תובענה מנהלית (תיק מנהלי) 61/3 יו"ר רשות ניירות ערך נ' די.גי.אי מדיה בערעור מיסים (15.11.2016) - המדובר בהליך שנדון בפני ועדת האכיפה המנהלית לפי חוק ניירות ערך בין יו"ר רנ"ע לבין המשיבים בתיק בהתאם לסעיף 54ב לחוק נ"ע. החברה עסקה בתחום הפרסום באינטרנט למשך כשנתיים, והפעילה זירת סוחר בתחום האופציות הבינאריות ללא רישיון. לחברה יוחסה הפרה של סעיף 44יג לחוק נ"ע שלפיו "לא ינהל אדם זירת סוחר, אלא אם כן הוא בעל רישיון זירה, ובהתאם לתנאי הרישיון". כמו במקרה הקודם, גם מקרה זה לא כולל היבטים מרמתיים. כמו כן הודגש באותה החלטה כי המדובר במקרה ראשון שעוסק בסוגיה של זירות סוחר לאחר תיקון 42.
תובענה מנהלית 4/12 יו"ר רשות ניירות ערך נ' אסא (18.2.2013) - באותו מקרה נדון עניינו של המשיב שמחזיק ברישיון ניהול תיק השקעות, שיוחסו לו שלוש הפרות של חוק הייעוץ - הפרת אמונים, הפרת חובת הדיווח, וביצוע פעילות אסורה של בעל רישיון. איני סבור כי נסיבותיו של מקרה זה דומות למקרה שלפנינו. נעיר כי הסדר זה אושר לפני חקיקתו של תיקון 42 לחוק.
הסנגור הפנה לשלושה מקרים נוספים כלהלן:
המקרה הראשון, ערעור פלילי גזר דין (מחוזי מרכז) 49994-09-14 היקרי נ' מדינת ישראל (28.1.2015) - המדובר בהליך של ערעור על גזר דין לפיו נגזר על הנאשם בין היתר 50 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וניהול תיקי השקעות ללא רישיון, לפי סעיפים 39(א)(1) ו- 2(ב) לחוק הייעוץ. המקרה השני - תיק פלילי (שלום ת"א) 15072-08-09 מדינת ישראל נ' מאיה (4.7.2010) - שם דובר בגזר הדין בעניינו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות של ניהול תיקי השקעות ללא רישיון והוטל עליו מאסר על תנאי. המקרה השלישי, תיק פלילי (תל אביב) 4580/02 מדינת ישראל נ' מנדלוביץ (23.5.2004) - דובר בענישתו של מי שהורשע בעבירות של ניהול תיקי השקעות לפי חוק הייעוץ.
לאמיתו של דבר, הסנגור מזכיר מקרים אלו כדי להמחיש ולהדגיש כי לגישתו המקרה שלפנינו הוא מקרה קל לאין שיעור מהמקרים שנדונו בפסיקה. לטעמי, אין בטיעון כי המקרה שלפנינו הוא קל יותר לעומת אותם מקרים שהוזכרו, כדי להצביע על אכיפה בררנית כלפי הנאשם לעומת אחרים. המקרים שם לא כללו שימוש במסחר אלגורתמי ולכך יש להוסיף כי לעומת שני התיקים האחרונים שהוזכרו, התיק שלפנינו כולל גם ביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה. מכל מקום, ההשוואה הרלוונטית היא בין הנסיבות של המקרה שלפנינו לבין מקרים אחרים דומים בנסיבותיהם, ולא כך המצב לגבי המקרים אליהם הפנה הסנגור.
- אינני סבור שהוכחה אכיפה בררנית כלפי הנאשם שמצדיקה ביטול כתב האישום. עם זאת, אינני שולל את האפשרות כי במסגרת שיקולי הענישה, יהיה מקום להתחשב בענישה שהוטלה במקרים שהובאו על ידי הסנגור, לאחר שהצדדים יביאו את טיעוניהם.
- טענות נוספות
- החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגיש אחד הלקוחות (הראל) ב"קו החם" של רנ"ע (ת/9), ובכך כמובן אין כל פסול. בהמשך, חוקר רנ"ע תיאם פגישה עם הנאשם (בתואנה לפגישת עסקים) ושם הוא עוכב ונלקח לחקירה במשרדי רנ"ע בתל אביב. הנאשם טען כי המדובר ב"תרגיל הונאה ומניפולציה" (הבקשה מיום 16.12.2025). איני סבור כי יש בכך פסול כפי שהנאשם טען, ומכל מקום לא נטען ולא הוכח כי לכך הייתה השפעה על ההודעות שהנאשם מסר בפני החוקר. זאת ועוד, ליברמן, הסביר כי האופן בו פעלו החוקרים היה מאחר והחוקרים לא הצליחו לאתר את הכתובת הוודאית שבה מתגורר הנאשם וכן מחשש לשיבוש החקירה (פ' 2.2.2023 עמ' 94, ש' 13-6), שיקולים אלה הם שיקולים לגיטימיים.
- אני דוחה מכל וכל גם את טענת הנאשם כי הותקף על ידי החוקרים שעיכבו אותו. לכך אין כל ביסוס. הנאשם טען זאת לראשונה בבקשתו מיום 16.12.2025, לא ציין זאת בתשובתו לכתב האישום, ואף לא הזכיר טענה זו במהלך עדותו (עמ' 373, ש' 36; עמ' 374, ש' 4-1). גם הטענה כי החוקרים נכנסו לדירתו ללא רשות אין בה ממש, שכן החיפוש שנערך היה מכח צו חיפוש שהוצא כדין (ת/5). כך גם דינן של הטענות כי החוקרים לא הזדהו, הראו לו את צו החיפוש בלי שנתנו לו הזדמנות לעיין בו, "החרימו" את הטלפון הנייד שלו - משלא הונח כל בסיס לטענות אלו או לפגם שנפל במהלך ביצוע פעולות החקירה. לבסוף, הטענה כי פעולות החקירה ותפיסת מסמכים הפרה את זכויות היוצרים ששייכות לנאשם ופגעו בפרטיותו, גם הן דינן להידחות.
- לאחר שבית המשפט שיחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוג הנאשם, הגיש הנאשם מספר בקשות בהן טען (בין היתר) לכשל בייצוגו על ידי עורכי הדין.
בבקשה שהגיש ביום 25.11.2025, טען הנאשם כי ההליך נגוע בפגם חמור שפגע בזכותו להליך הוגן, בשל פגם בייצוג. בהקשר לכך טען הנאשם שלוש טענות: ראשית, כי ייצוגו על ידי הסנגוריה הציבורית נגוע בניגוד עניינים, בשל שיטת התגמול שקיימת בסנגוריה הציבורית, המבוססת על תעריף לפי דיון. שנית, היה על הסנגור לבנות את אסטרטגיית ההגנה סביב הטענה כי "הכספים הופקדו ישירות לחשבונות המשקיעים", שהיה בה למוטט את יסודות כתב האישום. שלישית, לא הוגשה בקשה לביטול כתב האישום ולא עלתה דרישה להעדת נציג מטעם זירת הסוחר. עוד טען הנאשם כי הדברים הם כה פשוטים וחרף זאת ההליך נגרר, למרות שביסוד כתב האישום טענה שגויה, והגורם המרכזי המעורב בעניין (זירת סוחר אוסטרלית) אינו כפוף לסמכות השיפוט של "תאגיד מדינת ישראל", לשון הנאשם.