ברם, בסיכומיה היא טענה כי עבודתו של רפ"ק ניב לקויה ואיננה מקצועית כמפורט להלן.
49) לטענת ב"כ הנאשמים 1 ו-3 – עו"ד משה ישראל, תוכנה של חוות-דעתו של רפ"ק ניב איננו חד‑משמעי ולא ניתן לבסס עליה מסקנה ודאית.
על-פי חוות-דעתו, כך לטענת ההגנה, לא ניתן לדחות האפשרות שנקבעה על-ידו שזכרנקו חתם על ייפוי-הכוח ת/1, כי לדעתו אפשרות זו "פחות סבירה", אך כאמור, לא ניתן לשלול אותה. במקביל, התעלמו חוקרי המשטרה מגרסאותיהם המפורטות של הנאשמים התואמות בנקודות מהותיות ומרכזיות, ולפיהן, בסיטואציה ובמסגרת הזמן בה נערך ייפוי-הכוח הוא נחתם על‑ידי זכרנקו.
ב"כ נאשמים 1 ו-3 הפנה את בית-המשפט לדו"ח הבדיקה הראשוני[105] אותו הוא מגדיר כ"מסקנה חלקית וחלשה" שהתבסס על 25 חתימות שמתוכן רק 10 חתימות מלאות.
לטענתו, אף רפ"ק ניב הבין שהוא זקוק לדוגמאות נוספות.
עוד לטענת הסניגור המלומד, כדי שרפ"ק ניב יגיע למסקנה אחת הקרובה לוודאית, כפי שביקש, היה עליו להוכיח שהוא ערך בדיקה נוספת ורצינית, וזאת לא קיימת, שכן, אין בנמצא גיליון עבודה מתאריך הבדיקה הנטענת ב-3.4.2011.
טענת רפ"ק ניב כי קיבל 10 חתימות נוספות בסמוך לתאריך 3.4.2011 והוא בדק אותן בעל‑פה מבלי שהדבר קיבל ביטוי בגיליון עבודה – נשללה, לטענת ההגנה, ברישום המופיע ע"ג גיליון העבודה ת/6ג' – 31.3.2011, ואין לקבל טענת העד ניב כי נפלה שגגה והתאריך הנכון של עריכת הבדיקה הוא 3.4.2011 – מועד מתן חוות-הדעת ת/4.
50) טענת ב"כ נאשמים 1 ו-2 מסברת את האוזן, אלא שהעד ניב רשם בכתב-ידו על גבי כריכת התיק כי קיבל עשר דוגמאות נוספות בתאריך 3.4.2011 וסימן אותן.
בעומדו על דוכן העדים, הוא בחן את התיק וגילה את הרישום שעשה על כריכת התיק, וכך התברר לו שחוות-הדעת שערך לא התבססה רק על אותן דגימות ראשוניות שהגיעו לפני הבדיקה ב-31.3.2011, אלא שהבדיקה שערך ב-3.4.2011 כללה נתונים נוספים לבדיקה.
מאחר ולא נמצא בתיק גיליון עבודות כתוב, סבר רפ"ק ניב לתומו שהבדיקה שעשה ב-3.4.2011 נעשתה בעל-פה.
בהמשך חקירתו הנגדית על-ידי עו"ד משה ישראל הסתבר לרפ"ק ניב כי עשר הדוגמאות שהתקבלו ב-3.4.2011 אכן סומנו על-ידו בסימונים ז' 26 עד ז' 37, וגם שקיים גיליון עבודה כתוב - ת/6ג' המתייחס ל-35 חתימות (25+10) אלא שגיליון עבודה זה נושא תאריך שגוי 31.3.2011.
מאחר והעד ראה על גבי כריכת התיק את כתב-ידו המסמן את עשר הדוגמאות שהגיעו ב‑3.4.2011 הוא הבין כי נפלה שגגה ברישום התאריך על גיליון העבודה ת/6ג' שצריך היה לשאת את התאריך 3.4.2011, ומכאן שהסברה שהעלה שהבדיקה הייתה בעל-פה - אינה נכונה ומדובר בבדיקה בכתב שעקב לחץ הנאשם לא נרשם על גביה מספר התיק, ואף נרשם תאריך שגוי.[106]