לטענתו, נאשם 2 שמע את הערת זכרנקו שנאמרה בעל-פה, אך לא ערך על כך רישום, ולא פירט את תנאי ה"נבצרות", ואף לא את משך תקופת "הנבצרות" יתרה מזאת, על-פי דרישתו של נאשם 1, מבלי שערך בירורים למשמעות המושג "נעלם" ברוסיה, ומתי אדם "נעלם" מוכרז כמת, ומהם חוקי הירושה ברוסיה, הוא החליט מבלי לפנות לבית-משפט לקבלת הוראות מנאשם 1, ולהעביר אליו מניות בשווי 20 מליון ₪. כלשונו: "אלכסיי נעלם, חודש אחרי זה בערך אין ידיעות ולא קורה שום דבר ניסים בא ומבקש את המניות האלה...לא סברתי שיש מניעה".[371]
נאשם 2 העביר אפוא, מניות בשווי 20 מיליון ₪ לנאשם 1 על-סמך הוראות לא מוגדרות בעל-פה, מבלי שהלה העביר דרישה בכתב, מבלי שנאשם 2 ערך הבדיקות שצויינו לעיל, והכל במסגרת רצונו לרצות את נאשם 1, ולהפיס את דעתו.
למותר לציין, שהוא לא מסר על כך ולו מילה אחת לעו"ד גוטליב.
162) אם לא די בהתנהגות הרשלנית של עורך- דין שלא מייחס משמעות לתאריכים ומוכן לאמת חתימת אדם שלא בתאריך האמיתי בו חתם, בנוסף, לחוסר ידע שגילה נאשם 2 בפעולותיו, עולה גם תמיהה לגבי התנהלותו של נאשם 2 בעניין ייפוי-הכוח המזויף – ת/1.
לטענת נאשם 2 בערב שקדם למפגש במשרדו בתאריך 20.03.09 או באותו בוקר הוא התבקש על-ידי נאשם 1 להכין ייפוי-כוח בלתי חוזר לצורך פעילות עסקית של נאשם 1 וזכרנקו מחוץ לישראל.
נאשם 2 מציין כי הוציא את המסמך מהמאגר במחשב של המשרד וערך בו שינויים מינוריים שהתייחסו בעיקר לשמות.
לדבריו, הוא אמר לנאשם 1: "אני לא מומחה גדול לדין הזר ואני לא יודע אם אפשר יהיה לעשות איתו שימוש בחו"ל".
עוד טען נאשם 2, כי זכרנקו חתם בנוכחותו על ייפוי-הכוח ת/1 ופירוט גירסתו הובא בהכרעת‑הדין.
163) כפי שכבר ציינתי, לאור חוות-דעתו של רפ"ק ניצן ניב כי לא נמצאה התאמה בתכונות הכתיב בין כתב-היד שבחתימה על ת/1 לבין דוגמאות כתב-ידו של זכרנקו –חוות-דעת הנתמכת ב"שִׁקרֵי נאשמים"- גירסאות סותרות של נאשמים 1-3 בעניין נסיבות עריכת ייפוי‑כוח ת/1 ומעמד החתימה - אני קובעת כי נאשם 2 לא החתים את זכרנקו על ת/1.
עוד יש לבחון אם דברי נאשם 2 כי החתים את זכרנקו על ת/1, הינם דברי שקר במתכוון או שמא טעות בתום לב.
164) מחומר הראיות עולה כי נאשם 1 ביקש מנאשם 2 עריכת שלושה ייפויֵי-כוח:
הראשון - ת/14- ייפוי-כוח שנדרש לצורך ייצוגו של זכרנקו בתביעה שהגיש נגדו בנק דיסקונט בבית-משפט השלום בבאר- שבע בקשר לערבות שחתם לשף רונן.