קשירת קשר
- הגם שלא מצאתי באירוע מיום 16.4.2016 ככזה המהווה ראיה להוכחת או חיזוק עבירת קשירת הקשר כפי שנטען ע"י ב"כ המאשימה, הרי ששאר הממצאים הראייתיים מובילים למסקנה בדבר קשירת קשר, מסקנה הנובעת באופן ישיר ממכלול האירועים האמורים.
המסקנה הברורה העולה מלוח הזמנים של האירוע כולו, הכולל דיוק רב ותיאום בין גורמים שונים לרבות הנאשם, וכן לענין חלקו של הנאשם בהעמסת האמל"ח על הרכב, הינה כי הנאשם היה שותף וחלק מהתכנון והביצוע של ההתפרצות, הגניבה, והחזקת הנשק והובלתו.
לא ניתן לומר כי הנאשם הגיע באופן מקרי לנקודת המפגש בבית קמה, בזמן שבו בנו עדי והקצין שאדי הגיעו לשם בדיוק באותו זמן עם האמל"ח, המועבר אל רכבו.
המסקנה בדבר קשירת קשר הינה היחידה המתבקשת. מסקנה אשר אין מאומה בטענות הנאשם כדי לסותרה.
מכאן שמתקיימים יסודות עבירות קשירת קשר.
דבר מה נוסף
- הודאותיו המפורשות של הנאשם במסגרת ת/172 מביאות למסקנה בדבר ביצוע המיוחס לו בכתב האישום, זאת לצד ראיות נוספות כאמור.
מאחר והכרעת דין זו מבוססת בחלקה המרכזי על הודאות אלו, אם כי לא רק עליהן כמפורט לעיל, הרי שנדרשת תוספת ראייתית של "דבר מה נוסף".
דרישה זו מתקיימת, בראיות חיצוניות רבות אשר עולות כדי "דבר מה נוסף", ואף מעבר לכך.
כאמור, הודאותיו של הנאשם נמסרו בפני חוקר משטרתי, וזאת באופן חופשי ומרצון (כפי שהוכח כמפורט לעיל), כנדרש לפי סעיף 12 לפקודת הראיות.
כאשר הרשעה נסמכת על הודאת חוץ של נאשם קיים צורך בתוספת ראייתית מסוג "דבר מה נוסף" אשר הינה ראייה מאמתת שהינה חיצונית להודיה עצמה (ר' ערעור פלילי 428/72 בן לולו נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(1), 270).
טיבו של ה"דבר מה" הנדרש יכול וישתנה בשים לב למשקלה העצמי של ההודאה, ומשקל וטיב הדבר מה הנוסף שהינו בבחינת ראיה אשר תאשר במידת מה את תוכן ההודאה, קשור בנסיבות העניין.
ר' דיון נוסף פלילי 3391/95 בן ארי נ' מ"י פ"ד נא(2) 377, בעמ' 448 - "משקלו ואופיו של ה"דבר - מה" - שהוא ה"גורם האובייקטיבי" היחיד, שעומד לרשותו של בית המשפט לבחינת אמיתותה של ההודייה "הסובייקטיבית" של הנאשם - משתנה בהתאם לאמינותה הבסיסית של ההודייה כשלעצמה...".
ר' ערעור פלילי 6679/04 סטקלר נ' מ"י (11.5.2006) - "על פי מבחן זה, נדרשת תוספת ראייתית מסוג "דבר מה נוסף", חיצונית להודאתו של הנאשם, על מנת להרשיעו. ... על פי ההלכה, מדובר בתוספת ראייתית מאמתת, שדי שתאפשר במידת מה את תוכן ההודאה, ולא בתוספת ראייתית מסבכת מסוג של סיוע, ועל כן אין צורך שתתייחס לזהות הנאשם כמבצע העבירה... בין משקלה הפנימי של ההודאה לבין משקלה החיצוני קיימים קשרי גומלין.".