178) כבר קבעתי כי אני מאמינה לדברי עו"ד גוטליב הנתמכים בדברי שותפו עו"ד שניצר, כי הם לא ידעו על קיומם של שטרי העברת המניות והסכם הנאמנות והם התייחסו להבטחה בעל-פה כאל דבר שטרם קרם עור וגידים.
משנמנע נאשם 1 להביא לידיעת עורכי-דינו מידע אמיתי על חלקו בחברות זכרנקו השקעות ותעשיות – אין משמעות לעצה משפטית – אם קבל.
קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות
179) עבירת המרמה מורכבת משלושה יסודות:
- הצגת טענה כוזבת.
- קבלת דבר.
- קשר סיבתי בין המירמה לקבלת הדבר.
מוצג כוזב ניתן להציג בהעלמת עובדה או הצגה חלקית של עובדות ואף בשתיקה.[402]
קבלת דבר איננה רק קבלת נכס. ההפסד של המרומה יכול להתבטא בפגיעה בחופש הפעולה והבחירה שלו.
האינטרס המוגן אפוא בעבירת המירמה הוא ההגנה על חופש הרצון וחופש הבחירה, שכן כאשר מוצג מצג עובדתי אמיתי יכול המקבל לשקול את הנתונים האמיתיים לחיוב ולשלילה, כשנפגע חופש הבחירה שלו, הוא מנוע משקילת העניין.
היסוד הנפשי בעבירות המירמה הוא מודעות לכך שהטענה הנטענת איננה נכונה ומודעות לתוצאה, גם אם המרמה נהג בחוסר אכפתיות.
לטענת ב"כ נאשמים 1 ו-3 לא התקיים כל מעשה מרמה, שכן עוה"ד גוטליב ושניצר היו מודעים לקיומם של שטרי העברת המניות, אך גם אם לא ידעו על כך, המירמה איננה רלוונטית שכן לא התקבל "דבר" בגינה.
ה"דבר" - חתימת הסכם עם חב' גאון והאפשרות להתקשר איתה מאחר וחברת גאון הייתה מוכנה להמשיך בעיסקה גם לאחר היעלמות זכרנקו, ולאחר שנאשם 1 היה לבעלים של 100% ממניות חב' זכרנקו.
רצונה החופשי של חב' גאון - לא נשלל. אותה עניֵין רק התשלום, מי יחתום על ההסכם, ומי יעביר את הכסף תמורת חב' גאון נכסים.
180) ב"כ הנאשמים חזרו וטענו, כי זהותו של נאשם 1 לא הייתה רלוונטית לקיום העיסקה לאחר שהאסיפה הכללית של חב' גאון אישרה את העיסקה, התנהלות אנשי חב' גאון כמו גם עדותו של הסמנכ"ל בן חיים מלמדת שלחב' גאון לא היה כל עניין במעמדו של נאשם 1 בחברת זכרנקו.
אף מעדותו של עו"ד גוטליב עלה כי שני הצדדים היו מעוניינים בהמשך העיסקה, אלא שהסתבר כי אור הזרקורים שהופנה לעיסקה גרם לחב' גאון לסגת ממנה, ואף נאשם 1 כבר לא רצה בה.
אכן אנשי חברת גאון רצו לקיים את העיסקה לאחר היעלמות זכרנקו, ומבחינתם בתחילה לא שינתה זהותו של נאשם 1, והעובדה שהיה פושט רגל בזמנו.