אין לי ספק כי לו ידעו ה"ה גוטליב-שניצר על קיום שטרי העברת המניות והסכם הנאמנות, הם היו דורשים לראותם, ומנסחים את ההסכם עם חברת גאון בצורה שונה.
עו"ד גוטליב אישר שידע שנאשם 1 היה שותף של זכרנקו במסעדת פושקין, ולדבריו, הוא למד על כך מכתבות אודות הסכסוך עם השף הקודם- רונן.[337]
ברם, נאשם 1 לא בא אליו ואמר לו שהוא יהיה חלק בלתי נפרד מהסכם המכר של חב' גאון[338].
153) עו"ד גוטליב נחקר על הבנתו המשפטית - אם העברת בעלות במניות בשטר העברת מניות שנעשית העברה בפועל ברשם החברות, האם היא מקנה זכות חוזית או זכות בעלות של המניות.
אליבא דעו"ד גוטליב, גם בטרם נעשית העברה בפועל ברשם החברות, קיימת לנעבר בעלות על המניות, שכן העברת הדיווח לרשם החברות היא פורמאלית בלבד.[339]
וכלשונו:
"אם יש שטר העברת מניות שנושא תאריך 25.4, יש חתימה של מעביר ויש חתימה של נעבר, באותו יום העברת את המניות."[340]
וכן:
"ברגע שאתה מעביר, חותם על שטר העברת מניות אתה הבעלים של המניות... שנה ב' בתואר ראשון משפטים, דיני תאגידים."[341]
וכן:
"אני אומר לך שלהערכתי אני חוזר ואומר, ושיירשם בפרוטוקול, אם יש שטרי העברת מניות שנושאים תאריך מסוים, ההעברה היא אפקטיבית מאותו יום."[342]
עוד לדבריו, לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ני"ע"), אם נכרת הסכם שלפיו תועבר השליטה - גם על זה צריך לדווח.[343]
זו הייתה עמדתו המשפטית של עו"ד גוטליב – איש מנוסה בתחום ההון, והוא הציע לעו"ד משה ישראל ליישב עימו לאחר המשפט על-מנת שישכנעו איש את רעהו בעניין זה.
עדותו של עו"ד יואב שניצר
154) עו"ד יואב שניצר הינו שותפו למשרד עוה"ד של עו"ד גוטליב, והוא היה האיש שטיפל בעריכת הסכם ההלוואה לנאשם 1.
לדבריו, נאשם 1 אמר לו ולשותפו "שיש לו הבטחה להיות שותף בהרבה מאוד עסקים של זכרנקו, שאין לו מושג מהם. בין היתר גם בזכרנקו השקעות".[344]
העד שניצר הבהיר, כי נאשם 1 לא אמר מעולם "שהוא הבעלים של משהו"[345], שאם היה אומר לו זאת, הוא לא היה מכין עבורו הסכם הלוואה, כי הדבר לא היה דרוש.
העד ציין מפורשות כי הוא לא ראה שטר העברת מניות, ולא ידע על קיומו[346].
הוא גם לא ידע מתי יש כוונה לממש את ההבטחה[347] -[348].
יחד עם זאת, נוכח דברי נאשם 1 על הבטחה - ועל-מנת שידעו איך לממש את ההבטחה בצורה המיטבית, הפנה עו"ד שניצר את נאשם 1 לרו"ח, לברר "איך מבחינת מיסוי הכי טוב"[349].