שקנבסקי העיד בבירור כי בשל העובדה שהפרויקט התקדם לכתחילה בלי מעורבות של ממן הוא ניסה לקיים הליך תיחור מיטבי: "להכניס עוד ספקים" "וליצור תחרות יותר אגרסיבית" "בשביל לנסות ולהגיע לחסכון או לפתרון יותר זול" "ולשפר את התנאים של העסקה" (ע' 918, ש' 20 - ע' 919, ש' 3, שם תוך התייחסות ספציפית לתיחור המקוון, קו תחתי הוּסף). מעדותו עלה בבירור כי התערעור אזרחי ביקשה לקיים תחרות אמת ולא תחרות למראית עין. אף אם העובדה שהפרויקט לא עירב את ממן כבר בראשית הדרך יצרה בעיניו קושי והפכה את אפשרות התיחור למוגבלת יותר או למיטבית פחות ביחס למצב הדברים שהיה אילו ממן נכנס לתמונה קודם לכן, שקנבסקי הבהיר כי למרות זאת "אנחנו עדיין מנסים בכל דרך אפשרית ליצור תחרות בין הספקים", תחרות-אמת (ע' 1009, ש' 18-17, קו תחתי הוּסף, וראו גם: ע' 1007, ש' 4-3, ש' 15, ע' 1008, ש' 9-8, ש' 15, שם הסביר גם את הביטוי "קלדנית הזמנות" בו ניסתה ההגנה להיתלות; ראו גם ע' 1016, ש' 13, שם העיד בהתייחס ל-נ/82 כי ככל שיש יותר ספקים יש יותר סיכויים לתחרות).
דברים אלה של שקנבסקי בעדותו יש לקבל. בטענות השונות שהעלתה ההגנה, ובכלל זה ווי, אין כדי לגרוע ממהימנות דבריו אלה של שקנבסקי (כך ביחס לטענות כאילו בינואר 2019 עבד כמטפל ב"תת מודע" בלא לקבל אישור מתע"א, נ/84, שאינן נוגעות לעניין וששקנבסקי הסביר בעדותו באורח מספק, ע' 1002-1001; כך ביחס לנ/217, תכתובת דוא"ל שאינה קשורה לבל"מ אורנים ושממנה ביקשה ווי להסיק כי שקנבסקי ידע על פרקטיקה של קבלת הצעות שווא כחלק מתחרות למראית עין; אף שהתכתובת אינה כוללת התייחסות או מענה מצד שקנבסקי; אף שהעובדות הנוגעות אליה לא התבררו; ואף שווי כלל לא הפנתה בסיכומיה לכך שזו כלל הוצגה לשקנבסקי בעדותו; גם בעדות שקנבסקי בע' 1047, אליה הפנתה ווי, אין כדי ללמד כי ערך תחרות למראית עין או לתמוך בכך; והוא הדין גם בטענות ווי בס' 281 סיפא ו-287 לסיכומים, שאינן נוגעות לכך ששקנבסקי ערך תיחור במטרה לקבל הצעות אמת).
עמדנו לעיל בהרחבה על עמדתו של פרץ ועל כך שפעל לקיים תיחור-אמת במטרה לקבל הצעות מיטביות חרף הביקורת שהייתה לו על הליך הרכש. כך גם עלה מעדותו ביחס לבל"מ אורנים. כאמור לעיל, לֶשם, מנהלו של פרץ, הנחה כי יש לערוך תחרות בין ספקים לפרויקט אורנים (נ/29) ושקנבסקי פנה בהתאם בבקשה לקבלת הצעות - בל"מ אורנים. במענה להודעת וישניצר מא.מ.ת שלא יוכל להשתתף הביע פרץ את הערכתו הפנימית ביחס לאפשרות קיום תחרות בנסיבות העניין (נ/82). אלא שלצד הערכתו זו ולאחריה פעל פרץ בניסיון לקדם את התחרות. פרץ פנה ישירות לוישניצר וניסה לתמרץ אותו להגיש הצעה ולהשתתף בבל"מ אורנים על מנת להתחרות. כך כתב פרץ לוישניצר "אתה רציני? [שאתה לא ניגש] איך תמכור? אני ממליץ לך לתת הצעת מחיר ולהשתתף במכרז. ייתכן שיהיו הפתעות זכור תעא קובעת את ספקיה לא היצרן" (ת/194, קו תחתי הוּסף). פרץ העיד כי ניסה להגדיל את כמות הספקים שישתתפו בתיחור; כי ניסה לרתום את א.מ.ת - שהיא בעיניו חברה פנטסטית ובעלת יכולות - להשתתף בתיחור; וכי מאד רצה שא.מ.ת ישתתפו בתיחור (ע' 1631, ש' 19 - ע' 1632, ש' 15; ע' 1764, ש' 12-6, שם העיד כי עודד את וישניצר לקבל מחיר לעסקה, לתת הצעת מחיר ולהשתתף וציין כי הכל פתוח; ראו גם נ/143; וראינו כבר כי בהקשר אחר העיד פרץ שציפה שהספקים ילכו ליבמ, יעשו "אינתיפאדה" ואולי מישהו יציע מחיר טוב יותר, ראו בפסקה 598 לעיל). פרץ העיד עוד כי הליך התיחור נועד להביא לתערעור אזרחי הצעות טובות יותר ולשפר את עלויות הרכש (ע' 1615, ש' 14 - ע' 1616, ש' 5, שם בנוגע לשלב התיחור המקוון בפרויקט אורנים).