מן הראיות עולה התמונה הבאה, באשר לסכום המצטבר שהשקיעו הלקוחות:
ח'ורי - ציין בעדותו כי השקיע 60,000 דולר ארה"ב (פ' 13.2.2023 עמ' 140, ש' 21; עמ' 166, ש' 8; וראו ת/58-ת/62), אך לאחר שזכרונו רוענן ציין סכום של 80,000 דולר ארה"ב. ברם, העד לא נתן הסבר לפער זה, וגם סביר להניח כי אדם מופסד יזכור טוב מה ההשקעה וההפסד, בעיקר כשהיא גבוהה. מעדות ח'ורי עולה כי הוא הפסיד 30,000 דולר ארה"ב (פ' 13.2.2023 עמ' 141-140; עמ' 169). קהת - השקיע 2,000 דולר ארה"ב במסגרת שני חשבונות והפסיד את כל הסכום תוך חודשיים למעט 519 דולר ארה"ב שמשך מהחשבונות (פ' 26.2.2023 עמ' 190; עמ' 207, ש' 35). עוד עולה כי קהת שילם עבור הרובוטים וסיכם עם הנאשם 50% מהרווח (פ' 26.2.2023 עמ' 203, ש' 33-22; ת/97). קובץ' - העיד שהשקיע 1,000 דולר ארה"ב והפסיד את כל הסכום תוך חודשיים (פ' 26.2.2023 עמ' 211-210). הראל - השקיע 1,000 דולר ארה"ב והפסיד את הסכום תוך שלושה שבועות (פ' 26.2.2023 עמ' 235, 247-246). בוסקילה - השקיע 11,000 דולר ארה"ב והפסיד את כל הסכום (פ' 26.2.2023 עמ' 265-264; עמ' 280; וראו ת/80). אמנם במהלך העדות עלה ספק באשר לסכום של 5,000 דולר ארה"ב, אך מת/80, שהוא מסמך הפקדה מפפרסטון, עולה כי הסכום שהופקד הוא 11,000 דולר ארה"ב. עוד עולה מעדות בוסקילה כי הוא שילם לנאשם 100 דולר עבור חודשיים; וכי בהתחלה בוסקילה היה במסלול של שכירות הרובוט, ובהמשך עבר לחשבון שבו הנאשם שותף ברווחים (פ' 26.2.2023 עמ' 271, ש' 36-28; עמ' 27, ש' 18). בוכניק - השקיע 1,000 דולר ארה"ב אך לא הרוויח ולא הפסיד (פ' 26.2.2023 עמ' 284). אסא העיד שהשקיע 21,000 דולר ארה"ב והפסיד 15,000 דולר ארה"ב לערך (פ' 8.3.2023 עמ' 299). יחיאל - השקיע בין 8,000-10,000 דולר ארה"ב והפסיד את כל הסכום (פ' 22.6.2023 עמ' 354, עמ' 371) . לפיכך, סך כל ההשקעות של הלקוחות (על הסף הנמוך ובגריעת השקעת יואל כהן שלא הוכחה) - כ- 105,000 דולר ארה"ב.
- אני דוחה את טענת הנאשם כי הוא פעל לפי "ייעוץ שיווקי". מעבר לכך שהטענה לא פורטה, ייעוץ שיווקי שקיבל הנאשם אינו יכול לפטור אותו מאחריות פלילית. ככל שהטענה מכוונת לקשר בינו לבין יאיר אסולין (שתיעוד לגביו מצוי בת/136), הרי ניתן להיווכח כי הנאשם היה מעורב מאד בתכנים שהוצגו לציבור בסופו של יום.
- לבסוף, הנאשם טען כי התביעה לא הגישה כראיה את ההסכם המלא בין הסוחר לבין הזירה. אכן, המאשימה לא הציגה מסמכים מהזירה ובכלל זאת ההסכם בין הלקוח לבין פפרסטון. בכתב האישום צוינו נציגי פפרסטון כחלק מעדי התביעה, אך המאשימה בחרה לוותר על עדותם, לטענתה בשל סירובם להעיד (ראו פרוטוקול הדיון מיום 12.8.2025, עמ' 5 ש' 16). על בסיס הטענה כי לא צורף ההסכם בין הלקוחות לבין הזירה, סבור הנאשם כי קיים חוסר בראיות שלא מאפשר את הרשעתו.
בפסיקה נקבע לא אחת כי היעדרה של ראיה שמקורה במחדלי רשויות החקירה, ייזקף, אמנם, לחובתה של התביעה עת תידון השאלה האם הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, אולם אין לומר כי מחדלי חקירה יובילו בהכרח לזיכויו של הנאשם. נפקותו של המחדל תלויה בנסיבות המיוחדות של העניין הנדון, ובפרט בשאלה האם מדובר במחדל כה חמור עד כי יש חשש שמא קופחה הגנתו של הנאשם באופן שהתקשה להתמודד עם חומר הראיות שמפלילו (ערעור פלילי 1977/05 גולה נ' מדינת ישראל (2.11.2006) והאסמכתאות המופיעות שם; ערעור פלילי 1464/21 קפוסטין נ' מדינת ישראל (11.9.2022)). חשוב מכך, במשפט הפלילי השאלה שבפני בית המשפט היא לא אם אפשר וראוי היה לעשות עוד צעדי חקירה אלה או אחרים, אלא אם יש די ראיות המוכיחות את האישום מעבר לספק סביר (ערעור פלילי 5741/98 עלי נ' מדינת ישראל (10.6.1999)).