עוה"ד ס', בדומה לנתבע, לא פירט מה היתה אותה התנהגות מחפירה שאירעה מיד בסמוך לחתימה ומצאתי את עדותו לא קוהרנטית שעה שמחד גיסא טען פעם אחר פעם כי זימן את התובעת לפגישה על מנת להודיע לה על ביטול העסקה, שבוצע כנטען יום למחרת, ולהחתימה על תצהיר ביטול ומאידך גיסא העיד כי התובעת בהתנהלותה ביטלה את העסקה שעה שלא התייצבה לפגישה שנקבעה לאחר שבוע במסגרתה היתה צריכה לקבל שוברים לתשלומי מיסים (בע' 30 ש' 17-39 וע' 31 ש' 1-20 לתמ').
עוה"ד ס' אף אישר כי המשיך להתנהל מול רשויות המס לקיום העסקה ולא הציג כל אסמכתא לפיה הודיע על ביטול העסקה הנטען (בע' 31 לתמ').
כאן המקום לציין כי אף התקשיתי לראות את עדות עוה"ד ס' כעדות אובייקטיבית שעה שהתרשמתי כי היא מושפעת במידה רבה מהחשש כי יוגש כנגדו כתב תביעה, לאחר שנמחק כנתבע בהליך דנן (ראה למשל בע' 24 ש' 11-23, בע' 29 ש' 33-39 ובע' 34 ש' 4-9 לתמ').
- על מנת שלא להותיר אבן שלא נהפכה, יש להתייחס לטענה בדבר התנהגות מחפירה נטענת, לפיה התובעת הגישה "תלונות שווא" במשטרה כנגד הנתבע.
ראשית, מדובר בתלונה שהוגשה זמן רב לאחר המועד בו נטען כי הנתבע ביקש לבטל העסקה (ראה בע' 15 ש' 14-30 לתמ').
שנית, טענה זו לא פורטה כדבעי בכתב ההגנה או בתצהיר. בחקירתה בעניין זה השיבה התובעת כי הגישה תלונה כנגד הנתבע מאחר והוא היכה אותה. טענה זו לא נסתרה בכל דרך (ולמעשה הנתבעת נשאלה על ידי ב"כ הנתבע : "למה הרביץ לך?" בע' 15 ש' 21-24).
כבר נפסק כי על בית המשפט לבדוק בנוסף אם ההתנהגות המחפירה לא נגרמה כתוצאה מהתנהגותו של הנותן עצמו, שכן במקרה כזה- אין נותן המתנה רשאי לחזור בו מהבטחתו (מרדכי ראבילו חוק המתנה, תשכ"ח -1968 - פירוש לחוקי החוזים מיסודו של ג' טדסקי (תשנ"ז), בעמ' 386; כן ר' לעניין זה תמ"ש (פתח תקוה) 56424-03-18 פלונית נ' אלמוני (23.6.24), תלה"מ 65400-05-20 אלוני נ' פלונית (24.2.2024) תמ"ש 65308-06-21 מ.ב נ' ה.ב (12.6.2023), תמ"ש (ראשון לציון) 27760-05 י.ש. נ' י.י. (18.5.09)).
בענייננו, סברתי שלא הוכח בכל דרך כי ההתנהגות המחפירה המאוחרת הנטענת לביטול המתנה, אכן מקימה בנסיבות עילה לביטולה.
- לאור האמור לעיל, לא רק שהנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו לעניין התנהגות מחפירה של התובעת, וממילא לא הגיש מעולם כל תביעה כדבעי לביטול המתנה, אלא אף אישר כי רצונו לבטל את עסקת המתנה אינה קשורה כלל לתובעת אלא "לעניין אישי שלו" ובוצעה גם על רקע לחץ מאחיו.
- סוף דבר:
- לאור כל המפורט לעיל אני מקבלת את התביעה ומורה על אכיפת הסכם המתנה. ניתן להגיש צו פורמאלי לחתימה.
- בשים לב להליך שנוהל עד תומו, מס' הדיונים שנערכו (3 דיוני קדם משפט ודיון הוכחות אחד), ותוצאתו אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.