אכן מדובר במצב דברים בלתי אפרי אשר עשוי להצדיק התחשבות מסוימת בנתבע 2.
- אין ספק כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. ועדיין, סבורני כי פיצוי מוסכם בסך כולל של 24,000 ש“ח כפי שתובע התובע הינו כזה שנדמה כי נקבע "ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה" כפי שקובע בס’ 15 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א -1970.
- פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי ההתערבות בפיצוי המוסכם שקבעו הצדדים צריכה להיעשות במקרים חריגים (ראו לעניין זה ע”א 8506/13 וע”א 8535/13, זאבי תקשורת אחזקות בע”מ ואח’ נ’ בנק הפועלים בע”מ ואח’) וכאשר לא קיים יחס סביר כלשהוא בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפותו.
- סבורני כי המקרה שבפנינו הינו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים הפחתת הפיצוי המוסכם. לא ראיתי כל התאמה או יחס סביר בין פיצוי מוסכם של 24,000 ₪ לבין הנזק שניתן היה לצפותו כתוצאה מאיחור של חודש בפינוי הדירה, שעלות דמי השכירות החודשית שלה הינה סך של 1,300 ₪, קרי 15,600 ₪ לשנה במועד הרלוונטי.
- בנסיבות המיוחדות של המקרה ובהתחשב בשיקולי צדק אשר ראוי תמיד להביא בחשבון בפסק דין, שהרי שני צדדים ניצבים בפנינו ולא רק מסמכים, ראיתי לנכון להעמיד את הפיצוי המוסכם הכולל על סך כולל של 10,000 ₪. דומני כי די בפסיקת פיצוי מוסכם בסכום זה כדי לשקף את הנזקים האפשריים שצפו הצדדים בעת כריתת החוזה למקרה בו יהא איחור של חודש ימים בפינוי הדירה.
ראו לעניין זה גם את האמור בס' 9 לסיכומי התובע אף כי חמישה חודשי שכירות בענייננו אינם שווי ערך ל – 10,000 ₪.
- אדגיש לעניין זה כי התובע הציע, כאמור, לנתבע 2 להישאר חודשיים ימים נוספים ללא דרישה של פיצוי כלשהוא ובלבד שישולמו מראש דמי השכירות בגין חודשיים אלו. הנתבע 2 אמנם דחה את ההצעה אך ברי כי הדבר מעיד על הלך רוחו של התובע באשר לפיצוי שהוא סבר שמגיע לו. הגינותו של התובע אינה צריכה כמובן לפעול לרעתו אולם היא מצדיקה התחשבות מסוימת בנתבע 2.
טענותיו של הנתבע 2 לקיזוז
- טענותיו של הנתבע 2 לקיזוז בגין סכומים ששילם ביתר לא הוכחו ודינן להידחות.
סיכומו של דבר
- לנוכח כל האמור לעיל התובענה כנגד הנתבעת 1 נדחית במלואה. התובע יגיש בקשה מתאימה לתיק ההוצל"פ.
- באשר לנתבע 1 הרי שלנוכח כל האמור אני מחייבו לשלם לתובע סך כולל של 13,315 ₪ בגין הנזקים שהוכחו ובגין הפיצוי המוסכם המופחת.
- בנוסף לאמור ובהתחשב בהוצאות שכבר נפסקו עד כה ובכך כי חלקה של התובענה כנגד הנתבע 2 נדחה ובהתחשב בכך כי התובענה כנגד הנתבעת 1 נדחתה אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך מינימלי של 2,500 ₪ כולל מע"מ.
- הסכום שהופקד ע"י הנתבע 2 בקופת בית המשפט יועבר, על פירותיו, לידי ב"כ התובעת.
- יתרת הסכום שנפסק לחובת הנתבע 2 תשולם עד ליום 10.12.2016 לידי ב"כ התובע.
- במידה והסכום לא ישולם במועדו זכאי התובע להמשיך בהליכי הוצל"פ על הסכום שנפסק, בניכוי הפיקדון על פירותיו, והוא יעדכן את גובה החוב בתיק ההוצל"פ
המזכירות תודיע לצדדים.