74) כאן יוער, שכאשר נשאל נאשם 1 אם יש ברשותו כספת בביתו, הוא שיקר, וטען שאין לו כספת בבית, אך זו אותרה במטבח ביתו, ובה נמצא בין השאר ייפוי-הכוח ת/1.[153]
עוד קודם לכן אמר נאשם 1 לחוקריו שייפוי-הכוח ת/1 נמצא בכספת בבנק, אלא שהתגלה כי המסמך אינו נמצא בכספת הבנק, אלא, כאמור, בכספת הביתית שלו.
נאשם 1 ניסה להסביר את גירסתו השִׁקרִית זו בכך שהמסמך היה בתחילה בכספת של חבר, וכשנסגרו הכספות בסניף בנק לאומי כיכר המדינה, הוא נטל את המסמך והעבירו לביתו; אלא שמידע אישי של בית-המשפט, שאושר על-ידי נאשם 1, גילה שחדר הכספות נסגר בסניף בנק לאומי כיכר המדינה כבר בשנת 2007, ונאשם 1 סיפר לחוקריו כי המסמך נמצא בכספת הבנק יותר משנה לאחר מכן.
75) גירסתו של נאשם 1 בעדותו בבית-המשפט אינה מתיישבת עם דבריו בחקירותיו.
בחקירתו במשטרה טען נאשם 1 כי זכרנקו קרא את ייפוי-הכוח ת/1 לפני שחתם עליו ואז ביקש שיערוך בו שינויים.[154] ברם, לאחר שהבין כי בית-המשפט התרשם שמדובר במסמך משפטי הכתוב באנגלית שאיננה בסיסית, ואזי לא הגיוני שזכרנקו הבין את אשר קרא, שינה נאשם 1 את עמדתו, בהסכימו כי "אנגלית משפטית כזאת סביר להניח שהוא לא ידע"[155]
דברי נאשם 1 אלו אינם מתיישבים עם דברי נאשמת 3 שטענה כי זכרנקו לא ביקש לשנות מאומה בייפוי-הכוח,[156] וכי ייפוי-הכוח לא נחתם באותו יום, אלא מס' ימים לאחר מכן, שכן נאשם 2 נדרש להכינו, ולא יכול היה להכינו במקום, כלשונה:
"הוא אמר, ככה אני זוכרת ולא אשכח. הוא ביקש מנאשם 2 שיכין ייפוי‑כוח ליום ו', לפיו: כל מה שיש לו – יהיה של נסים."[157]
ועל כך השיב נאשם 2 – "אני צריך להכין את זה. זה לא סתם מסמך. זה מאוד רציני"[158].
וכן ראו דבריה:
"זה לא היה באותו היום, רון הכין ייפוי-כוח, ואנחנו הגענו ביום אחר. באותו ביקור של זכרנקו... נראה לי סביב שלושה, ארבעה ימים."[159] (הדגשות לא במקור - י.א).
76) נאשם 2 טען בחקירתו, כי ייפוי-הכוח נערך יום קודם להגעת נאשמים 1 ו-3 למשרדו או באותו בוקר (20.3.2009), אך לא נחתם באותו יום.[160]
בהודעתו ת/64 ציין נאשם 2:
"אני לא מתכחש שמסרתי לניסים את ייפוי-הכוח הזה. אני לא זוכר במדויק את המועד שנתתי לו את ייפוי-הכוח. מן הסתם זה היה לפי דרישתו. אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה."[161]
וכן:
"אני מנסה להיזכר בסיטואציה שנתתי לו את זה ואני לא זוכר מתי זה היה."[162]