להזכירנו, שנאשמת 3 הודתה בחקירתה מפורשות שהיא הביאה לנאשם 1 את מסעדת פושקין על "מגש של כסף". [244]
109) אם עוד ניתן היה לקבל, שזכרנקו היה מוכן ליתן 50% ממניות חב' פושקין לנאשם 1 שנכנס לנעליו של שותפו הקודם של זכרנקו – רונן - מתקשה הדעת לקבל על מה ולמה ירצה זכרנקו ליתן לו גם את ה-50% הנוספים בחב' פושקין, ויתרה מזאת ייתן לו גם 50% מכספי זכרנקו השקעות - סך של כ-20 מיליון ₪.
אם נוסיף ונציין שנאשמת 3 הגדירה את זכרנקו כ"קמצן", ונאשם 1 כינה אותו "כספת" משמע, איש שקשה להוציא ממנו את כספו, ונוסיף את סירובו של זכרנקו לרכוש בית מידות לעצמו בטענה שזה יקר מדי, ונכונותו להתגורר ביחידת דיור קטנה יחסית אצל נאשם 1 - עולה וצפה התמיהה ביתר שאת: הכיצד היה מוכן זכרנקו להעניק מיליונים מכספו לאדם "שזה מקרוב בא".
110) זאת ועוד, בבוחננו את סוגיית החתימה על ת/1 – עולות וצפות השאלות: אם מערכת היחסים בין נאשם 1 לזכרנקו הייתה כה טובה כמתואר על-ידי ההגנה, עד כי האחרון היה מוכן ליפות את כוחו של נאשם 1 לפעול בכל עסקיו ברוסיה, אזי מדוע לא סיפר לו על עסקיו והכניס אותו לרזי השקעותיו ברוסיה?
יש אפוא לבחון תחילה את דרך קבלת השליטה של נאשם 1 על חברות זכרנקו השקעות ותעשיות, וזאת בשים-לב לכך שכתב-האישום תוקן, והמאשימה חזרה בה מטענתה בכתב‑האישום המקורי, כי הסכם הנאמנות ושטרי העברת המניות התקבלו במירמה.
ו. האישום השני
111) באישום השני מואשמים נאשמים 1 ו-2 כי קשרו קשר לבצע פשע ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
לנאשם 1 מיוחסות גם עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ועבירה על איסור הלבנת הון (דיווח כוזב);
לנאשם 2 מיוחסת עבירה של סיוע לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.
בסיכומי המאשימה הודיעה באת-כוחה התביעה[245] כי לא תבקש להרשיע את נאשם 1 בעבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות באישום השני, אך תבקש להרשיעו בכך שעשה שימוש בייפוי-הכוח המזויף באישום הראשון, וזאת לפי סעיף 184 לחסד"פ.
על-פי הנטען באישום השני, נאשמים 1 ו-2 הסתירו את חלקו האמיתי של נאשם 1 בחברת פושקין ובחברות זכרנקו השקעות וזכרנקו תעשיות, ובכך עברו עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד.
עוד נטען, כי נאשם 1 הסתיר מפני פקידי הבנק את היותו בעל שליטה במחצית מחברות זכרנקו השקעות ותעשיות, בעת שפתח חשבונות הבנק של החברות, ובכך הוא מואשם בביצוע עבירה של דיווח כוזב.