תשתית משפטית עקרונית: הוועדה המייעצת ותפקידיה
- ההחלטה למנות את האלוף גופמן לתפקיד ראש המוסד התקבלה בעקבות המלצתה של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. ועדה זו הוקמה, לראשונה, בשנת 1997, בהרכב שונה במעט מזה הנוהג כיום (ראו: החלטת 2225 של הממשלה ה-27 "ועדה מייעצת לענין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה הנדונים בממשלה" (20.6.1997)), ומאז שנת 1999 היא פועלת במתווה דומה, המעוגן כיום בהחלטה 3839 (לפירוט באשר להחלטות הממשלה הקודמות, ראו: אסף שפירא ״סמכויות הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי״ 2 (המכון הישראלי לדמוקרטיה, סקירה, 2018) (להלן: שפירא). כן ראו: בית דין גבוה לצדק 911/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 11 (12.12.2021) (להלן: עניין מינוי שבתאי)). בראש הוועדה עומד שופט בדימוס של בית המשפט העליון, ולצידו מכהן בוועדה, מתוקף תפקידו, נציב שירות המדינה. בנוסף חברים בוועדה שני נציגי ציבור (עובר לשנת 2018 - כיהן נציג ציבור אחד. ראו סעיף ג' להחלטה 3839). לפי החלטה 3839, ממונים נציגי הציבור לוועדה על ידי הממשלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. נציגי הציבור ויו"ר הוועדה מתמנים לתקופת כהונה אחת, של 8 שנים, ללא אפשרות הארכה (שם).
- תפקידה של הוועדה המייעצת הוא לבחון את המינויים לשבעה תפקידים, מהבכירים ביותר בשירות הציבורי: ראשי ארגוני הביטחון (צה"ל, משטרה, שב"כ, מוסד ושב"ס), נגיד בנק ישראל והמשנה לו (משרות אלה יכונו: שבעת התפקידים הבכירים. ראו: סעיף א' להחלטה 3839). הבדיקה שעורכת הוועדה ממוקדת בבחינת התאמתו הערכית של המועמד לתפקיד, ובלשונה של החלטה 3839: "הוועדה תחווה דעתה בנוגע לטוהר המידות במינוי על מנת להבטיח כי לא ייעשו מינויים לא ראויים, בין היתר מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה" (שם, בסעיף ב'). התפיסה העומדת ביסוד התפקיד שהוטל על הוועדה היא כי במדינת ישראל גם אדם הכשיר מקצועית, מבחינת כישוריו וניסיונו, לעמוד בראש אחת מהמערכות הציבוריות המרכזיות, אינו יכול להתמנות לתפקיד אם דבק בו כשל ערכי מהותי (השוו: בית דין גבוה לצדק 4668/01 שריד נ' ראש-הממשלה, פ"ד נו(2) 265, 280, 284 (2001) (להלן: עניין מינוי יתום). ולהרחבה, ראו: בית דין גבוה לצדק 37830-08-24 מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה נ' ממשלת ישראל, פסקאות 8 ו-33 לפסק דינו של הנשיא יצחק עמית (12.5.2025) (עתירה לדיון נוסף התקבלה במסגרת דיון נוסף בית דין גבוה לצדק70105-05-25); שפירא, בעמ' 6-5).
- הוועדה המייעצת פועלת, איפוא, בגבולות מצומצמים יחסית: היא עוסקת ברשימה סגורה של נושאי משרה בארגונים הביטחוניים המרכזיים ובבנק ישראל; היא אינה מאתרת מועמדים לתפקיד המדובר; והיא גם לא בוחנת, במובן הרחב, את התאמתם של המועמדים לכהונה בתפקיד, אלא רק את "טוהר המידות במינוי", הן של הממנה והן של המתמנה (השוו: בית דין גבוה לצדק 2699/11 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל, פסקה 6 (17.5.2011)). ודוק, תפקיד הוועדה הוא אומנם מתוחם - אך הוא קריטי. המשרות, שאת הנבחרים להן היא בוחנת, הן מהמשרות הבכירות ביותר בשירות הציבורי, ובמשרות אלה להקפדה על טוהר המידות יש חשיבות קרדינלית. המתח בפעילות הוועדה נובע מכך שמצד אחד, ראוי כי את הארגונים הביטחוניים המרכזיים יובילו מי שראש הממשלה ושריה מצאו כמתאימים ביותר לתפקיד; אך מצד שני, חיוני כי לעומדים בראש הארגונים הביטחוניים הללו תהיה עמדה עצמאית מול הדרג הנבחר, נוכח הסכנה הגלומה ברתימת ארגוני הביטחון המרכזיים (או את בנק ישראל) לטובת אינטרסים קצרי-טווח של ממשלה כזו או אחרת. לכך יש להוסיף, כי ארגונים אלה מתאפיינים בעובדה שהביקורת השיפוטית על פעילותם היא מוגבלת מטיבה, ומשכך קיומם של איזונים ובלמים בתוך הארגונים עצמם היא חיונית על מנת למנוע פוליטיזציה של הפונקציות הרגישות ביותר של הרשות המבצעת, ובהן אכיפת החוק, שימוש בכוח והתווית מדיניות מאקרו-כלכלית. לאמור: גופים שיש להם ארנק או חרב. אם כן, יש צורך להבטיח כי ראשי הארגונים הללו יהיו בעלי שיעור קומה ערכי-מוסרי ומצפן פנימי שימנע מהם לסטות מהשורה. זוהי משימתה של הוועדה המייעצת.
- שיקולים אלה עומדים ביסוד הפרשנות שהוענקה בפסיקה לתפקידה של הוועדה המייעצת. בפסיקה הובהר כי המנדט של הוועדה הוא "לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי" (בית דין גבוה לצדק 1570/07 עמותת "אומץ" נ' השר לביטחון פנים, פסקה 3 (25.2.2007). כן ראו: בית דין גבוה לצדק 61641-08-24 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 10 (1.12.2024) (להלן: עניין מינוי לוי)). בחינה זו היא בחינה ערכית במהותה, והיא נועדה להבטיח שמי שיתמנה למשרות רמות דרג בשירות הציבורי יהיה ראוי לכך, לא רק מההיבט המקצועי:
חוסנו וכוחו של השירות הציבורי תלויים ברמתם האישית והמקצועית של עובדיו. רמה זו בנויה על שני נדבכים עיקריים: הכושר המקצועי לעמוד במשימות התפקיד, והרמה המוסרית-ערכית שנועדה להבטיח הגנה ראויה על נורמות וערכים הנדרשים בשירות הציבורי. הכוח והחוסן של השירות הציבורי מותנים בגורם האנושי והמקצועי המאייש את השירות הציבורי, ובמיוחד באנשים הנבחרים לעמדות ההנהגה של שירות זה. הליך מינוי תקין שיבטיח את כשירויות המועמד הוא תנאי חיוני בשמירת רמתו של השירות הציבורי והוא מנשמת אפו. בלעדיו, מעמדו ויכולתו לשאת באחריות המוטלת עליו לא יובטחו.