משחודשה התובענה בהליך דנן, מונו מומחים נוספים מטעם בית המשפט, בתחום הנוירולוגיה ובתחום הפסיכיאטריה.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה קבע לתובעת נכות משוקללת בשיעור 14.5%; המומ חה מטעם בית המשפט קבע לתובעת נכות בשיעור 30% בגין ליקויי שמיעה, ללא קשר לאירוע; המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה קבע לתובעת נכות בשיעור 5%; המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי קבע לתובעת נכות בשיעור 8.5% בקשר סיבתי עם האירוע.
- כאמור, הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לעצם סיווגו של אירוע הנסיעה על מעבר מנע הבקר כתאונה שגרמה לפגיעה בתובעת, מן הפן העובדתי. התובעת טוענת כי מדובר היה באירוע משמעותי שגרם לה חבלה של ממש אשר מצאה את ביטויה בגרימת נכות רפואית; ואילו הנתבעים טוענים כי התובעת מפריזה בתיאוריה אודות האירוע, כי אין מדובר באירוע תאונתי, וכי אין קשר סיבתי בין הנסיעה ובין הפגימות הרפואיות להן היא טוענת.
בנוסף, הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע להיקף מגבלותיה של התובעת והפגיעה התפקודית שנגרמה לה בקשר סיבתי עם האירוע ובנוגע לשיעור הנכות הנובעת מהאירוע, על רקע מצבה הרפואי הקודם של התובעת, וכן בנוגע להשפעת הפגיעה על כושר השתכרותה.
- בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק העידו התובעת ואימה, וכן שכנהּ לדירה באותה עת, שעמו היא בקשרי ידידות, ומטעם ההגנה העיד הנתבע בעצמו. בנוסף, העידו מטעם הצדדים מומחים בחקירת תאונות דרכים, אשר ביקרו במקום יחד עם התובעת וערכו חוות דעת בנוגע לתנאי השטח ובנוגע להיתכנות התאונה. כמו כן, נחקרו שלושת המומחים מטעם בית המשפט, בתחום האורתופדיה, בתחום הנוירולוגיה ובתחום הפסיכיאטריה.
לאחר שמיעת הראיות הוגשו מטעם הצדדים סיכומים בכתב, כאשר הצדדים הרחיבו את היריעה מעבר לנדרש, וסיכומיו של הנתבע חרגו באופן ניכר ביותר ממכסת העמודים שנקבעה בצו להגשת סיכומים.
- נוכח גדר המחלוקת, אדון תחילה בסוגיית החבות ולאחר מכן בסוגיית שיעור הנזק.
דיון והכרעה בסוגיית החבות והוכחת נסיבות התאונה
- אפתח ואומר כי ההכרעה בנוגע לסיווגו של אירוע הנסיעה על מעבר הבקר כ"תאונת דרכים" מבוססת במידה רבה על הכרעה בין גרסאות התובעת והנתבע בנוגע לעוצמת האירוע: האם מדובר היה בקפיצה שגרמה לנחיתה על מושב האופנוע בחבטה כואבת שגרמה חבלה לתובעת, או ברטט קל בנסיעה שגרתית, ותו לא. לעניין זה הועלו מטעם הנתבעים מגוון טענות בנוגע להיעדר מהימנותה של התובעת ובנוגע להיעדר התאמה בין הנטען מטעמה במסגרת ההליך ובין התיעוד הרפואי סמוך לאחר האירוע ומסמכים נוספים. עוד נטען כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה ואת היתכנות האירוע.
מאידך, טוענת התובעת להיעדר מהימנותו של הנתבע, המנסה להקטין את חומרת האירוע בשל העובדה שאין לו כיסוי ביטוחי.