(בית דין גבוה לצדק 5657/09 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 67 (24.11.2009) (להלן: עניין מינוי ג'רבי). כן ראו: בית דין גבוה לצדק 8948/22 שיינפלד נ' הכנסת, פסקה 2 לחוות דעתה של השופטת יעל וילנר (18.1.2023)).
עוד הובהר, כי מינוי של מי שהוטל בו דופי ערכי-מוסרי לראשות ארגון ציבורי משפיע על דמותו של אותו ארגון ועל דמות השירות הציבורי כולו בעיני הציבור. מינוי כזה עשוי להקרין באופן שלילי על התרבות הארגונית בגוף שאותו אדם מתמנה לראשותו, והוא מעודד את התפיסה כי "המטרה מקדשת את האמצעים", ואולי אף "איש הישר בעיניו יעשה", בקרב מי ששואפים להתמנות למשרות בכירות (להרחבה, ראו: עניין מינוי יתום, בעמ' 285-284; בית דין גבוה לצדק 4648/08 לביא נ' ראש הממשלה, פסקה 26 (12.10.2008) (להלן: עניין לביא)).
- יתרה מזאת, ישנה זיקה הדוקה בין טוהר המידות של המכהנים בשבעת התפקידים הבכירים ובין השמירה על גופי השירות הציבורי בישראל: "טוהר השירות והשורות עומד בבסיס השירות הציבורי ובבסיס המבנה החברתי שלנו" (בית דין גבוה לצדק 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229, 266 (להלן: עניין מינוי גנוסר); בית דין גבוה לצדק 8815/05 לנדשטיין נ' שפיגלר, פסקה 8 (2005); יצחק זמיר "מינויים פוליטיים" משפטים כ 19, 25-24 (1990)). דבריו של ממלא-מקום הנשיא יצחק עמית באשר ליסודות עליהם פועלת המשטרה יפים גם ליתר הארגונים הביטחוניים שהוועדה עוסקת במינוי ראשיהם: "על שלושה דברים המשטרה עומדת - על המקצועיות, על העצמאות ועל הממלכתיות. הממלכתיות מתבטאת, בין היתר, בכך שהפעלת סמכויות המשטרה תיעשה על בסיס מקצועי, באופן שוויוני וללא משוא פנים" (בית דין גבוה לצדק 8987/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 17 (2.1.2025) (להלן: עניין התיקון לפקודת המשטרה)). ממלכתיות זו מבטיחה כי פעילותם של הארגונים תכוון לשמור על האינטרסים הלאומיים של המדינה, מבלי לסטות מן השורה על מנת להיטיב עם גורם פוליטי מסוים או עם תתי-קבוצות בחברה. היא מבטיחה כי ארגונים אלה יהיו המשטרה, הצבא, השירות או המוסד של המדינה והציבור ולא משטרה, צבא, שירות או מוסד של הממשלה (אשר למשטרה, ראו: עניין התיקון לפקודת המשטרה, בפסקה 114 לפסק דינו של ממלא-מקום הנשיא (בדימ') עוזי פוגלמן ובפסקה 4 לחוות דעתי. אשר לצבא, ראו: סעיף 1 לחוק-יסוד: הצבא). זאת ועוד, בהיעדר הסדרה חוקית, כלל יסוד זה (שאין חולק עליו) אינו מעוגן בחוק החרות באשר למוסד, והדבר מחייב הקפדה יתרה על שמירת טוהר המידות של העומד בראשו.
נדבך נוסף בתפיסת הממלכתיות הוא כפיפותם של ארגוני הביטחון למרות הממשלה (דבר שאינו חל ביחס לבנק ישראל, הנהנה ממעמד עצמאי, ואשר העומדים בראשו - הנגיד והמשנה - מתמנים גם הם לאחר המלצת הוועדה). כך קובעים במפורש החוקים השונים המסדירים את פעילות גופי ביטחון אלה (ראו: סעיף 2 לחוק-יסוד: הצבא, סעיף 8ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת המשטרה)), וכך יאה במשטר דמוקרטי שבו ההצדקה להפעלת כוח נובעת מכפיפותו של הדרג המבצע לנבחרי הציבור (עניין התיקון לפקודת המשטרה, בפסקאות 137-132 לפסק דינו של ממלא-מקום הנשיא פוגלמן ובפסקה 3 לחוות דעתי). ניתן לסבור שהדרישה לכפיפות לממשלה לצד הדרישה לעצמאות ממנה הן בבחינת תרתי דסתרי, אך בפועל זוהי המציאות שבה פעלו ופועלים ארגוני הביטחון של ישראל. הנטל של יישוב דרישות מנוגדות אלה מוטל על כלל המשרתות והמשרתים בארגוני הביטחון, אך הוא נופל - בראש ובראשונה - על כתפיהם של העומדים בראש אותם ארגונים (ראו: עניין מינוי שבתאי, בפסקאות 18-17; עניין התיקון לפקודת המשטרה, בפסקאות 171-163 לפסק דינו של ממלא מקום הנשיא פוגלמן; בית דין גבוה לצדק 54321-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 38 לפסק דינו של הנשיא עמית (21.5.2025) (להלן: עניין פיטורי בר)). האיזון המתמיד בין העצמאות מהדרג הנבחר לכפיפות לו הוא, אם כן, אחת מהמשימות החשובות והעדינות ביותר שעל ראשי הארגונים הביטחוניים למלא. לפיכך, בעת מינוי לתפקיד ראש אחד מהארגונים הללו נדרש הגורם הממנה לבחון בשבע עיניים לא רק את כשירותו של המועמד לבצע את המשימות המקצועיות המורכבות והחיוניות הכרוכות בתפקיד שיוטל עליו, אלא גם את מידת כשירותו של המועמד לשמור על ממלכתיות הארגון. בחינה זו נעשית, בראש ובראשונה, באמצעות עמידה על טוהר המידות של המועמד - עניין אשר על בחינתו מופקדת, כמובהר, הוועדה המייעצת.
- נעבור לבחון מהו אותו "טוהר המידות במובנו הרחב", שעל הוועדה המייעצת לבדוק. בפסיקה הובהר כי מונח זה הוא מונח עמום, בעל רקמה פתוחה. כך, מצד אחד, ברור כי הוא אינו מתמצה אך בבדיקת קיומם של פגמים פליליים בעברו של המועמד, ואף אינו מוגבל לפגמים שעשויים היו להוביל לחקירה פלילית ולהעמדה לדין (עניין מינוי גנוסר, בעמ' 263; עניין לביא, בפסקה 14). מצד שני, אין מקום לפרש את המונח "טוהר המידות במובנו הרחב" כמתפרס על כל מקרה שבו לא פעל המועמד כשורה. האמת מצויה, כדרכה, באמצע: תפקידה של הוועדה הוא לבדוק אם נפל דופי בהתנהלות המועמד באופן שלא מעיד רק על כשירותו המקצועית, אלא גם מכתים את דמותו הערכית באורח משמעותי. כפי שהובהר בעבר: "המבחן המרכזי בהקשר זה הוא האם הפגם הערכי הנטען הוא ממשי וחמור דיו, עד שיש במינויו של המועמד למשרה הציבורית המיועדת כדי לפגוע בדמותה של המערכת הציבורית, ולהשפיע באופן מהותי ועמוק על אמון הציבור בשירות הציבורי" (בית דין גבוה לצדק 43/16 בית דין גבוה לצדק 43/16 תנועת אומ"ץ נ' ממשלת ישראל, פסקה 64 (1.3.2016) (להלן: עניין מינוי מנדלבליט)). במילים אחרות, פגם בטוהר המידות של המועמד הוא פגם המעיד כי המועמד - חלילה - עלול לשקול במהלך כהונתו שיקולים אישיים, או שיקולים אחרים שאינם ממין העניין, או שהוא אינו מתאים לשמור על הממלכתיות של הגוף שבראשו הוא עומד (ראו והשוו: עניין מינוי יתום, בעמ' 287; עניין מינוי ג'רבי, בפסקה 69; יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א - המינהל הציבורי 600 (2010)). גם בנוסח החלטה 3839 עצמה מוזכרים המקרים הפרדיגמטיים שבהם קיים חשש כי חלף התנהלות ממלכתית יפעל המועמד "מטעם" הממשלה שמינתה אותו, ונכתב בה כי על הוועדה להבטיח שלא יתמנו מועמדים מסיבות לא-ראויות, כגון "זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה" (שם, בסעיף ב').
- ככלל, קיומו של פגם בטוהר המידות נובע ממעשה או מחדל שעשה המועמד בעצמו. לעומת זאת, מעשים או מחדלים של מי שהמועמד היה מופקד עליהם בעבר אינם מלמדים, במקרה הרגיל, על דופי במידותיו של המועמד עצמו, אלא מעידים, לכל היותר, על ליקויים ביכולת תפקודו, בין אם ברמה המקצועית, ובין אם ברמה הניהולית-פיקודית. כך, אדם שאינו מקיים ביודעין את הוראות הדין או את הנהלים הרלוונטיים לתפקידו עשוי להעיד, במעשיו, על פגם בטוהר המידות. לעומת זאת, אדם המקיים בעצמו את החוק והנהלים, אך אינו מצליח להטמיע אותם בקרב הכפופים לו, לא לוקה במישור הערכי, אפילו אם כישלון זה מעיד על יכולותיו כמנהל. אמור מעתה, קיומם של כשלים מקצועיים ביכולתו של המועמד להבטיח ציות לדין של הכפופים לו אינו משליך, במצב הדברים הרגיל, על טוהר המידות שלו. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם מעשה שנעשה בתחום אחריותו של המועמד, על ידי מי מקרב הכפופים לו, אולם מבלי שהדבר היה בידיעתו, עשוי להטיל דופי גם במידותיו המוסריות. כך, לדוגמה, אם המועמד "עצם עיניו" נוכח התנהלות לקויה של הכפופים לו. כך גם אם היעדר הפיקוח של המועמד על קיומה של נורמה מסוימת מעיד על זלזול מצידו בנורמה זו, באופן העלול לעלות לפגם ערכי.
- היבט נוסף שעל הוועדה לשקול הוא התפקיד הספציפי לגביו נבחנת המועמדות (מבין אלו המצויים בתחום בחינתה). זאת, מאחר שבמקרים שבהם קיימת זיקה בין הפגם הנטען לבין מהות התפקיד, או כאשר התפקיד מחייב רמה גבוהה במיוחד של טוהר מידות, יהיה הדבר שיקול רלוונטי - ולעיתים, שיקול מרכזי - בבחינת טוהר מידותיו של המועמד (ראו: עניין לביא, בפסקה 15; בית דין גבוה לצדק 4921/13 תנועת אומ"ץ נ' ראש עיריית רמת השרון, פ"ד סו(3) 135, 185-184 (2014) (להלן: עניין ראשי הערים)). להקפדה על טוהר המידות במובן הזה קיימת חשיבות מיוחדת כאשר מדובר במינוי ראש המוסד, כבענייננו, וזאת בשל רמת הפיקוח הנמוכה על ארגון זה. בשונה מרשויות אחרות, המוסד אינו נתון לביקורת, בשגרה, של שרי הממשלה, של ועדות הכנסת, ואף לא של התקשורת והציבור. בשונה מהמשטרה או משב"ס, הוא אינו פועל תחת פיקוח שיפוטי הדוק; בשונה מצה"ל, הוא אינו מפוקח, בשגרה, על ידי הממשלה והקבינט; ובשונה מהשב"כ, הוא אינו פועל תחת מסגרת חוקית המגדרת את פעילותו, ותחת פיקוחה של ועדת שרים ייעודית (לפירוט, ראו: עמ' 5-4 להצעת חוק השירותים החשאיים, התשע"ז-2017, פ/4569/20 ועמ' 1 ו-4 למכתבו של ראש המוסד היוצא, שהוגש כחלק מהנספח "חומרים שהגיעו לוועדה מטעם היועצת המשפטית לממשלה ביום 20.5.2026" (להלן: מכתב ראש המוסד היוצא)). אדרבה, בשונה מכל יתר רשויות המדינה - מכלול פעילותו של המוסד נעשות תחת מסווה כבד של חשאיות, כאשר מרכיב מהותי ממנו מבוצע מחוץ לתחומיה של המדינה (להרחבה, ראו: Raphael Bitton, The Legitimacy of Spying Among Nations, 29 U. Int'l L. Rev. 1009, 1010-1011 (2014); מכתב ראש המוסד היוצא, בעמ' 1). מבחינה משפטית, אם כן, המוסד פועל בצורה שאין לה אח ורע בשום גוף אחר בישראל. בהתאם, הסתמכות על פיקוח חיצוני על הארגון אינה מעשית. לכן, במקרה זה יש הכרח כי תפיסתו הערכית של הארגון תנבע מבפנים, ובראש ובראשונה, מהעומד בראשו.
ודוק, גישה זו קיבלה ביטוי גם בעבודת הוועדה המייעצת עצמה. במסגרת חוות דעתה של הוועדה על מינוי האלוף (במיל') דוד זיני לראשות השב"כ, צוין כי "הדרישה בדבר העדר 'זיקה פוליטית' של מועמד לתפקיד ראש השירות מתחייבת אף יותר מאשר לגבי מועמד לראשות כל אחד מחמשת הגופים האחרים שבהחלטת הממשלה. זאת, שכן מדובר בגוף חשאי. החשש מפעילות שאינה באורח ממלכתי ושאינה תואמת את סדרי המשטר הדמוקרטי גדולה יותר משום שהפעילות עלולה להתבצע בהסתר" (פסקה 4 להחלטת הוועדה המייעצת מיום 25.9.2025 (ההדגשה נוספה)). גם בהליך דנן ציין יו"ר הוועדה בחוות דעתו כי יש לתת משמעות רחבה למושג "טוהר המידות" אותו יש לבחון, "וזאת בשל הכוח העצום של הגוף הרלוונטי ושל העומד בראשו, במקרה זה המוסד והעומד בראשו" (שם, בפסקה 3. יצוין כי חברי דעת הרוב לא התייחסו לעניין זה, לחיוב או לשלילה, במסגרת חוות דעתם הראשונה או המשלימה).