עדותה של שפיצר בסוף עמ' 3628 ותחילת עמ' 3629 ועדותו של ווסקובויניק בעמ' 3948 ש' 24-10).
- מעדותו של ווסקובויניק עלה שבעת עריכת החישוב הסטטיסטי הוא נתן דעתו לכך שלא מדובר בפרופיל יחיד אלא בתערובת. במצב זה, באתרים מסוימים יכולה להיות חפיפה בין האללים של הפרופיל החזק לאלה של הפרופיל החלש, כך שלגבי אללים מסוימים אי אפשר לקבוע בוודאות אם הם שייכים לפרופיל החלש. לכן, לצורך החישוב הסטטיסטי הובאו בחשבון רק האללים ששייכים בוודאות לפרופיל החלש, ואללים שלא ידוע בוודאות אם הם שייכים לפרופיל החזק או החלש סומנו באות Q שמסמלת שהם יכולים להיות כל אלל (ראו הטבלה בחוות הדעת ובה ניתוח הגנוטיפ האפשרי של התורם החלש ועדותו של ווסקובויניק בעמ' 2298 ש' 9 עד עמ' 2299 ש' 11). במילים אחרות, בחישוב הסטטיסטי הובא בחשבון חוסר הוודאות לגבי אללים מסוימים בפרופיל החלש אשר "משוקלל בחישוב [ו]התוצאה הסופית עדיין יוצאת גבוהה וחזקה. לכן המסקנה שהפרופיל הזה הוא מאוד מאוד נדיר באוכלוסייה היא עומדת וקיימת" (עמ' 2299 ש' 32 עד עמ' 2300 ש' 2).
- אחזור ואזכיר כי המומחיות מטעם ההגנה כלל לא חלקו על כך שדנ"א של הנאשם נמצא על האבן, והמחלוקת בין מומחי המאשימה למומחי ההגנה מתמקדת רק בשאלה אם נמצא על האבן דנ"א של זכר נוסף שאינו מתאים לנאשם או לראבי. אתייחס לכך בהרחבה להלן.
חוות הדעת מטעם ההגנה
- מטעם ההגנה הוגשו שלוש חוות דעת בעניין דגימות הדנ"א: (1) חוות דעתה של פרופ' ג'ורג'ינה מיקין (להלן: מיקין) באנגלית - נ/29 ותרגומה לעברית - נ/29א (אישור קונסולרי הוגש לתיק ביום 14.9.2025); (2) חוות דעת של ד"ר קתרין גרגיצ'ק (להלן: גרגיצ'ק) שמנוסחת כמכתב לב"כ הנאשם. באנגלית - נ/36 ותרגומה לעברית - נ/36א; ו-(3) חוות דעת של ד"ר נוית חבר (להלן: חבר) - נ/37 ללא נספחים ו-נ/38 עם הנספחים. מיקין וגרגיצ'ק נחקרו בשפה האנגלית בסיוע מתורגמן.
- כאמור לעיל, המומחיות מטעם ההגנה אינן מכחישות שדנ"א של הנאשם נמצא על האבן. גרגיצ'ק כלל לא התייחסה לשאלה זו בחוות דעתה, ואילו מיקין וחבר הודו בכך במפורש. ראו למשל עדותה של מיקין בעמ' 5668 ש' 27-25, שם נשאלה: "אז רק כדי להבהיר, אין שום מקום בחוות הדעת שאת חולקת על כך שה-DNA של הנאשם אכן נמצא על האבן, את רק טוענת שלטענתך יש זכר נוסף?" ועל כך השיבה: "כן". ראו גם סעיף 8 לעדותה שלפיו "אין מחלוקת בין הצדדים כי פרופיל של הנאשם נמצא כפרופיל משני בתערובת הדנ"א שהופקה מדגימה 3.1 [כלומר דגימה 1 מהאבן]". חבר אישרה זאת גם בחקירתה. לשאלת בית המשפט אם "אנחנו יודעים שיש 2, יש את הקורבן והנאשם", השיבה: "כן". בעקבות זאת נשאלה אם "כפי שאת כתבת גם בחוות דעתך, אין ויכוח שהפרופיל שלו [של הנאשם] נמצא", והשיבה: "מלא". בהמשך לכך התבקשה חבר לאשר כי "השאלה היא אם היה עוד מישהו?" והשיבה: "בדיוק" (עמ' 6185 ש' 16-11)
- ההגנה ניסתה לבסס, באמצעות המומחיות מטעמה, כי בדגימות שנלקחו מהאבן נמצא דנ"א של זכר נוסף, שאינו מתאים לנאשם או לראבי. בהקשר זה הועלו מספר טענות: (1) פרשנות מחדש של הפרופילים שנבדקו בערכות האוטוזומליות מעלה שפיקים מסוימים סווגו בטעות כסטטרים, אף שלמעשה מדובר באללים שאינם מתאימים לנאשם או לראבי; (2) ניתוח הדגימות בערכת ה-Y הצביע לכל הפחות על שני זכרים בדגימה 1 (כלומר על זכר נוסף מלבד הנאשם) וכן על זכר אחד בדגימה 4 (שבה לפי חוות דעתה של שפיצר נמצא דנ"א של הקורבן בלבד); (3) בענייננו, מספר התורמים לדגימות מהאבן עלול להיות מוערך בחסר בשל תופעות של נשירת אללים והסתרה פוטנציאלית של אללים על ידי הפרופיל של הקורבן. אפשר לבדוק זאת באמצעות תוכנה לניתוח הסתברותי. שימוש בתוכנה זו מלמד כי ההסתברות שקיים בדגימות דנ"א של זכר נוסף שאינו הנאשם או ראבי, גדולה במידה ניכרת מההסתברות שקיים בתערובת דנ"א של זכר אחד בלבד.
- על יסוד הטענה שלפיה נמצא בדגימות מהאבן דנ"א של זכר נוסף, שאינו מתאים לנאשם או לראבי, התייחסו המומחיות מטעם ההגנה לסבירותם של שני תרחישים חלופיים: (1) אדם אחר זרק את האבן, אולם במועד כלשהו שקדם לכך, דנ"א של הנאשם הגיע לאבן ישירות באקראי ונותר עליה גם לאחר זריקתה ופגיעתה בקורבן; (2) אדם אחר זרק את האבן, אולם לפני זריקתה, דנ"א של הנאשם עבר לזורק או לכפפה שהזורק השתמש בה, ובאמצעותם הועבר בהעברה משנית לאבן.
- לטענת ההגנה, גם אם לא נמצא בדגימות מהאבן דנ"א של זכר נוסף, אין בכך כדי לשלול את היתכנותם של אחד משני התרחישים הנ"ל. בהקשר זה נטען, תוך הפניה למאמרים, שקיימים מקרים שבהם כלל לא מתגלה דנ"א של אדם שבא במגע עם חפץ. כמו כן נטען כי ישנם מקרים שבהם לא יימצא על החפץ דנ"א של האדם האחרון שנגע בו, כפרופיל יחיד או עיקרי.
הסיפים שלפיהם יש לנתח את ממצאי הבדיקות
- מעדויותיהם של שפיצר, ווסקובויניק וגפני עלה כאמור כי כל הערכות שנכנסות לשימוש במעבדה, לרבות הערכות שנעשה בהן שימוש בתיק זה, עוברות תחילה תהליך מקיף של תיקוף. בתהליך זה נקבעים כללי העבודה הרלוונטיים לכל ערכה, גבולות הגזרה שלה והסיפים הרלוונטיים שלפיהם מנתחת המעבדה את הממצאים המתקבלים ממנה.
- מעדותה של שפיצר עלה שכל מעבדה מבצעת תהליכי תיקוף משלה לערכות שבהן היא משתמשת, ובכל מעבדה נקבעים סיפים שונים לפי התוצאות שהתקבלו בתיקוף של אותה מעבדה (ראו למשל עדותה לגבי ההבדלים בין הסיפים שנקבעו במעבדה הביולוגית לסיפים שנקבעו במעבדת המאגר בעמ' 3738 ש' 19 עד עמ' 3752 ש' 16 ובעמ' 3574 ש' 3-1). כשנשאלה שפיצר לגבי אופן קביעת הסף האנליטי בערכות השונות העידה כי "משכפלים ביקורות שליליות כמה פעמים... ורואים את מידת הרעש שמתקבל וזה כלי מרכזי שמסייע לנו לקבוע את הסף האנליטי". כמו כן העידה כי יתר התנאים המשמשים לקביעה נמצאים בדוחות התיקוף (עמ' 3553 ש' 19 עד עמ' 3554 ש' 20). בהמשך פירטה שפיצר כיצד מבוצעות הביקורות השליליות (עמ' 3556 ש' 21-16 ועמ' 3557 ש' 13-9).
- ווסקובויניק הבהיר שהתוכנה מגיעה עם הסברים, אך המעבדה היא זו שכותבת את ההנחיות לעובדים שמשתמשים בה, "והם ספציפיים לכל מעבדה", כלומר הם נשענים על עבודת התיקוף שנעשתה, ועל הכללים והערכות בכל מעבדה ספציפית (עמ' 2318 ש' 12-7).
- גפני העיד כי אף על פי שמעבדות שונות ברחבי העולם עושות שימוש באותן ערכות בדיקה, "כל מעבדה מחויבת לעשות בוולידציה שלה ולקבוע את גובה הסף, לפי המכשירים שלה, לפי כמות ה-DNA שהיא שמה זה משתנה והמעבדה בודקת הרבה מאוד פרופילים, רואה מתי אנחנו רואים רעש רקע, מתי אנחנו רואים פרופיל פיק אמיתי וקובעת את הסף שלה, הספים משתנים ממעבדה למעבדה" (עמ' 4208 ש' 24-18). גפני אישר כי הסיפים נקבעים בין היתר כדי לבדוק אם הפיק המתקבל הוא אמיתי או רעש רקע של המכשיר (עמ' 4202 ש' 30-25) כמו כן חזר והעיד שאין להחיל על מעבדה אחת את הסיפים של מעבדה אחרת, וכל מעבדה חייבת להפעיל את הפרמטרים שלה לפי הצרכים שלה, המכשירים שלה ושיטות העבודה שלה (עמ' 4213 ש' 14-12 ועמ' 4373 ש' 6-5).
- שפיצר התייחסה בעדותה לסיפים שנקבעו במעבדה לערכות האוטוזומליות שבהן השתמשו בתיק זה: (1) בערכת ESI נקבע סף אנליטי של 300 RFU, סף סטוכסטי של 1,000 RFU ואיזון אללים של 60% ומעלה (עמ' 3155 ש' 24 עד עמ' 3158 ש' 21); (3) בערכת ESX נקבע סף אנליטי של 300 RFU, סף סטוכסטי של 1,500 RFU שמעליו איזון אללים של 60% ובטווח שבין 300 RFU ל-1,500 RFU, איזון נמוך יותר של מעל 40% (עמ' 3159). כמו כן עולה מעדותה של שפיצר כי בתהליך התיקוף נקבע גם סף סטטר נפרד לכל אחד מהאתרים (עמ' 2263 ש' 7-2).
- לגבי ערכת ה-Y, שפיצר העידה כי היא נכנסה לשימוש במעבדה רק בסביבות שנת 2018 (סוף עמ' 3115), כלומר סמוך לפני שהחלו לבצע את הבדיקות בתיק זה, ושערכה זו לא שימשה את המעבדה לשם התאמה לחשוד (עמ' 3151 החל מש' 14 וכן סוף עמ' 3159 ותחילת עמ' 3160). שפיצר אישרה בעדותה כי סמוך לאחר שהחלו לעשות שימוש בערכת ה-Y, ראש המעבדה דאז הנחה לא להעביר את הממצאים שלה, כיוון שהתיקוף עליה לא היה מלא, ולכן השתמשו בה ככלי עזר תומך בלבד ולא הסתמכו עליה. לצורך קביעת התאמה השתמשו רק בערכות האוטוזומליות ובסטטיסטיקה (עמ' 3396 ש' 29 עד עמ' 3398 ש' 26). עם זאת הבהירה שפיצר שכאשר נושא ה-Y עלה בריענון והתברר לה שיש דרישה לקבל את החומר, היא פנתה לראש המעבדה והחומר הועבר במלואו - "הפרופיל שנוגע ל-Y הועבר ברגע שהובהרה הסוגיה הזו היא הועברה, כל החומר שקשור ל-Y" (עמ' 3399 ש' 27-26 וכן עמ' 3409 ש' 13-11). לאחר מכן העידה שפיצר כי מדובר בבדיקה שעושים בתיקים לעיתים נדירות מאוד, לא בשגרה, וחזרה על כך שאי אפשר לקבוע באמצעותה התאמה אלא רק מוצא אתני, שיוך משפחתי ושושלת אבהית (סוף עמ' 3417 ותחילת עמ' 3418). מהחומר שהועבר להגנה עלה כי בתהליך התיקוף שנעשה בערכת ה-Y נקבע סף אנליטי של 120 RFU, אך כאמור, תיקוף זה לא היה קיים בעת שבוצעו בדיקות בערכת ה-Y.
- אין חולק כי לבקשת ההגנה, המאשימה העבירה לה עוד במאי 2023 את המידע שביקשה לגבי גובה הסיפים האנליטיים, הסיפים הסטוכסטיים והאיזונים ההטרוזיגוטיים שנקבעו בתיקוף של הערכות האוטוזומליות. למרות זאת, מבקשה שהגיש ב"כ הנאשם עלה כי מחמת תקלה, נתונים אלה לא הועברו למומחית ההגנה מיקין לפני עריכת חוות דעתה. כן עלה כי נתונים נוספים ובהם סיפי הסטטר בכל הערכות הרלוונטיות, לרבות ערכת ה-Y, אשר לא התבקשו במפורש לפני הגשת חוות דעתה של מיקין, הועברו להגנה ביום 10.12.2024. בית המשפט נעתר לבקשת ההגנה להעביר את הנתונים למיקין במהלך חקירתה הנגדית (ראו בקשת ההגנה מיום 16.1.2025, תגובת המאשימה מיום 20.1.2025 וההחלטה מיום 20.1.2025).
- מיקין כתבה בחוות דעתה כי "פרמטרים וספים מסוימים נדרשים בעת יצירה ופרשנות של פרופיל DNA באמצעות GeneMapper IDX. אלה צריכים להיות מוגדרים על ידי מחקרי התיקוף שנערכו על ידי כל מעבדה ו/או מיודעים על ידי ספרות רלוונטית שפורסמה במחקרי התיקוף של היצרן" (סעיף 3.2). לגבי הסף האנליטי צוין כי המעבדה השתמשה בסף גבוה מזה שמופיע בהמלצות היצרן, אך מהעדויות מטעם המאשימה הסיקה מיקין שהסף האנליטי שהמעבדה השתמשה בו "נקבע על ידי מחקר התיקוף של המעבדה עצמה" (סעיף 3.3). בנוגע לאיזון ההטרוזיגוטי, כתבה מיקין כי נהוג לאפשר שונות של עד 40% הבדל בגובה הפיק, אך זאת "בהתאם למעבדה ולשיטות השימוש" (סעיף 3.4). לגבי סיפי הסטטר נכתב כי סיפים אלה מסופקים בתוך תוכנת GeneMapper "ויש לשנותם רק אם זוהו ספים שונים במהלך מחקרי התיקוף של המעבדה עצמה" (סעיף 3.5).
בחקירתה הנגדית העידה מיקין שהיא ביססה את חוות דעתה על הערכים של היצרן, אך "סייגתי את דברי ואמרתי שזה תלוי בדוחות של כל מעבדה ומעבדה". כמו כן העידה שהערכים של היצרן הם רק נקודת הפתיחה "ואז המעבדה מבצעת את הוולידציה שלה ויכולה לבחור בין אם היא רוצה לשנות את הפילטרים או לא". בהמשך הבהירה מיקין כי לאחר שמבוצע הליך תיקוף, אין עוד משמעות לנתוני הפתיחה של היצרן: "הוולידציה היא שקובעת... אם היא שינתה את נקודת הפתיחה אז מה שחשוב זה נקודת הסיום של הוולידציה והמומחית אישרה שזה כך" (סוף עמ' 5739 עד עמ' 5742 ש' 7).
- גרגיצ'ק התייחסה בחוות דעתה לסף האנליטי (AT) בלבד, וציינה כי "אין ערךAT יחיד נכון", אך קיימים ערכים המעניקים הגנה גבוהה מהנדרש מרעש (סעיף 10). גרגיצ'ק התייחסה לכללים ולתקנים שלפיהם, לשיטתה, נדרשת המעבדה לקבוע את הסף האנליטי. בהקשר זה קבעה, בין היתר, כי "סיפים אנליטיים (ATs) משפטיים מוערכים בדרך כלל על ידי קביעת גובה פיק הרעש הממוצע עבור אזור באלקטרופרוגרמה שעבורו אנו בטוחים שאין אלל, והוספת K סטיות תקן לממוצע... בדרך כלל שימוש ב-AT הנמצא 6 סטיות תקן מעל הממוצע יביא לשיעורי אי-זיהוי אללים גבוהים מהנדרש" (סעיפים 11-7). בהמשך לכך התייחסה לתקן ספציפי שנקבע לצורך קביעת סיפים אנליטיים (סעיפים 13-12). גרגיצ'ק ציינה בחוות דעתה כי לשם השוואה, במערכות דומות נקבעו סיפים אנליטיים שלעיתים רחוקות עולים על 100 RFU (סעיף 15). עם זאת קבעה שבהיעדר נתונים רלוונטיים, אין אפשרות לקבוע אם הסיפים האנליטיים בערכות האוטוזומליות ובערכת ה-Y מאזנים באופן סביר בין זיהוי כוזב של רעש לשמירה על אללים אמיתיים (סעיף 16).
בניגוד לטענתה של גרגיצ'ק בחוות דעתה כי במערכות דומות נקבעו סיפים אנליטיים שלעיתים רחוקות עולים על 100 RFU, בחקירתה הנגדית העידה גרגיצ'ק כי היא אינה יכולה לקבוע אם סף אנליטי של מעל 100 RFU הוא נפוץ או לא כי "לא למדתי את הספים האנליטיים במעבדות השונות" (עמ' 6095 ש' 14-6). בחקירה החוזרת הבהירה כי טענתה בחוות הדעת התבססה על שני מחקרים בלבד שאליהם הפנתה, היא לא ערכה מחקר גדול יותר על כך, ו-"אני לא יכולתי לענות על השאלה אם משהו הוא שכיח נפוץ או נדיר" בהתבסס על מדגם של שניים (עמ' 6097 ש' 25 עד עמ' 6098 ש' 21). גרגיצ'ק העידה כי אין ברשותה נתונים שמאפשרים לה להעריך אם תהליך הוולידציה נעשה בצורה מקצועית או לא (עמ' 6090 ש' 22-19), אך אישרה שבאופן כללי, המעבדה היא זו שקובעת את הסיפים האנליטיים שישמשו אותה (עמ' 6095 ש' 22). כמו כן העידה גרגיצ'ק כי "כל מעבדה תקבע את הסף האנליטי בהסתמך על התהליכים שלה", ובתהליך הוולידציה, על המעבדה לקבוע את רמת ההגנה מרעש שהיא מיישמת (עמ' 6088 ש' 2-1 ועמ' 6106 ש' 30 עד עמ' 6107 ש' 10).
- חבר קבעה בסעיף 7.4.2 לחוות דעתה כי "את הסף האנליטי המשמש לקריאת נתוני הפרופיל יש לקבוע על סמך סדרה של ניסיונות אמפיריים בתהליך התיקוף (וולידציה) של ערכת הסמנים". חבר לא פירטה בחוות דעתה באילו ניסיונות אמפיריים מדובר, ולא ציינה אם יש לה השגות לגבי גובה הסף האנליטי שנקבע במעבדה.
בחקירתה הנגדית העידה חבר כי הוולידציה היא תהליך חיוני שצריך להתבצע בכל מעבדה (סוף עמ' 6303 ותחילת עמ' 6304). לפי עדותה, יכול להיות שוני בין המעבדות אבל הוא צריך להיות בטווח הסביר (עמ' 6312 ש' 13-11). חבר העידה בחקירתה הנגדית לראשונה שיש לה ספק אם תהליך הוולידציה נעשה באמת במלואו כפי שהוא אמור להיעשות, בין היתר כיוון שהסף האנליטי שנקבע לערכות האוטוזומליות, 300 RFU, גבוה משמעותית מזה שהתקבל במחקרי התיקוף של היצרן (עמ' 6305 ש' 12 עד עמ' 6306 ש' 6). עם זאת העידה שמדובר בסף שאינו חריג במיוחד, וישנן מעבדות נוספות שמשתמשות בו (עמ' 6315 ותחילת עמ' 6316). כשנשאלה חבר אם "יש לך איזשהו, מאמר, מקור, טענה מבוססת שאם יש סטייה בהיקף מספרי מסוים מעל הדיווח של היצרן זה אומר שהוולידציה כבר לא תקינה, לא סבירה, לא הגיונית?" השיבה: "לא, אין לי, מכיוון שכל מעבדה צריכה לעשות את התיקוף שלה" (עמ' 6466 ש' 31-28). חבר העידה בחקירתה הנגדית לראשונה שסף אנליטי של 300 RFU היה צריך להיקבע אם היו בתהליכי התיקוף ביקורות שליליות רבות שהתקרבו לערך הנ"ל (עמ' 6446 ש' 10-8), אך מעדותה עלה שהיא בחנה רק את הביקורות השליליות בתיק זה ולא את אלה שנעשו בתהליכי התיקוף (עמ' 6483 ש' 25-19). יובהר כי ההגנה לא הגישה בקשה ספציפית וממוקדת לקבלת תוצאות הביקורות השליליות שנעשו בתהליכי התיקוף של הערכות האוטוזומליות.
- אם כן, כל המומחים והמומחיות שהעידו בתיק זה מסכימים שהמעבדה היא זו שקובעת את גבולות הגזרה ואת הסיפים הרלוונטיים לכל ערכה שנעשה בה שימוש לאחר תהליך של תיקוף. כפי שנקבע לעיל, המאשימה עמדה בנטל הראיה המוטל עליה כדי לבסס שבוצעו תהליכי תיקוף לכל הערכות ששימשו את המעבדה לקביעת ממצאיה. כל נתוני הסיפים שנקבעו בתהליכי התיקוף הוצגו למומחיות ההגנה. ככלל, ההנחיות והנהלים הפנימיים של המעבדה שלפיהם מבוצעים תהליכי התיקוף אינם חלק מתיק החקירה, והמאשימה לא נדרשה להציג אותם. אם היו להגנה השגות ספציפיות לגבי אופן קביעתו של סף מסוים, היה עליה להגיש בקשה ממוקדת ומנומקת לקבלת מידע בעניין זה, אך בקשה כזו לא הוגשה.
- מומחיות ההגנה העלו תהיות רק בנוגע לסיפים האנליטיים שקבעה המעבדה, וגם לגבי סיפים אלה הודו כי הן אינן יכולות לקבוע שמדובר בערכים נדירים או חריגים מאוד ביחס לאלה שנקבעו במעבדות אחרות. מכל מקום, לשיטתם של כל המומחים, יש לקבוע סף פרטני לכל מעבדה לפי הבדיקות שבוצעו בתהליכי התיקוף שלה. מומחיות ההגנה התייחסו לפרמטרים מסוימים שהמעבדה נדרשת לבדוק כדי לקבוע את הסיפים האנליטיים, ובפרט ביקורות שליליות הנערכות כדי לבחון את רמת הרעש, וההגנה לא ביקשה לקבל מסמכים ספציפיים לגבי הממצאים של בדיקות אלה.
- לאור עדויותיהם של עובדי המעבדה הביולוגית, שכולם עתירי ידע וניסיון, לגבי תהליכי התיקוף המקיפים שבוצעו במעבדה לכל הערכות, ומשלא עלה בידי ההגנה לבסס, ולו לכאורה, כי נפל פגם בתהליכים שלפיהם נקבעו סיפי המעבדה, אציע לחברותיי לקבוע כי יש לנתח את הפרופילים לפי סיפים אלה.
- בהמשך אתייחס לטענות שהעלו מומחיות ההגנה שלפיהן אפשר לנתח את הפרופילים הגנטיים מהדגימות באמצעות תוכנה הסתברותית, תוך שימוש בנתונים נמוכים מהסף האנליטי המיושם בעת ניתוח פרופילים ללא תוכנה הסתברותית.
הטענה שנמצא בדגימות מהאבן דנ"א של זכר נוסף