הוצאות איתור החייב (ס’ 14 יד’ לכתב התביעה)
- לנוכח הסכום שנתבע ובהתחשב בכך כי הנתבע 2 לא הודיע לתובע את כתובתו החדשה זכאי התובע לפיצוי בסך של 295 ש”ח בגין ראש נזק זה.
חובות מים (ס’ 14 יג’ לכתב התביעה)
- התובע לא הוכיח ראש נזק זה ועל כן אינו זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה.
הפיצוי המוסכם
- הפיצוי המוסכם הנתבע הינו המרכיב העיקרי של התובענה.
- התובע עותר לפיצוי מוסכם בסך של 10,000 ש”ח וכן לפיצוי בסך של 100$ ליום עבור 37 ימים, קרי מיום 01.092013 ועד ליום 08.10.2013 וכל כאמור בס’ 10 א’1 להסכם השכירות הראשון.
- במהותם פיצויים אלו אכן אינם דורשים הוכחת נזק והם אינם מונעים מהתובע לתבוע פיצוי בגין נזקים שאירעו לו בפועל.
- בהתחשב בנסיבות במיוחדות של העניין שבפניי ואף כי אין כך ספק כי אי פינוי הדירה במעד שנקבע מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות סבורני כי שיקולי צדק מחייבים הפחתת הפיצוי המוסכם.
- אין זה חיזיון נדיר כי גם תיק שהיקפו מצומצם יחסית עשוי לעורר חיבוטי נפש.
מן העבר האחד ניצב בפנינו התובע, אדם אשר הדירה משמשת כמקור הכנסה ואשר אין ספק כי נגרמה לו פגיעה כתוצאה מהתנהלות ושל הנתבע 2 כלפיו. גם במישור המוסרי לא היה כל מקום לביטויים בהם התבטאו הנתבע 2 ורעייתו כלפי התובע ובתו, ובפרט לאמור באותה שיחה טלפונית בין בתו של התובע לבין רעייתו של הנתבע 2.
שיחה זו אמנם לא תומללה במלואה ואין זה ראוי כי כך ייעשה אולם די בדברים שנאמרו בה כדי להמחיש מדוע הפכה התקשורת בין הצדדים לבלתי אפשרית ממש.
רעייתו של הנתבע 2 הציעה לבתו של התובע “חלון הזדמנויות להיכנס אליו”. ההצעה הינה מעט מוזרה בהתחשב בכך כי מדובר בדירתו של התובע.
אם בכך הייתה מסתיימת השיחה דיינו. אלא שרעייתו של הנתבע 2 לא הסתפקה בכך וכאשר סירבה בתו של התובע לאותן הצעות “נדיבות” החלה מסכת גידופים שרק מפאת כבודם של הצדדים אין צורך חזור עליה בפסק הדין ודי לדברים כי צורפו לכתבי הטענות (ראו דקה 3:24 לשיחה).
נזכור גם כי בתו של התובע הציעה לנתבע 2 להישאר בדירה למשך חודשיים נוספים בתנאי שישלם מראש את התשלום ויחתום על מסמך בעניין, הצעה הגונה בנסיבות העניין.
מן העבר האחר לעומת זאת ניצב הנתבע 2 ומשפחתו אשר נקלעו, ברשלנותם, למצב בו ארבעה ימים לפני תום תקופת השכירות לא התאפשר להאריך את הסכם השכירות לתקופה נוספת. כך מצא עצמו הנתבע 2 במצב בלתי אפשרי שעה שברור כי האופציה של אי פינוי הדירה הינה האפשרות היחידה המיידית העומדת בפניו שעה שהאפשרות האחרת היא, כנטען, לגור ברחוב (עמ' 22, שורות 6-7).