בחינת טענה זו מגלה כי נאשם 1 כלל לא פנה לקבלת ייעוץ משפטי. כיצד לרשום את המניות שקיבל מזכרנקו במסמכי הקמת חברות פושקין, זכרנקו השקעות ותעשיות ובמסמכי הבנקים.
נאשם 1 אמנם טען כי שאל את עו"ד ברמי אם עליו לדווח על העברת המניות לטובתו בהעברת פושקין, ולדבריו, נענה בשלילה.
ברם, עו"ד ברמי לא תמך בטענתו של נאשם 1, אלא אמר שנאשם 1 "שאל משהו", אבל "ממש בעירפול" (עמ' 1110, ש' 30-33).
175) באשר לטענת נאשם 1 כי עו"ד ברמי מילא את ההצהרה על נהנה שנמסרה לבנק הכחיש עו"ד ברמי כי מדובר בכתב-ידו (עמ' 1126 שורות 13-16).
עוד יודגש, כי כאשר עו"ד ברמי החזיק מניות בנאמנות עבור זכרנקו הוא דיווח על הנאמנות הן במסמכי הקמת החברה (ת/150) והן בטופס הצהרת נהנה שהוגשה לבנק (צרופה ל-ת/179).
לטענת נאשם 1, הוא העתיק מהמסמכים של חב' פושקין או כלשונו "עשינו פשוט Copy Paste" מהמסמכים של חב' פושקין (עמ' 698 שורות 25-29).
לו היה נוהג נאשם 1 כך היה פועל כמו עו"ד ברמי בחברת פושקין ומדווח על הנאמנות.
176) באשר למילוי טפסי פתיחת חשבונות הבנק של חברות זכרנקו ומסמכיה הצהרה על נהנה (ת/190-ת/191) טען נאשם 2 כי סייע לנאשם 1 אך לא במסגרת ייעוץ משפטי, שכן הוא אינו מכיר את תחום הלבנת ההון.
יצוין, כי נאשם 2 הבהיר מיד לנאשם 1 שנושא החברות הציבוריות אינו התחום המקצועי שלו, ועל אף זאת האחרון ביקש ממנו ללוות את עיסקת גאון.
177) ב-ע"פ 1182/99, 1493/9, 2606/999 אלי הורוביץ נ' מדינת ישראל; מדינת ישראל נ' פרומדיקו בע"מ ואח', פ"ד נ(4), 1, קבע בית-המשפט העליון כי:
"יש להיזהר בקבלת טענת הסתמכות במקרים שבהם הפנייה לייעוץ היא מן השפה ולחוץ, בלי שהיא משקפת הסתמכות אמיתית בתום-לב מצידו של הנאשם."
וכן:
"הסתמכות אדם בתום-לב על עצה שקיבל בקשר לפעולה מסוימת שהוא מבקש מעורך-דין לשקול אותה, עורך-דין שעליו הוא יכול לסמוך כבעל הידע המשפטי הנדרש, ואשר ידועות לו כלל העובדות והנסיבות הדרושות לעניין עשוי לשלול את קיומה של כוונה פלילית מצידו לפעול שלא כדין. במקרה כזה תעמוד לו טענת ההסתמכות."
לטענת נאשם 1, עוה"ד גוטליב ושניצר ידעו על חלקו האמיתי בחברות זכרנקו, והם קבעו שאין חובה לעדכן את נציגי חב' גאון עד למועד ה-closing.
דא עקא, שנאשם 1 הודה בעצמו כי אינו יכול להגדיר את מינוח הדברים בפני עו"ד גוטליב - אם אמר לו שמדובר בהבטחה של זכרנקו או שיש לו כבר את שטר העברת המניות.[401]