שנית, הפעילות שביצע נעשתה בזירת מסחר שמפוקחת על ידי הרשויות האוסטרליות, והפעילות בוצעה בשקיפות, בבהירות ובאופן גלוי ללא כל כוונה להונות; וכי הוא לא רימה את בעלי החשבונות, ואם הייתה לו כוונה כזו - היה שולח ידיו בכספי לקוחותיו, דבר שאין טענה כי נעשה.
שלישית, הנאשם מעולם לא העלה על דעתו כי פעילותו היא בניגוד לדין ואף לא קיבל כל אינדיקציה מרנ"ע או מכל גורם רגולטורי אחר שיש בעיה כלשהי בפעילותו, הגם שהפעילות הייתה גלויה וידועה לכל.
רביעית, הסכומים שהנאשם הרוויח כתוצאה מפעילותו היו זעומים. עבור סיוע בפתיחת החשבון, התקנת הרובוט וסיוע בתפעולו, שולם לו על ידי בעל החשבון סכום של 100 דולר ארה"ב ובגין כל לקוח שהביא, קיבל מפפרסטון 100 דולר ארה"ב. נוסף לכך, הנאשם היה אמור לקבל אחוז מסוים מהרווחים בחשבונות, אך בפועל מרבית החשבונות לא הרוויחו, ובחשבונות שהרוויחו הסכום שקיבל הוא מועט. לפיכך, המדובר הוא בזוטי דברים. הנאשם הוסיף וטען כי "ייתכן והיו שגיאות וטעויות" בפעולותיו וכי פעולותיו היו מתוך "טיפשות" כלשונו, אך הן היו בהיקף קטן שלא הצדיק הגשת כתב האישום ובוודאי שלא גיבשו מרמה וזדון.
חמישית, אשר לעבירות שעניינן ניהול תיקים ללא רישיון - הנאשם טען כי בפעילותו לא היה משום ניהול תיקים והוא לא ידע ולא העלה על דעתו שהפעילות שביצע הייתה בגדר ניהול תיקים; תעיד על כך העובדה שפרסם את פעילותו ברבים ואף גורם לא התריע בפניו שקיימת בעיה בפעילותו או כי עליו להפסיקה. לטענת הנאשם, הפעם הראשונה שבה קיבל הודעה מרנ"ע, הייתה כאשר עוכב לחקירה לאחר שחוקריה הזדהו כלקוחות.
שישית, החקירה שנוהלה נגד הנאשם הייתה לא מידתית ביחס לנסיבות העניין וכי העובדות היו צריכות להתברר "בחקירה מנהלית" ולהסתיים לכל היותר בפניה לנאשם באזהרה לחדול מפעילותו. זאת, במיוחד במקרים שקשורים לזירת מסחר, שהוא עניין חדשני באכיפה בישראל. הנאשם טען כי ייתכן והמשאבים הרבים שהושקעו בחקירה שלא הולידו תוצאה משמעותית, הם אלה שהיו ביסוד ההחלטה להגיש כתב אישום.
בתשובתו הוסיף הנאשם ופירט באופן נרחב לגבי כל עבירה ועבירה וכן פירט את טענתו להגנה מן הצדק. טענות אלו אסקור במהלך הדיון בפרקים השונים בגוף הכרעת הדין.
ד. מהלך הדיון
- לאור כפירתו של הנאשם הובאו ראיות המאשימה, ובמהלך המשפט העידו מספר עדים.
- מטעם המאשימה העידו מספר עדי תביעה שהנם לקוחות שהיו בקשר עם הנאשם, אליהם נתייחס בהמשך. נוסף ללקוחות העיד גם עד תביעה מס' 12, מר זאב ליברמן חוקר מטעם רנ"ע (להלן: החוקר ליברמן או ליברמן), שבין היתר חקר את הנאשם. רשימת עדי התביעה שבכתב האישום כללה עדים נוספים שלא העידו והראיות הקשורות בהם הוגשו בהסכמה (ראו פרוטוקול מיום 22.1.2023). עוד יצוין כי המאשימה ויתרה על העדתם של עדי תביעה 6-5, וכן על עדותו של נציג פפרסטון. כפועל יוצא מכך לא הוגשו מסמכים מזירת הסוחר, ובכללן המסמכים הקשורים בחשבונות הלקוחות בפפרסטון.
- המאשימה זימנה גם את עד תביעה 8, מר יואל כהן, אחד הלקוחות של הנאשם שלא יכל להתייצב פרק זמן ממושך ולכן המאשימה ויתרה על העדתו. לאמיתו של דבר, עוד ביום 22.6.2023 סיימה המאשימה להביא את ראיותיה מלבד עדותו של יחיאל כהן, שנקבע כי תישמע ביום 12.10.2023. ואולם, המצב הביטחוני ששרר לאחר ה- 7.10.2023 הביא לעיכוב מתמשך בהתייצבותו של העד, שהנו סא"ל בצה"ל, בשל שירותו הצבאי. רק ביום 6.5.2025 הודיעה המאשימה כי היא מוותרת על העד והכריזה "אלה עדיי".
- הנאשם העיד להגנתו בישיבה שהתקיימה ביום 10.9.2025 ומעבר לעדותו לא הובאו ראיות נוספות אחרות מטעמו.
- לאורך ההליך עד לשלב פרשת ההגנה יוצג הנאשם על ידי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית - תחילה יוצג על ידי עו"ד טל אבריאל שהוחלף על ידי עו"ד בוריס שרמן, שלימים התמנה למשרה שיפוטית והוחלף על ידי עו"ד יאיר נדשי. בשל חילוקי דעות בין הנאשם לבין עו"ד נדשי ולמרות ניסיונות להחזיר את הייצוג על מכונו, הנאשם בחר להמשיך בהליך ללא ייצוג, חרף הסברי בית המשפט על חשיבות הייצוג (ראו פרוטוקולים מהתאריכים 16.7.2025, 22.7.2025, 12.8.2025).
- לאחר תום הבאת הראיות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. המאשימה סיכמה את טענותיה בישיבה שהתקיימה ביום 28.10.2026 והגישה "מסמך עזר". הנאשם סיכם את טענותיו בישיבת יום 28.12.2026 והגיש גם סיכומים בכתב; לבקשתו ניתנה בידו האפשרות להגיש השלמת סיכומים בכתב, אך השלמה לא הוגשה.
- כאמור, בעת שהנאשם היה מיוצג מסר מענה מפורט לכתב האישום. כמו כן, במהלך ניהול ההליך ובפרט לאחר שמיעת סיכומי התביעה, הגיש הנאשם מספר בקשות בהן הועלו מספר טענות, כגון שלא ניתנה לו אזהרה לפני הגשת כתב האישום, טענות לפגמים שנפלו בפעולות החקירה והחיפוש שנערך בביתו, טענות לפסילת הודאתו, טענות לכשל בייצוג, וטענות לגבי חלק מן הראיות ובפרט ראיות הקשורות בפפרסטון (ראו בקשות מהתאריכים 24.11.2025, 25.11.2025, 15.12.2025, 16.12.2025, 23.12.2025 וכן החלטותיי בבקשות אלו). בטענות שהעלה הנאשם בבקשות השונות, כמו גם בטענות שהעלה בסיכומים, אדון בהכרעת הדין. יוער כי במספר נקודות ראיתי לפרט בהרחבה וכן להוסיף ולהתייחס לטענות שמצאו ביטוי בשאלות שהסנגור הטיח בעדים, לאור כך שהנאשם לא מיוצג, זאת מתוך הקפדה מרבית על זכויותיו.
- ואולם, במהלך הדיונים וכן בבקשות שהגיש, טען הנאשם טענות לא ראויות, כגון הטענה כי יש להבהיר את מהותו של "תאגיד מדינת ישראל"; כי הוא נולד חופשי ומדינת ישראל החליטה שהוא אזרח "בלי לשאול אותו"; כי מערכת המשפט היא מערכת ששייכת ל"תאגיד" שיש לברר את טיוב; וכן טענות שנועדו ל"הפרכה רשמית של 12 חזקות המשפט" (לשון הנאשם); בקשה כי הפרקליטה תזדהה ותבהיר בשם מי היא פועלת - וטענות מסוג זה. טענות אלה נדחות מכל וכל, ראוי לו לא היו מועלות, ואין צורך לפרט מעבר לכך.
ה. דיון והכרעה
- הכרעת הדין תהיה בהלימה לסדר המובא בכתב האישום. תחילה אדרש לנושאים כלליים שעשויה להיות להם השלכה רוחבית על הסוגיות הנדונות בהכרעת הדין. לאחר מכן אדון בכל אישום ואישום, ולבסוף אתייחס לטענת הנאשם להגנה מן הצדק וכן לטענות לפגמים בהתנהלות הרשות.
- כללי
- בחינתן של הראיות מביאה אותי למסקנה שיש להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום בכפוף למספר קביעות שיצוינו בגוף הכרעת הדין, הכל כפי שיפורט בהמשך. לפני שאתייחס לעבירות שיוחסו לנאשם אקדים ואעיר מספר הערות.
- העבירות שיוחסו לנאשם בוצעו בזיקה לפעילות ב"זירת סוחר". על פי סעיף 44יב לחוק נ"ע, זירת סוחר היא "כל אחת מאלה":
")1) מערכת ממוחשבת שבאמצעותה קונה אדם מלקוחותיו, לחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים או מוכר ללקוחותיו, מחשבונו העצמי, מכשירים פיננסיים, באופן מאורגן, תדיר ושיטתי, למעט מערכת שבה כל המכשירים הפיננסיים שנקנים או שנמכרים הם מכשירים פיננסיים שתנאיהם נקבעו במשא ומתן ישיר בין הצדדים לעסקה;