יודגש כי חוק הייעוץ קובע במפורש בסעיף 3א1 כי על אף "הפטור" האמור, על מי שעוסק בניהול או בייעוץ בתנאים של פטור, יחול פרק ג' לחוק הייעוץ שעוסק ב"חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים", וכן פרק ד' שעוסק ב"כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים". זאת ועוד, סעיף 3(א1) קובע כי מי שעוסק בניהול או בייעוץ בפטור "יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון - יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה".
- בסעיף 18 לכתב האישום נטען כי במסלול "חשבון מנוהל" סחר הנאשם בחוזי הפרשים עבור 35 לקוחות, מכאן שהנאשם לא יכול ליהנות מהפטור הקבוע בסעיף 3(א)(3) לחוק הייעוץ. מנגד, הנאשם טען כי התביעה העידה רק 8 לקוחות, ועל כן אין הוכחה לסחר עבור מספר הלקוחות הנטען בכתב האישום. לאמיתו של דבר, הנאשם טען כי המדובר ב"מספר קטן שקרוב לפטור", שכן ממילא אף לפי טענתו לא חל הפטור.
- הראיות מלמדות בבירור ומעבר לכל ספק כי אין תחולה לפטור, זאת משום שהמאשימה הוכיחה כי הנאשם סחר לפחות עבור הלקוחות שהיו עדים במשפט, שהם מעבר לסף הקבוע בחוק, אף לפי גישת הנאשם.
- העניין לא מתמצה בכך, שכן קיימות דרכים נוספות להוכיח את מספר הלקוחות שהנאשם סחר עבורם ואין הכרח כי הלקוחות עצמם יעידו בבית המשפט. הראיות שהציגה המאשימה, מספקות להוכחת טענתה כי הנאשם סחר עבור 35 לקוחות לפחות. במהלך חקירתו ברנ"ע הוצגה בפני הנאשם רשימה של שמות שנערכה על ידי הרשות החוקרת על בסיס שמות שעלו מחומרי החקירה השונים שנאספו (ת/52; וראו עדות ליברמן פ' 2.3.2023 עמ' 76, ש' 77-25; עמ' 118-117; עמ' 121 ש' 16-13; עמ' 124, ש' 19-6). הרשימה הוצגה לנאשם במהלך חקירתו (השניה) ברשות והוא התבקש להתייחס לשמות ולרשום בכתב ידו הערות ואף חתם בסוף כל דף (ת/51). במסמך ניתן למצוא ארבע קבוצות: קבוצה אחת שהנאשם לא זכר לגביה פרטים וליד כל שם רשם "לא זוכר"; קבוצה של אנשים שרכשו מהנאשם "קורס"; קבוצה של שמות שביצעו פעילות דמה ולידה רשם "דמו"; ו- 50 אנשים שליד שמותיהם רשם V שמסמל כי הנאשם ניהל עבורם חשבונות. הערותיו של הנאשם באותו מסמך נרשמו תוך כדי חקירתו והתהליך תועד מתחילתו עד סופו (ת/4, עמ' 75-64). השמות שהנאשם אישר, שנמנים על הקבוצה האחרונה, הם אנשים אשר לפי עדות הנאשם, סחרו בזירה באמצעות הרובוט שהוא "קינפג". המסמך ת/51 הוצג לנאשם בחקירתו הנגדית בבית המשפט, אך הנאשם סירב להתייחס אליו וטען כי המדובר בחומר חקירה פסול (פ' 10.9.2025 עמ' 421, ש' 35-1). אין בסיס לטענה כי המדובר בראיה פסולה, המדובר בהודאה של הנאשם שנמסרה במסגרת חקירתו ברנ"ע.
כידוע משקלה של הודאת חוץ נבחנת בשני מבחנים - פנימי וחיצוני. כידוע, המבחן הפנימי ("המשקל העצמי") בודק את ההודאה על פי סימני האמת העולים מתוכה, כגון הגיונה או חוסר הגיונה הפנימי, סידורם או בלבולם של הפרטים הנמסרים בה וכיוצא בהם סימנים של שכל ישר המביאים אדם בר דעת להתייחס לדברי זולתו באימון. המבחן החיצוני (דבר מה נוסף) בודק את ההודאה על פי סימני אמת שהם חיצוניים להודאה ואשר יש בהם, לפי מבחני השכל הישר, כדי להשליך אור על אמיתותה (ערעור פלילי 774/78 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 228 (1979); ערעור פלילי 3880/17 זיאדאת נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (31.12.2019); ערעור פלילי 4609/14 בסט נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (1.3.2015); ערעור פלילי 3140/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (25.11.2012)).