המלצתו שלו ושל עו"ד גוטליב לנאשם 1 הייתה לבצע את כל השינויים לפני החתימה על ההסכם עם חב' גאון.
מאחר ונאשם 1 אמר שמדובר בכסף האמור להגיע מחו"ל הם הפנו אותו לרו"ח רן ארצי שהוא מומחה למיסוי בינלאומי.
טיוטת חוזה ההלוואה נערכה לפי הנחיית נאשם 1[350].
עו"ד שניצר הבהיר כי לא היה מקום לדווח לחב' גאון על הסכם ההלוואה, שכן, ההסכם טרם מומש.
למיטב ידיעת עו"ד שניצר, מדובר היה בהבטחה בעל-פה ללא כתובים[351], ועל ההבטחה הוא שמע מפי נאשם 1 ולא מזכרנקו[352]. הוא לא ערך תרשומות על שיחות עם נאשם 1.
עו"ד שניצר הדגיש כי הוא לא ידע על קיומם של שטרי העברת המניות החתומים מתאריך 25.4.2009, לו ידע על קיומם, הוא לא היה מנסח בכלל טיוטת הסכם הלוואה, שכן לא היה בו צורך כלל. [353]
חלקו של נאשם 2
155) לאחר מספר שנות עבודה כשכיר הקים נאשם 2 בשנת 2005 שותפות עם עו"ד רונן וייסמן.
בשנת 2006 הכיר את נאשם 1 כלקוח, אך עיקר עבודתו עמו היה בסוף שנת 2008-תחילת 2009, עת הכיר את זכרנקו באמצעות נאשם 1.
נאשם 1 סיפר לו על קשריו, ונאשם 2 התרשם בעיקר מקרבתו לשרת הקליטה ושר התיירות ממפלגת "ישראל ביתנו" כלשונו, "הוא (נאשם 1 - י.א.) מי שמחובר ויכול לפתוח דלתות".[354]
משהתבקש נאשם 2 על-ידי נאשם 1 להקים את חברת זכרנקו השקעות ותעשיות וללוות את עיסקת גאון, הוא ראה בכך הזדמנות עסקית, כלשונו:
"אנחנו בהחלט ראינו בקשר העיסקי עם אלכסיי זכרנקו כפוטנציאל טוב למשרד שלנו. דובר גם על עיסקאות בסדרי גודל גדולים, אני חושב גם למיטב זיכרוני שהכוונה הייתה לצקת לתוך השלד הבורסאי של גאון פעילות נדל"נית שזה תחום עיסוקי, הנחתי, לא הובטח לי, אבל יכולתי להניח שאני אטפל בזה, ברמת השיחה לגבי גאון נכסים –לא הייתה שום התחייבות כתובה, אבל דובר על זה שאני אהיה או מזכיר החברה או יועץ משפטי, אבל בהחלט ראיתי בקשר עם אלכסיי קשר שיכול להניב למשרד רווחים גדולים."[355]
עיסוקו של נאשם 2 הוא בליטיגציה אזרחית ונדל"ן, ותחום החברות היה מופקד אצל שותפו – עו"ד וייסמן, אך, שניהם לא עסקו כלל בתחום שוק ההון והחברות הציבוריות.
נאשם 1 היה מודע לתחומי עיסוקו של נאשם 2, ועל אף ששכר את שירותיו של עו"ד דוד גוטליב, העוסק 43 שנים בשוק ההון, עמד על כך שנאשם 2 "ילווה" את עסקת גאון, שכן היה ברור לו מניסיונו הקודם עמו, שיוכל "לתמרן" את האחרון, ולבקש ממנו בקשות שלא יוכל להפנות לעו"ד גוטליב.