תיק אזרחי (נתניה) 5561-06-23 א.ס. מוראד תשתיות ופתוח בע"מ נ' מועצה מקומית ג'לג'וליה

פסק דין

כללי:

1. השאלה שבפני שבמחלוקת הינה האם על הנתבעת לשלם לתובעת כספים עבור ביצוע עבודות קבלניות, כאשר אין מחלוקת על כך שהעבודות בוצעו, אין כל טענה לליקוי או דופי שנפל בעבודות אלו אך לא נחתם הסכם עבודה כדין.
2. בתיק התקיימו שני דיוני קדם משפט ונקבע דיון הוכחות ליום 10.2.2026.
3. בטרם החל דיון ההוכחות הגיעו הצדדים הגיעו להסכמה לפיה לא ישמעו העדים ויוגשו סיכומים בכתב.

טענות התובעת (בקליפת האגוז):

4. התובעת חברה קבלנית שתחום עיסוקה הינו תשתיות ופיתוח.
5. בשנת 2019 פרסמה הנתבעת קול קורא לקבלנים, לביצוע פרויקט שיפור חזות ביה"ס אלראזי ("להלן: "הפרויקט").
6. התובעת הוזמנה כקבלן לביצוע העבודות בפרויקט.
7. לאחר השלמת העבודה, הופק ביום 15.10.2019 חשבון מרוכז של העבודות.
8. החשבון המרוכז נערך ונחתם על ידי חברת הפיקוח שמינתה הנתבעת - חברת ליברובסקי י.א. ניהול ופיקוח אתרי בניה בע"מ".  החשבון הועמד ע"י חברת הפיקוח ע"ס של 414,408.07 ₪ ובצירוף מערעור מיסים בשווי 17% לסך 484,857.44 ₪ (סומן כנספח 1 לכתב התביעה)
9. החשבון אושר פעם נוספת ביום 9.8.2022 בהחלטה פה אחד של מליאת המועצה שהורכבה ממנכ"ל המועצה, גזבר המועצה והיועץ המשפטי של המועצה (סומנה כנספח 3 לכתב התביעה).
10. אין בפי הנתבעת טענה שלחיוב הכספי לא היה מקור תקציבי בתקופה הרלוונטית. אישור התשלום שניתן על ידי מליאת המועצה מהווה ראיה לכך שקיים מקור תקציבי לביצוע התשלום לתובעת.
11. הנתבעת לא שילמה עבור ביצוע העבודות ובכך פעלה בחוסר תום לב וגרמה נזק לתובעת.
12. נכון למועד הגשת כתב התביעה, החוב צבר ריבית והצמדה ועומד ע"ס 552,353.85 ₪.

טענות הנתבעת (בקליפת האגוז):

13. דין התביעה להידחות מחמת אי חתימת הסכם התקשרות בין הצדדים שמהווה דרישה מהותית וקונסטיטוטיבית עפ"י סעיף 203(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] החלות על הנתבעת ומכוח סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] שמחיל את סע' 203 (א) האמור גם ביחס למועצה.
14. העדר התקשרות חוזית בכתב שוללת מיסודה את הזכות הנטענת של התובעת לקבל תשלום כלשהו.
15. חרף ידיעתה של התובעת על הצורך בקיומה של הזמנת עבודה כתובה וחתומה כדין טרם ביצוע העבודות, היא פעלה בכוונת מכוון ולא דאגה לחתימה על הסכם כדין.
16. נוסף להעדר הסכם בכתב, לא בוצע הליך מכרזי כדין בקשר לעבודות שבוצעו על ידי התובעת. האמור מהווה פגם מהותי היורד לשורשו של העניין.
17. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916מדובר בעבודות שיפוץ לשיפור חזות ביישוב סכסוך בסכום כולל של מאות אלפי שקלים שאינן עומדות בתנאי הפטור ממכרז. בהקשר זה הוסיפה הנתבעת שלא היה תקציב לביצוע העבודות כנדרש והעבודות בוצעו ללא מכרז.
18. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)בפרוטוקול שניהלה חברת הפיקוח מיום 9.8.2022 לא אושר חלק ניכר מהעבודות שבוצעו בשל אי התאמה לקול קורא, עובדה זו שוללת תחולת כל פטור אפשרי מהליך מכרזי.
19. העובדה שלא אותרה הזמנה במערכת ההזמנות מלמדת אף היא שלא התקיים הליך הזמנת עבודה תקין.
20. התובעת לא הוכיחה את טענתה לכך שאכן היה מקור תקציבי לביצוע העבודות והעדר טענה מפורשת בעניין מצד הנתבעת אין משמעה הודאה בקיומו של מקור תקציבי.
21. לתובעת אשם תורם בשיעור 100% לנזק שלטענתה נגרם לה ואף לא פעלה להקטנתו.

מוסכמות ופלוגתאות:

22. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת ביקשה מהתובעת לבצע את העבודות לשיפור חזות ביה"ס אלראזי, שנמצא בשטח שיפוטה.
23. לא הוצגה בפני כל טענה לכך שהתובעת התבקשה לבצע את העבודה בדחיפות ובלחץ זמנים מיוחד, שאינו כפי המקובל בשיפוץ מוסדות חינוך.
24. אין מחלוקת שלא פורסם מכרז ואין מחלוקת על כך שבין הצדדים לא נכרת כל הסכם בכתב.
25. אין מחלוקת שהנתבעת ביצעה את העבודות כמפורט בחשבון שאושר ע"י החברה המפקחת (ר' נספח 2 לכתב התביעה).
26. אין מחלוקת על כך שבפרוטוקול מליאת מועצה מיום 9.8.22 מבוקש לאשר עקרונית את התשלום לתובעת.
27. אין מחלוקת שהנתבעת לא טענה לליקויים או דופי שנפל בעבודות אלו.
28. המחלוקת שבין הצדדים הינה השאלה האם על אף הוראות סע' 203 (א) לפקודת העיריות ובהיעדרו של הסכם בכתב, התובעת זכאית לתשלום וככל שכך הדבר מהו שיעורו.

המסגרת הנורמטיבית:

29. סעיף 203(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כך:

הועתק מנבו"חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא הייתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר - עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה".

30. ברשות ערעור אזרחי 5210-08 עו"ד זרח רוזנבלום נ' מועצה מקומית חבל מודיעין, [נבו] נדון מקרה של עו"ד שנתן שירותים משפטיים לרשות מבלי שנערך הסכם שכ"ט בכתב.
31. לעניין תכלית הוראות סע' 203, בימ"ש הפנה לערעור אזרחי 6705/04 בית הרכב נ' עיריית ירושלים, [נבו] בקובעו:
32. "תכלית דרישת הצורה שבסעיף 203 היא הבטחת שימוש זהיר ומבוקר בכספי ציבור... מטרתה ליצור מערכת בקרה שתוודא כי הגוף הציבורי המתקשר בעסקה במשפט האזרחי נהג בזהירות הראויה ובחן את העסקה כראוי. הדרישה מקורה באינטרס הציבורי והיא משקפת רצון להבטיח את חוקיות פעולות העיריה כמו גם הגנה על זכויות תושביה ואמון הציבור בה...  אכן, סעיף 203 הוא ביטוי לעקרון שלטון החוק וחוקיות המינהל" [שם, בפסקה 22; וראו גם: עע"ם 10996/02 עירית קריית גת נ' אבישי כ"ץ בע"מ, פ"ד נח(1) 490, 497 (2003); עניין שם-אור, 566; ערעור אזרחי 11/71 עירית רחובות נ' גולדמן, פ"ד כה(2) 381, 385 (1971) (להלן: עניין עירית רחובות)].
33. תכלית זו דומה לתכלית העומדת בבסיס הוראות חוק אחרות הנוגעות לכספי ציבור, ובכלל זאת להוראת סעיף 232 לצו, והיא זו המבקשת להקפיד כי תתבצע בקרה על הוצאת כספי ציבור וכי תישמר מסגרת התקציב [ראו למשל: סעיפים 27, 29 ו-43 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: חוק יסודות התקציב)"
34. בימ"ש הוסיף וקבע בהתאם לתכלית זו ונוכח הוראות לשון החוק, דרישת הצורה היא דרישה מהותית קונסטיטוטיבית ולא דרישה טכנית ראייתית.
35. יחד עם זאת, בית המשפט הוסיף וקבע שבימ"ש רשאי להפעיל שק"ד ולפטור מחובה זו של הוראות סע' 203 מטעמים של צדק ובהתאם להוראות סע' 31 לחוק החוזים (חלק כללי).  בימ"ש מאזן בהפעלת שיקול דעת זה בין הרתעה של צדדים מכריתת חוזים בלתי חוקיים לבין שיקולי צדק פרטניים בין הצדדים הקונקרטיים לחוזה הבלתי חוקי.
36. ביהמ”ש המשיך והתייחס לחריגים של הכלל הנ"ל בהם ייתן צו המורה לרשות לשלם את מלוא התמורה בגין שירות או עבודה שנהנתה מהם ולתנאים המצטברים שעל ביהמ”ש לבחון כשהוא דן בתביעה שבבסיסה שירות או עבודה שניתנו לרשות על פי הסכם הנוגד את הוראות סעיף 203 לפקודת העיריות, בקובעו:

"מתן מלוא התמורה משמעותה מתן תוקף מלא לחוזה בין הצדדים, תוך מתן משקל עודף לשיקול הצדק בין הצדדים ומשקל חסר לשיקולי הצדק הכלליים ולתכליתו הפרטנית של סעיף 203 לפקודת העיריות וסעיף 232 לצו.  הכרה כאמור בתוקפו של חוזה לא חוקי לא תאזן נאמנה בין השיקולים הנוגדים, ותחתור תחת התכלית שבבסיס סעיף 203 עד כדי הפיכתו לאות מתה [השוו: עמדתה של השופטת א' חיות בעניין בית הרכב, פסקה 1 לחוות דעתה; עמדתו של פרופ' פרידמן בעשיית עושר כרך ב', 657-656 ו-660-659].