פסקי דין

בית דין גבוה לצדק 23426-04-26 אורי אלמקייס נ' ראש הממשלה - חלק 16

01 יוני 2026
הדפסה

ראשית, מבחינה ערכית, מעשה זה של האלוף גופמן הוא היפוכו המוחלט של ההתנערות מאחריות המיוחסת לו על ידי העותרים.  מיד לאחר שהאדם שלפעולותיו הוא אחראי באופן ישיר, רס"ן צור, נחקר בפרשה, האלוף גופמן נטל על עצמו ללא כחל ושרק את האחריות המלאה לפעולותיו, והבהיר שנעשו באישורו.  אם המבחן שיש להציב לערכיות של ראש מוסד היא נכונות לקחת אחריות על פקודיו, התנהלות זו עומדת לזכותו של האלוף גופמן, ומלמדת על היפוכו של הכשל שהעותרים מבקשים לייחס לו.

שנית, האלוף גופמן שילם מחיר אישי על נטילת האחריות הזו, וידע שישלם מחיר זה.  הפעלתו של מר אלמקייס על ידי אוגדה 210 בוצעה בניגוד לנהלים, וללא האישורים הדרושים.  האלוף גופמן העיד כי הבין זאת, וממילא ידע שנטילת האחריות צפויה להביא לכך שיינקטו הליכים כאלה או אחרים נגדו.  ואכן, כך היה.  על פי הנחיית הפצ"רית זומן האלוף גופמן להליך משמעתי בפני מפקד פיקוד הצפון דאז, שבסיומו קיבל הערה פיקודית, וזאת לאחר שמפקד פיקוד צפון השתכנע כי האלוף גופמן לא ידע שמדובר בהפעלת קטין, וכי הוא הנחה שלא להעביר למר אלמקייס מידע מסווג.

שלישית, מהחומר שלפנינו עולה כי סיכום חקירת רס"ן צור במחב"ם לא הועבר לגורמי הפרקליטות שעסקו בכתב האישום נגד מר אלמקייס בסמוך לחתימתו (15.8.2022), אלא רק יותר משנה לאחר מכן, וכתוצאה מכך העובדה שהאלוף גופמן נטל אחריות על הפעלת מר אלמקייס על ידי אוגדה 210 נודעה לגורמי הפרקליטות רק בשלב מאוחר יותר (כנראה בשלהי 2023, ובסמוך לביטול כתב האישום.  השוו: סעיף 2 להודעה על ביטול כתב האישום מיום 14.12.2023, שצורפה כנספח 2 לעתירת אלמקייס וסעיפים 9-8 לעדכון המפקדים).  עובדה זו בוודאי שלא ניתן לזקוף לחובתו של האלוף גופמן.  זאת ועוד, בהינתן שכתב האישום לא עסק כלל במידע שהוחלף במסגרת הקשר בין אוגדה 210 לבין מר אלמקייס, אני מתקשה לראות כיצד האמור בסיכום חקירת מחב"ם משליך על ניהול ההליך הפלילי נגד מר אלמקייס.  עם זאת, מאחר שעניין ביטול כתב האישום נגד מר אלמקייס לא עמד בפנינו, אמנע מלטעת מסמרות לגבי סוגיה זו.

  1. התקופה שקדמה ליום 10.8.2022: מעבר לטענות הנוגעות לשיחת הבירור (שנבחנו במסגרת הדיון בסוגיית השקר לעיל), אין טענה כי האלוף גופמן, או גורם אחר באוגדה 210, היה צריך לפעול בעניינו של מר אלמקייס קודם שנעצר ביום 24.5.2022. על פי הנטען, רס"ן צור הבין בשלב כלשהו מפרסומים בתקשורת, ומכך שמר אלמקייס לא השיב לפניותיו, כי מר אלמקייס נעצר, ועדכן בכך את האלוף גופמן (ראו: הודעתו השנייה של רס"ן צור בוועדה, בעמ' 5.  כן ראו: שם, בעמ' 6 ובהודעתו הראשונה של רס"ן צור בוועדה, בעמ' 7-6).  מאותו מועד סבור מר אלמקייס כי היה על האלוף גופמן לפעול למענו, לפנות בהקדם מיוזמתו לגורמי החקירה או למחב"ם, ולהעמיד אותם על העובדה שאוגדה 210 הפעילה את מר אלמקייס.  לוּ היה עושה כן, כי אז החקירה נגדו הייתה מתנהלת אחרת, כתב האישום לא היה מוגש (ביום 13.6.2022), וכל הפרשה האומללה הייתה נמנעת (ראו: סעיפים 49-50 להתייחסות המשלימה של העותרים בעתירת אלמקייס וסעיף 145 לעתירת אלמקייס).  אכן נרטיב קשה, שצובע את התנהלותו של האלוף גופמן בשחור.  אפס, הצגת הדברים בדרך זו מנותקת לחלוטין מהעובדות.

אבחן את הדברים משתי נקודות מבט: בהתאם למידע שהונח בפני הוועדה ובפנינו בעת הנוכחית; ובהתאם למידע שהיה בידי האלוף גופמן בזמן אמת.

  1. תחילה, אבחן את התנהלותו של האלוף גופמן מנקודת מבטנו כיום. כיצד השפיעה התנהגותו על חקירת מר אלמקייס במציאות? כלומר, האם האלוף גופמן היה יכול למנוע את הגשת כתב האישום נגד מר אלמקייס ביום 13.6.2022 או לגדוע את ההליך המשפטי נגד מר אלמקייס בשלביו הראשונים? ברור בעיניי כי התשובה לכך שלילית.  כתב האישום נגד מר אלמקייס, כאמור, לא כולל התייחסות כלשהי לרס"ן צור או למידע שהוא העביר למר אלמקייס (אף לא לטענת מר אלמקייס עצמו).  לפיכך, אם האלוף גופמן היה מעדכן את רשויות החקירה שהוא נתן לרס"ן צור אישור עקרוני להעביר מידע בלתי-מסווג למר אלמקייס, הדבר לא היה אמור לערער את התזה שהוצגה בכתב האישום.  לכל היותר, ניתן לסבור כי הדבר היה מעכב במידה מסוימת את ההליך המשפטי נגד מר אלמקייס, בשל הצורך לברר כדבעי מה היה היקף ההפעלה בידי אוגדה 210, והאם יש קשר בין הפעלה זו לבין יתר פרטי המידע שהועברו לו.  בכל מקרה, המידע שהיה על האלוף גופמן למסור לא היה רלוונטי למטרה העיקרית של החקירה - התחקות אחר דלף המידע מגורמי אגף המודיעין (וראו בעניין זה בפסקאות 81-77 לעיל).  למעשה, ישנה אינדיקציה חזקה להשערה זו.  במהלך החקירה התברר כי קיים פער בין הדיווחים השונים ביחס לאישור שניתן לפעילות של רס"ן צור, ובכל זאת הוא לא זומן לחקירה או לעדות על מנת להבהיר את הדברים (תרשומות חקירות שב"כ, בעמ' 19-18).  הטעם לכך, כמובהר, היה שהקשר בינו לבין מר אלמקייס לא נגע כלל לדלף המידע בו עסקה החקירה.  בהתאם, כמה ימים לאחר מכן הוגש כתב האישום נגד מר אלמקייס.

ודוק, הליך הבירור המקדמי נועד למפות את קשריו של מר אלמקייס עם צה"ל, על מנת לשלול אפשרות שדלף המידע שהתגלה היה במסגרת הפעלה מאושרת.  גילוי הפעלה מאושרת היה מחייב בחינה האם המידע הסודי נמסר במסגרת הפעלה זו, ולא היה בו כדי להצדיק סגירה אוטומטית של החקירה.  בחינה כזו הייתה מגלה (כפי שהתברר בחקירה הביטחונית והפלילית ממילא) כי דלף המידע הנחקר אינו קשור כלל לאוגדה 210, וממילא אינו נובע מהפעלתו של מר אלמקייס על ידה.  המסקנה המתבקשת היא שגם אם חוקרי השב"כ היו יודעים מראש בעקבות הבירור שנערך כי הפעלתו של מר אלמקייס על ידי רס"ן צור היא הפעלה מאושרת, עובדה זו לא הייתה מונעת את חקירתו של מר אלמקייס ובעקבותיה את הגשת כתב האישום נגדו.

עמוד הקודם1...1516
17...21עמוד הבא