על-אף ניסיונה של נאשמת 3 לתאר מערכת "משפחתית" ידידותית בין זכרנקו לבינה ולבין נאשם 1, כלשונה: "אלכסיי היה ידיד טוב של המשפחה",[171] מערכת כה קרובה עד שהיא כיבסה לעיתים את בגדיו, והלה אהב לבשל בביתה,[172] הסתבר כי זכרנקו היה אדם מופנם, שלא שיתף את הבריות בענייניו האישיים והעסקיים לרבות נאשמים 1 ו-3.
נאשמת 3 טענה כי היא מקורבת לזכרנקו, אך היא לא ידעה כמעט דבר על חייו האישיים,[173] למעט העובדה שהיה לו אב קשיש.
היא הודתה בחקירתה, כי זכרנקו לא דיבר איתה על נושאים אישיים, ובענייני נשים, "הוא היה מאוד סגור בנושא הזה".[174]
נאשמת 3 הדגישה כי לא היה ביניהם כל קשר רומנטי,[175] ואף לא יחסים חבריים, כלשונה:
"היחסים שלנו היו כאלו שמעולם לא שאלנו אחד את השני השאלות האלו, אצלנו היחסים היו רק בנוגע לעסקים, אני לא שאלתי אותו מעולם שאלות מיותרות."[176]
כמו-כן, היא ציינה כי "אלכסיי היה מחליט קשה מאוד. הוא לא האמין לאף אחד בחיים שלו".[177] אפילו אביו לא ידע היכן הוא גר (עמ' 587, ש' 6). כך גם טען נאשם 1: "אלכסיי היה כמו כספת. מעט אנשים ידעו מה קורה לאלכסיי", (ת/37, עמ' 15 שורה 21) וכן: "גם לאביו לא היה מספר כלום"[178] (הדגשות לא במקור – י.א).
83) זכרנקו לא סיפר לנאשם 1 או לנאשמת 3 על עסקיו ברוסיה.[179] כלשונה של נאשמת 3: "אנחנו לא ידענו אף פעם על העסקים שלו ברוסיה, וגם לא שאלנו";[180] וכך ציין גם נאשם 1: "אני לא מכיר את העסקים שלו ברוסיה, וגם לא מעניין אותי" (עמ' 659, ש' 6-7).
יחד עם זאת, על-פי התרשמות השניים, זכרנקו היה מאוד מאוד רחוק כהגדרתם "מלהיות אוליגרך".[181]
בהשוותה אותו עם האוליגרך אברמוביץ', ציינה נאשמת 3 כי זכרנקו לא היה ממש "אוליגרך". מסקנה זו התבססה, בין היתר, על כך שכאשר חיפש לרכוש דירה עבורו והוצעה לו וילה, אמר זכרנקו לנאשמים 1 ו-3 בעניין זה כי זה "יקר לו מאוד".[182] עוד לדבריה, "הוא היה בן אדם מספיק קמצן".[183] דבריה משתלבים בדברי נאשם 1, שאמר: "אני יכול להגיד שאלינה לא קיבלה תגמול מאלכסיי אפילו לא דולר אחד" (עמ' 627, ש' 17-18).
נאשמת 3 אף הודתה כי "אני מעולם לא ידעתי כמה כסף יש לו...".[184]
לדבריה, כאמור, היא לא קיבלה מזכרנקו תשלום עבור התרגום עבורו לשפה הרוסית, וגם לא מתנות.[185]
יחד עם זאת, בעקבות דבריה של נאשמת 3 לזכרנקו כי השף רונן דוברת מרמה אותו, ראה זכרנקו בנאשמת 3 אשת אמונו, כלשונה: