ג) אפשר לומר ללא כחל וסרק, שהטענה שהעלה זכרנקו בבקשה שהוכנה על-ידי נאשם 2 למתן רשות להגן בבית-משפט השלום בבאר-שבע בתביעת בנק דיסקונט נגד זכרנקו, שהתבססה על אי-מתן הסבר והיעדר תרגום לזכרנקו בעת החתמתו על ערבות, כמפורט בהכרעת הדין. קרתה גם בסנט פטרסבורג, עת ויתר זכרנקו על תרגום המסמכים וחתם על הסכם הנאמנות ועל שטרי העברת המניות מבלי שהיה מודע לתוצאות המשפטיות של חתימתו.
להזכירנו, שנאשם 2 אינו דובר רוסית, והסכם הנאמנות הוא מסמך שנרשם בשפה האנגלית בלבד. מדובר במסמך סבוך למי שאינו דובר היטב את השפה האנגלית, ולזכרנקו הייתה ידיעה בסיסית בלבד של מילים ספורות בשפה זו.
זכרנקו לא קרא את הסכם הנאמנות, ולא היה מסוגל לקרוא אותו. לטענת נאשמת 3 היא התבקשה על-ידי זכרנקו שלא לתרגם את המסמכים. לדבריה, זכרנקו לחש לה: "אני מבקש אל תתרגמי כי אני לא רוצה שישמעו לא ניקולאי, לא מרינה, אף אחד. יש פה יותר מדי אוזניים". [296]
לטענת נאשם 2, הוא כן דרש מנאשמת 3 לתרגם את המסמכים.
מדברי נאשמת 3 עולה כי היא תרגמה את המסמכים על אף סירובו של זכרנקו.
עוד עלה מחקירתה של נאשמת 3 כי לא היה זה אירוע יחיד שזכרנקו סמך מתוך אמון עיוור על נאשם 1, והא ראיה, שבעת החתימה על ההסכם עם חב' ב. גאון אמר זכרנקו שנאשם 1 יחתום במקומו בהסבירו: "אני סומך על ניסים יותר מאשר על עצמי. אני גם ככה לא מבין כלום" (הדגשה לא במקור - י.א.).[297]
זכרנקו חתם על הסכמה להעברת 50% ממניות זכרנקו השקעות על שמו של נאשם 1, כאשר בידי המחזיק במניות זכרנקו השקעות גם נתונות מניות חברת זכרנקו תעשיות ומניות חברת פושקין.
137) לטענת נאשם 1, בהיותו בסנט פטרסבורג בחודש אפריל 2009, הוא קיבל מזכרנקו בהעברה ראשונית 50% מניות של חברת פושקין כ"מתנה", וכן קיבל "במתנה" 50% מניות חב' זכרנקו השקעות.
עוד לדבריו, זכרנקו אמר לו כבר אז כי אם יקרה לו משהו הוא רוצה שגם מניותיו הנותרות (50%) תועברנה אליו. כמו-כן הלה ביקש כי נאשם 1 ידאג לאביו, למנהלת משק ביתו - נדיה, לנאשמת 3 ולבן-דודה של נאשמת 3 - דימה.
במעמד החתימה בסנט פטרסבורג, הוחתם זכרנקו גם על שטר העברת המניות השני שהוכן על‑ידי נאשם 2 המעביר את 50% המניות הנותרות לנאשם 1.
נאשם 1 טען בחקירותיו, כי הוא לא רשם את מניותיו ברשם החברות רק משיקול עסקי, מאחר וביקש לבסס את הקונספציה שמסעדת פושקין וחברת זכרנקו השקעות הן בבעלות אוליגרך רוסי, כלשונו: