ב) להודיע מבעוד מועד על פרישה שתחול לא יאוחר מתאריך 01.01.2017 ואף לנהל הליכים משפטיים במידת הצורך אם יתגלעו חילוקי דעות לגבי המגיע להם, בכפוף להערתי בפיסקה 8 שלעיל ביחס לחופש ההכרעה של הערכאות השיפוטיות בהליכים משפטיים שיתנהלו, ככל שיפתחו כאלה.
תוצאה זו מתבססת מבחינה אנליטית על 4 יסודות:
(1) הוראת סעיף 6 (ב) (2) לחוק, המאזכרת את תאריך ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).
(2) מה שנפסק ב-בג"צ 10043/01 גניס נ' מדינת ישראל פד"י כ"ט (4), 241 (2004) לגבי אפשרויות העותרים שם לממש (מינהלית) את זכויותיהם בעקבות פסק הדין האמור לאחר שהמצב המשפטי הובהר (עיינו עם זאת – ביחס לתחימת תקופת הביניים הנ"ל וסיומה – בפסק דיני ב-בג"צ 688/08 אלון אברג'יל נ' משרד הבינוי והשיכון [פורסם בנבו] (21.09.2010)).
(3) חובת ההגינות אותה פיתח חברי, המשנה לנשיאה, א' רובינשטיין בחוות דעתו כאן ו"הדרך הקצרה-הארוכה", עליהן כתב שם.
(4) מהותו וניסוחו המתוחכם של צו הביניים, שהוצא פה, והתאמתו לתאריך 01.01.2017, כמוצע ע"י חברתי הנשיאה – עונים גם על צרכי ההתארגנות המתבקשים (וכן הוא נוח בהתאימו חשבונאית לשנת הכספים המסתיימת בתאריך 31.12.2016). הדבר גם נותן תשובה מספקת לעמימות המסוימת שנפלה בהוראות התחילה והתחולה שבחוק.
- אורכת הזמן המוצעת, שבגדרה תינתן אפשרות הבחירה באחת מהחלופות הנ"ל – יש לה יתרון, מעבר לצד המעשי המתחייב, גם במישור הפילוסופי. השוו: עמרי ידלין ואריאל פורת, השגת הסכמות חברתיות על ידי דחיית מועד ביצוען, עיוני משפט כ"ז 717 (מרס 2004).
סיכום
- נוכח כל האמור לעיל דומה שהמידה של והצנע לכת יפה במכלול: הן לעובדים הבכירים, הן לתאגידים הפיננסיים, הן למי שעמלו על ניסוח החוק ועל אישורו והן לנו שעסקנו בביקורת השיפוטית על הוראות החוק.
ש ו פ ט
השופט צ' זילברטל:
אני מסכים לחוות דעתה של חברתי הנשיאה, כמו גם להערות שהוסיפו חבריי השופטים ח' מלצר וי' דנציגר. אבקש להדגיש את האמור בחוות דעתו של השופט מלצר לעניין היות החוק הנדון הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובהם המידה המוסרית של "והצנע לכת", היאה במיוחד למופקדים על כספי הציבור.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של הנשיאה מ' נאור. הסעדים המבוקשים בעניין חוקתיות הוראות סעיפים 2(ב), 4(1) ו-6(א) לחוק, לרבות הבקשה להאריך את משך תקופת ההתארגנות, נדחים. נקבע כי מגבלת היחס תחול רק על הוצאות חזויות בשל תגמולים בעד עבודה בעתיד כמפורט בפיסקאות 62-61 לפסק דינה של הנשיאה. עתירת איגוד הבנקים בנוגע לסעדים הפרשניים שהתבקשו לגבי ייחוס הוצאות לאחור ופרשנות המונח "תגמול", נמחקת. תוקפו של צו הביניים שניתן ביום 11.7.2016 יוארך עד ליום 1.1.2017 והוא יחול גם על העובדים הבכירים בחברות הביטוח, כמפורט בפיסקה 81 לפסק דינה של הנשיאה. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, בדעת יחיד, הציע לאמץ את מתווה ליכט באופן שתואר על ידיו.