171) לאחר שהשתכנעתי שבמעשיו של הנאשם 2 הייתה מידה של אי-ידע, רשלנות, ואי-הפעלת שיקול-דעת מקצועי נאות - אך לא ניתן לייחס לו כוונה פלילית - אני מזכּה אותו מהעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום.
ז. האישום השלישי
172) במהלך פתיחת החשבון של חב' פושקין התבטא נאשם 1 כלפי כפיר ענבר - מנהל מחלקת בנקאות עסקית של בנק הפועלים בסניף הגלים בהרצליה באופן מאיים בציינו כי: "זה יעלה לו, ההתנהגות הזאת שהוא עושה קשיים בפתיחת חשבון".
מנהל סניף הבנק ראה בכך איום ממשי והתקשר למנהל האיזור. למחרת זומן נאשם 1 לבנק, או אז טען כי הייתה זו "פליטת פה" והוא לא התכוון לכלום.
לטענת נאשם 1, בעת שהייתו במעצר-בית הוא נתקל בקשיים להמשיך ולנהל את המסעדה, שכן ספקים אשר קראו על היעלמו של אלכסיי רצו לקבל את כספם.
אשר על-כן, הוא שלח את אשתו ואת בנו לבנק עם ייפוי-כוח שלו, על-מנת למשוך כספים עבור מקבלי המשכורות והספקים. ברם, הבנק סירב לכבד את ייפוי-הכוח שלו, ודרש שהוא עצמו יגיע.
לדבריו, הוא קיבל היתר פעמיים מבית-המשפט לצאת מביתו (שם שהה במעצר בית) על-מנת להסדיר עניינים בבנק, אך הבעיה לא נפתרה במלואה, ופקידי הבנק דרשו ממנו לסגור את חשבון הבנק.
לטענת נאשם 1 בשיחתו עם ישראל לייב, הוא אמר לו שהוא יתבע את אותם פקידים הגורמים לו נזק.[393]
עוד לדבריו, טרונייתו לא הופנתה כלל כלפי ישראל לייב שכן, הלה היה לדבריו דווקא אדם הגון והוגן, אלא כלפי הפקידים האחרים.
נאשם 1 טען שהוא אינו זוכר שאמר לפקיד כפיר "זה עוד יעלה לך ההתנהלות הזאת שאתה עושה קשיים בפתיחת חשבון", ולטענתו, הוא לא אמר לפקידים שהוא יתבע אותם, אלא אמר שיתבע את בנק הפועלים, כלשונו: "שבנק הפועלים יקבל...".[394]
הטרדת עד
173) סעיף 249 לחוק העונשין קובע כדלקמן:
"המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על‑פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים."
תכליתה של הוראת החוק המתייחסת להטרדתו של עד - בין אם עסקינן בעד "בפועל" ובין אם מדובר במי שמסר הודעתו במסגרת הליכי חקירה או עתיד למוסרה, הינה לאסור "כל הטרדה בנוגע לעדות בהליך משפטי או בנוגע לחקירה על- פי דין, בלי שיהיה צורך להוכיח את הכוונה של הכשלת העדות או פגיעה במהימנותו של עד"[395].
עיון בפסיקה מלמד כי כוונת המחוקק הייתה להרחיב את תחולתה של העבירה כך שיהיה בה כדי "להקיף ולתפוס את כל המעשים, אף החמורים פחות, שיש בהם כדי לגרום אי-נעימות או אי-רצון".[396]