ת. לא סיפרתי לה שהעברתי אמל"ח לצפון, היא סיפרה ואני הסכמתי איתה".
(פרו' מיום 8.5.17 שו' 3-16, שו' 25-27).
בשלב זה של עדותו התבקש הנאשם ע"י בית המשפט להסביר את תשובותיו, והכיצד בהעדר ידיעה אודות אמל"ח מצא לנכון לנהל מו"מ לגבי החזרתו והקלה בעונשים למעורבים בפרשה, והשיב:
"לשאלת בית המשפט - אם אתה לא ידעת איפה מוסתר האמל"ח, איזה מו"מ זה, שהרי בסופו של דבר לגרסתך אין לך משהו לתת להם, אז איזה מו"מ זה, אני משיב שאולי היינו מגיעים לעסקה אחרת. לשאלה איזה עסקה אחרת, כל העסקה היא על האמל"ח, אני משיב שבעבר שלי כשעשיתי עסקאות כאלה, עם המשטרה, בסגנון כזה. לי אישית לא היה שום דבר לתת במו"מ הזה.אני אישית כשעשיתי עסקאות דומה, לא אצלי אלא אצל גורמים אחרים שהסגרנו נשק למשטרה, ועשינו עסקה.
במקרה הזה הייתי מתכוון גם אולי באותו סגנון".
(פרו' מיום 8.5.17 עמ' 321 שו' 17-31).
ובהמשך:
"הנאשם: במקרה הזה ספציפית שיחקתי אותה כביכול אני יכול לדעת או לגשש על האמל"ח אולי נצליח ונעשה עסקה. אבל בפועל על האמל"ח עצמו של הפרשה לא ידעתי."
"ש. איך היית מביא, אתה לא יודע כלום?
ת. על האמל"ח עצמו לא ידעתי כלום. אבל כשנותנים אפשרות הולכים מגששים פה שם".
(פרו' מיום 8.5.17 עמ' 322 שו' 23-24).
"ש. אני שואלת אותך עוד פעם מה ההיגיון שעמד מאחורי הטענה שלך שאתה עשית בכאילו, שיחקת, שיקרת לחוקרים, ועשית כאילו יש לך אמל"ח אתה רוצה להסביר, להסתייע במתורגמנית לשם כך עצרנו את הדיון?
ת. אני לא שיקרתי לחוקרים, לגבי מזל את מטעה אותי, את אמרת חוקרים, תגידי החוקרת מזל.
...
ת. אני לא שיקרתי, אני כביכול כאילו אני יודע, אבל מי שהדיח אותי...
...
"ש. אמרת לה או לא אמרת לה שמי שגנב זה עדי?
ת. אני לא יודע, כי אני לא יודע. אני לא יודע אם הם גנבו או לא, את האמת.
ש. אמרת למזל שמי שגנב זה עדי ושאדי או לא אמרת למזל?
ת. לא זוכר"
(פרו' מיום 8.5.17 עמ' 333 שו' 29-32).
ובהמשך בית המשפט ביקש שוב תשובה בענין זה, והנאשם נשאל השיב:
"לשאלת בית המשפט מה היית עושה פה אילו היו מסכימים לעסקה שאתה רצית, אני משיב שזה לא הלך. היינו אולי מתקדמים אולי נשלח לברר יש דרך לזה".
(פרו' מיום 8.5.17 עמ' 335 שו' 21-25).
בהמשך כשנשאל מדוע אמר דברים שיש בהם כדי להפלילו אומר הנאשם :
"לשאלה למה אמרת את זה, אני משיב שהייתי משוכנע שזה שיחה. זרמתי היא אמרה וזרמתי עם מזל. היא ממציאה ואני ממשיך. היא מתחילה".