ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 19167. ביום 4.6.1998 התובעת פנתה ביחד עם עובדת נוספת (גב' סודרי) בבקשה להצטרף לסבב כונני אוויר: "נא אישורך להצטרפותנו לסבב כונני אויר". ביום 4.7.1998 השיבה ד"ר רוזן לתובעת כי אין באפשרותה להגדיל את הסכום המשולם לכוננויות ודחתה את בקשת התובע. ואולם, עוד באותה שנה (1998), בעקבות יציאתו לגמלאות של אחד העובדים ששימש ככונן, חילקה ד"ר רוזן את שעות כוננות האוויר שלו בין התובעת לעובדת הנוספת. התובעת קיבלה תוספת של 40 שעות כוננות אוויר, מתוך 80 שעות הכוננות הכוללות שהוקצו לעובד שפרש.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- אין חולק, כי במהלך השנים התובעת פנתה אל ד"ר רוזן וביקשה ממנה להגדיל את היקף המשרה שלה, להיקף של משרה מלאה. בהתאם להצהרת התובעת, הבקשה להגדלת המשרה החלה בשנת 1998.[2] התובעת אף ביקשה להגדיל את שעות כוננות האוויר ל-80 שעות בחודש, ולבצע כוננות חומרים מסוכנים (להלן: "כוננות חומ"ס") בהיקף של 80 שעות בחודש, כך ששעות הכוננות הכוללות יעמוד על 160 שעות בחודש.
- בחודש מרץ 2010, כאשר העובדת שעבדה בתפקיד רכזת מחזור, גב' מרק, יצאה לחופשת לידה, הוגדל היקף משרתה של התובעת באופן זמני לחצי משרה נוספת, וזאת בנוסף לחצי המשרה שלה כרכזת מחשבים. בכך הגיע היקף משרתה של התובעת ל-100%. במסגרת תפקידה של גב' מרק, גב' מרק קיבלה תשלום עבור 25 שעות כוננות אינטרנט. אין חולק, כי שעות כוננות אלו (כוננות אינטרנט) לא שולמו לתובעת לאחר שהוגדל היקף משרתה וכי בקשת התובעת להגדלת גמול הכוננות לאור הגדלת היקף המשרה- סורבה.[3]
- במכתבה של ד"ר רוזן מיום 16.3.2010, מכתב אותו אישרה התובעת בחתימתה ביום 23.3.2010, הובהר לתובעת כי "בתקופת עבודתך במשרה מלאה, תנאי התמורה יהיו בהתאם לדרגה שלך בהיקף של מישרה מלאה. יש לציין כי לא יעלה מספר השעות לכוננות אוויר, והוא ישאר 40 שעות בחודש"[4] (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
- על רקע האמור, תוספת 40 שעות כוננות האוויר ששולמה לתובעת נותרה בעינה, ללא שינוי, גם לאחר הגדלת היקף משרתה למשרה מלאה.
- ביום 16.11.2010 התובעת שבה ופנתה בבקשה לקבלת תוספת של 40 שעות כוננות אוויר ו-80 שעות כוננות חומ"ס. התובעת ציינה בבקשה בקשר לכוננות חומ"ס: "חוזרת על בקשתי לקבל הכשרה לביצוע כוננות חומ"ס כפי שקיבלו גם עובדים שאין להם רקע או השכלה קודמת בתחום החומ"ס". התובעת אף ביקשה כי תזומן לישיבת ההנהלה להצגת טיעוניה.[5] הגם שלא הובאה לפנינו תשובת האיגוד, אין חולק כי בקשת התובעת להרחבת שעות כוננות האוויר ולקבלת שעות כוננות חומ"ס לא התקבלה.
הועתק מנבו13. ביום 12.8.2012 פנתה התובעת שוב להנהלת האיגוד בבקשה להרחיב את שעות השתתפותה במערך כוננות אוויר וחומ"ס ל-160 שעות.[6] שני הצדדים לא הציגו לפנינו את פרוטוקול ישיבת ההנהלה משנת 2012 ואת החלטתה; ואולם, אין חולק כי גם לאחר ישיבת הנהלה זו, לא אושרה לתובעת הרחבה של שעות כוננות האוויר ולא אושרו לה שעות כוננות חומ"ס.
- בסוף שנת 2013, לאחר שהגב' מרק הודיעה כי אין בכוונתה לשוב לעבודתה, הוחלט על ידי הנהלת האיגוד (בהתאם להמלצת ד"ר רוזן ולבקשת התובעת) לקבע את היקף משרתה של התובעת למשרה מלאה.[7] התובעת טוענת, כי עם המעבר שלה למשרה מלאה, היא הייתה זכאית לקבל 80 שעות כוננות אוויר בחודש, בדומה ליתר כונני האוויר, אך לא קיבלה השלמה כזו.[8] מנגד, הנתבע טוען, כי 40 שעות הכוננות שקיבלה התובעת הן "היסטוריות" ו"וירטואליות" ולא בוצעו בפועל, וכי לא הייתה הצדקה לכפילות שעות אלו עם מעברה למשרה מלאה.
- בשנת 2014, אושרה לתובעת יציאה להכשרה של "כוננות סביבתית" [9]והתובעת ביצעה הכשרה זו. בין הצדדים קיימת מחלוקת בעניין משמעותה של הכשרת הכוננות הסביבתית. התובעת טוענת, כי כוננות אוויר וכוננות חומ"ס באיגוד אוחדו תחת השם "כוננות סביבתית", כך שהיא הוכשרה בפועל לכוננות חומ"ס, אך המשיכה להיות זכאית ל-40 שעות כוננות אוויר בלבד.[10] הנתבע מאידך טוען, כי התובעת מעולם לא הוכשרה לתפקיד כוננית חומ"ס וכי ההכשרה שעברה הייתה הכשרה כ"כוננית סביבה", בדומה לעובדים רבים אחרים.[11] הנתבע מוסיף, כי לאף אחד מהעובדים שיצא להכשרה של "כוננות סביבה" לא הובטח כי בעקבות הכשרה זו הם יקבלו תוספת של "כוננות סביבה" ו/או תוספת של "כוננות חומרים מסוכנים".
- ביום 1.9.2014, לאחר שהתקיימה פגישה בין התובעת לד"ר רוזן, פגישה שתוכנה לא הובא לפנינו (התובעת צירפה את ההתכתבות לאחר הפגישה אך לא הביאה נתונים כלשהם אודות הפגישה עצמה), התובעת פנתה במייל לד"ר רוזן וכתבה:
"ערב טוב ענת,