אינני מוצא אמון בעדותו של הנאשם, הרוויה סתירות ונטולת הגיון פנימי. הנאשם נשאל ומשיב פעמים רבות באופן שאינו מסביר את ידיעותיו בפועל ומדוע ענה את אשר ענה בחקירות.
תחילה הנאשם נשאל מדוע בשלב מסויים היה מוכן לערוך "עיסקה" ונשאל כיצד היה ברשותו מידע על הגניבה, והוא ענה כי "כל החיילים" ידעו על האירוע הזה, כאמור:
"ש. באיזה שלב היית מוכן לתת עדות כתובה?
ת. בסגירת עסקה.
ש. כשאתה אומר עסקה למה הכוונה?
ת. בעסקה, לגבי התיק. עסקה לגבי הבן, איך שאמרו לי, איך שהתחלנו במו"מ.
ש. אתה ידעת או שאתה יודע היום, איפה באמת האמל"ח שנגנב מהבסיס הצבאי?
ת. לא. חד משמעית.
ש. היה לך חלק כלשהו בהסתרת האמל"ח?
ת. לא.
ש. תספר מה ידעת על החקירה שהתנהלה בעניין גניבת האמל"ח לא משנה באיזה שלב, בוא נתחיל מהשלב לפני שנעצרת מה ידעת?
ת. אני ידעתי בערך, אל תתפוס אותי, שיש חקירה, שנגנב אמל"ח מבסיס שדה תימן.
ש. איך ידעת?
ת. דרך עדי הבן שלי.
ש. איך עדי ידע?
ת. כל הבסיס, כל החיילים מדברים על זה. מדברים שיש גניבה של אמל"ח של טילים, רימונים, לא יודע מה, שיש גניבה. שחיילים מדברים בינם לבין עצמם, בטלפונים בווצטאפים. שיש גניבה של אמל"ח מהבסיס".
(פרו' מיום 30.4.17 עמ' 307 שו' 12-28).
בהמשך נשאל מפורשות הכיצד יכל לבצע עיסקה אם לכאורה אין לו קשר לפרשה, והשיב:
"ש. אייל ומזל טוענים שאתה נשאת ונתת איתם נערך מו"מ לגבי החזרת האמל"ח, כן, אם אתה לא יודע איפה האמל"ח למה שתישא ותיתן איתם?
ת. אני שחקתי משחק שכביכול אני יודע בשביל להשיג עסקה לי ולבן" (פרו' מיום 30.4.17 עמ' 310 שו' 1-3).
"ש. אתה אמרת בתגובה לשאלה הזו שחקר אותך הסנגור, למה נשאת ונתת עם אייל ומזל, אתה אומר ששיחקת משחק שכביכול אתה יודע בשביל להשיג עסקה לך ולבן, זה נכון מה שאמרת?
ת. בבית המשפט כן.
ש. איזה משחק שיחקת תסביר לנו?
ת. על כל המו"מ. כאילו אני יודע איפה מוסתר האמל"ח.
ש. ולא ידעת איפה מוסתר אמל"ח?
ת. את האמת לא ידעתי.
ש. זה היה שקר?
ת. כן. כאילו שיחקתי בשביל להשיג את העסקה.
ש. אתה שיקרת להם בת/172 אתה שיקרת להם?
ת. נניח שכן.
ש. מה זאת אומרת נניח שכן?
ת. כן שיחקתי להם כאילו שאני יודע.
....
ש. אני מבינה כשאתה סיפרת למזל שאתה העברת אמל"ח לצפון, זה לא היה נכון, נכון?