הנאשם לא הצליח להסביר בעדותו את מסלול נסיעתו ביום 29.4.2016 :
"ש. אתה נשאלת את השאלה הזו במשטרה, באותה חקירה מיום 27.7.16 בשו' 233, שואלים אותך מה ההיגיון לבוא עד לדרום ולנסוע חזרה לצפון, אתה אומר "לוקח משהו וחוזר מה הבעיה" אז אני רוצה להציע לך שבאת באמת ולקחת באמת, וחזרת באמת ?
ת. לא נכון.
ש. למה שאדם שמאשימים אותו בהעברת אמל"ח באותו היום יגיד משפט כזה שבאמת באת לקחת וחזרת, אם לא באופן ספונטני שזה באמת מה שעשית פה?
ת. אולי התכוונתי לקחת משהו אחר שקשור לעבודה שלי.
ש. איזה דברים קשורים לעבודה שלך, איזה עבודה יש לך?
ת. אמרתי אולי פגשתי מישהו, אולי נתתי למישהו שיק, אולי זה עסקת עבודה.
ש. איפה המישהו הזה?
ת. לא זוכר.
ש. אם אותי היו מאשימים במה שמאשימים אותך והייתי יודעת שפגשתי אדם בזמן הזה ויש לי אליבי הייתי מביאה אותו לבית המשפט?
ת. אני זוכר באותו יום, זוכר, זוכר, דווקא בעדות של חוקר אשת, הוא שאל אותי שאלה שהייתי פעמיים בדרום, בחקירה הזו, ואז אמרתי לו שלא יכול להיות שהייתי פעמיים בדרום באותו יום, אין מצב כי בחיים שלי לא הייתי פעמיים בדרום".
(פר' 15.5.2017 עמ' 356 שו' 27 - 357 שו' 10)
הנאשם כאמור טוען לחפותו וכי לא היה מעורב בפרשת הגניבה והעברה של האמל"ח, ואילו טענות אלו לא מתיישבות עם אמרותיו המפורשות בחקירתו במסגרת ת/172ב', וכאשר נשאל אותו הסתירה הוא עונה באופן סתמי שהוא "זרם" עם החוקרת ודבריה, שהוא לא פרט אודות סוגים וכמויות של אמל"ח אלא מדובר במידע שקיבל במישרין מהחוקרים עצמם והוא "זרם" איתם , ובהמשך משיב כי חלק מהדברים ידע כי "היו שמועות" (פרו' מיום 8.5.17 עמ' 325 שו' 18-24, עמ' 326 שו' 1-22, שו' 31-32, עמ' 327 שו' 1-10, שו' 20-32, עמ' 328 שו' 1-2, שו' 15-18).
סיכום אמרותיו ועדותו של הנאשם - מכל האמור לעיל, הן מעדויות השוטרים, הן מעיון בדיסק החקירה מיום 2.8.16 וצפיה בדיסק ההקלטה, והן מעדותו של הנאשם בבית המשפט, אני מוצא כי הוכח בפני, ללא כל ספק, כי הנאשם הודה הודאה ברורה כי האמל"ח הועבר אל רכבו, בנוכחותו, אומר כי ששאדי קיבל 3 פעמים כסף, מציין פרטים אודות האמל"ח, מבקש לחדש מו"מ להשבתו.
מנגד עדותו בבית המשפט אינה אמינה, ואינה מתיישבת עם גרסאות קודמות שנתן במסגרת ת/172, כמו גם לא עם ראיות חיצוניות שחלקן יפורט להלן, לענין המיקום, האיכונים, מצלמות אבטחה ונתוני כביש 6.