"היי,
- צר לי שאנחנו מדברים בנסיבות שכאלה.
- לא יודע אם התייעצת עם מישהו מוסמך בעניין, אבל תביעות כאלה, נגד חברות ביטוח, עולות הון וקשה לי להאמין שיש לך כאן קייס, לצערי. ואפרט:
- תהיי חייבת להוכיח קשר נסיבתי ישיר בין "הנזק" לבין "האירוע" הספציפי המדוייק הזה, לדעתי יהיה לך קשה אם בכלל. עו"ד של חברות ביטוח ישאלו שאלות מתחת לאדמה ויטילו ספק אם יש קשר ישיר.
- בעת ההיא לא נפתח כל "אירוע ביטוחי" וחצי שנה אחרי עוה"ד של חברות הביטוח יטענו שבחלוף הזמן אין דרך להוכיח קשר ישיר, מה גם שלא היה אירוע של ת.ד. שדווחה, אלא רק קפיצה במחסום בקר בכביש.
עם כל הצער, ותאמיני לי, כואב לי על כל הסיפור, היות ואת עדיין חשובה לי, אבל תביעה כזאת לא תביא אותך לשום מקום לדעתי..... מצטער. חבל לדעתי על כספים שיבוזבזו כאן... באמת צר לי. L"
התובעת שבה ודרשה את פרטי הביטוח, והנתבע השיב לה למחרת, 22.10.2018:
"שאלה ברשותך (כדי לעזור - נשבע), ונסי בבקשה לשים בצד רגשות.... האם במסמכים הרפואיים שלך, מופיע תאריך מדוייק של המכה שקיבלת? או רק אמירה של "לפני x ימים/שבועות קיבלה מכה..."?
לאחר מכן ביקש הנתבע לנהל שיחה עם התובעת, ולאחר ששבה ודרשה את פרטי הביטוח השיב לה: "גישה שלילית לא תניב טוב...". בהמשך ההתכתבות באותו יום צורף העתק של תעודת חובה שמועד פקיעתה 9.4.2018, 10 ימים לפני האירוע.
הנתבע השיב בחקירה נגדית כי השתמש במונח "קפיצה" בשל העובדה שזו היתה טענתה של התובעת בשיחה מקדימה, וכי לא הבהיר שמדובר בקפיצה רק על-פי טענתה, בשל העובדה שאינו עורך דין. אולם בהמשך עדותו ציין הנתבע כי בעת שהתובעת התקשרה אליו כחצי שנה לאחר האירוע הוא מיהר להתייעץ עם חבר שהוא עורך דין, שלדבריו אינו זוכר את שמו, ובעקבות הייעוץ השתמש במונח "קשר סיבתי", כפי שהשיב לתובעת בתכתובת הוואטסאפ [פרו' בעמ' 111].
- מגרסאות הצדדים ניתן להתרשם כי התיאור הנכון של נסיבות האירוע נמצא בטווח שביניהן. למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא עניין של מידה ועוצמה, שכן שני הצדדים מסכימים שחלה תזוזה של האופנוע בעת הנסיעה על מעבר מנע הבקר. מחד, נראה כי התובעת מפריזה בתיאוריה את פערי הגובה שגרמו לקפיצת האופנוע ואת גובה הקפיצה אליו התרומם גופה כשניתק מהמושב, ועמו גם עוצמת החבטה שספגה בעת שנחתה חזרה. כך גם לא ברור כיצד יכולה התובעת להעריך ולאמוד בסנטימטרים את גובה הקפיצה הפתאומית שאירעה תוך שניות ספורות. לצד זאת, התובעת שבה והדגישה שמדובר היה בקפיצה משמעותית, כאשר גופה התרומם מהמושב וגובה ראשה עלה באופן ניכר מגובה הקסדה של התובע שרכב לפניה. מאידך, ניתן להתרשם כי הנתבע מבקש להמעיט מעוצמת האירוע, ולהתחמק מן העובדה כי בפועל היתה קפיצה של האופנוע, כפי שהודה בשלב ראשון בהודעת הוואטסאפ, לאחר שנועץ בעורך דין. בנוסף, טענת הנתבע בדבר ה"רטט" או ה"רעד" הקל שנגרם בעת הנסיעה אינה מסבירה מדוע דווקא בעת הנסיעה על מעבר מנע הבקר הראשון נפל מכשיר הטלפון מכיס חולצתו של הנתבע, ומדוע עצר ושאל את התובעת האם "הכל בסדר?".
כך גם העובדה שהנתבע בחר לצלם סרטון שחזור של מהלך הנסיעה בתנאים שונים, ובפרט, במהירות פחותה באופן ניכר מהמהירות בה הודה שנהג בעת האירוע, מעידה כי לא היה מדובר ברעד בלבד, והרי הנתבע ציין מיוזמתו כי בעת מעבר של אופנוע "הרעידות קצת יותר חזקות". לפיכך, יש קושי ניכר להסתמך על הנצפה בסרטון אשר צולם בתנאים שונים ובאופן מגמתי שנועד להציג עוצמה פחותה. ערכו הראייתי של הסרטון ממילא מועט, שכן גם לשיטת הנתבע הרעד שנצפה בו אמור היה להיות חזק יותר לו היה מדובר באופנוע, וכן לו היתה מהירות ההגעה אל המכשול גבוהה יותר, כפי שהיתה בפועל.