בהקשר זה יש משקל גם לכך שלשחר לא הוצגה בחקירתו הודעת הדוא"ל השנייה של שוחט, שבה הצעת מטריקס על סך 395,860 דולר (ת/132). מדובר במסמך מהותי שבנסיבות העניין יכול להשליך על שאלת הסכמתו של שוחט לתיאום. במצב דברים זה, נראה כי שחר אמר את שאמר בעת שמסמך מהותי אינו לפניו. עניין זה יכול להשליך על משקל דבריו.
למרות כלל האמור לא התרשמתי כי עדותו של שחר בדבר הסכמתו של שוחט הייתה בלתי מהימנה (חלק מהסתירות שעליהן הצביע שוחט בדבריו של שחר לא נגעו במישרין לסוגיית התיאום ונועדו, כך נראה, לתמוך את טענת שחר כי לא הייתה היתכנות ממשית לתחרות, לרבות מצד מטריקס, תוך ניסיון של שחר לגרוע מנפקות התיאום שיוחס לו. בכלל זה הטענה כי שוחט כלל לא ידע על הפרויקט ופנה לבקש את אישור שקנבסקי להגיש הצעה (ת/557(5), ש' 554-549 (בניגוד ל-נ/95); כי שוחט פעל רק כדי לפגוע בהראל (ת/557(5), ש' 557-555) וכיו"ב; מן העבר האחר דווקא עדותו של שחר וטענתו כי עשה "עוול גדול" לשוחט וכי בדיעבד לאחר שראה את הצעת מטריקס (ת/132) הוא הבין ששוחט "עבד עליו" וניסה לזכות בפרויקט - היינו דברים שאמר בניסיון להיטיב עם שוחט ועל מנת שלא לסבכו - יכולים לתמוך בכך שלהבנת שחר שוחט הסכים, כי היה סיכום, אף אם שוחט לא קיים אותו, ע' 3555, ש' 25 - ע' 3556, ש' 17, אף שבהמשך הדברים הסתייג מהאמור, ע' 3556, ש' 25, ע' 3557, ש' 3, וראו גם: ע' 3579, ש' 28-27 (שם ביחס לתיחור המקוון)).
בשורה התחתונה: נוכח מכלול האמור לעיל ובשים לב גם לקשיים שעלו, אינני סבור כי ניתן לבסס על עדותו של שחר ועל הודעת התיאום ששלח (ת/146) לבדן, ברמה הנדרשת בפלילים, קביעה בדבר הסכמתו של שוחט לתיאום בלא תמיכה חיצונית נוספת לכך ובעוצמה מספקת ביחס להבנה עם שוחט ולהסכמה מצדו.
- המאשימה טענה עוד כי שחר פעל לבצע יחד שלושה הסדרים - מול גלעד והראל, מול וישניצר וא.מ.ת ומול שוחט ומטריקס - כי כל הודעות התיאום נשלחו אל כל השלושה בסמיכות זמנים (ת/146, ת/147, ת148) כחלק מתכנון אחד (ת/145) וכי שחר לא היה שולח לשוחט את הודעת התיאום (ת/146) אלמלא הסכים לכך שוחט קודם לכן. נטען עוד כי כשם שההסדרים מול הראל וא.מ.ת סוכמו מבעוד מועד (כעולה מ-ת/504 - "סגירת הפינה של התחרות") ומחירי ההצעות הקונקרטיים נשלחו רק בהמשך, כך נעשה גם מול מטריקס. טענות אלה, אף שניתן להבין את ההיגיון שבבסיסן, לא נתמכו בראיות ממשיות בכל הנוגע להסכמה מצד שוחט ומטריקס ובאופן שיכול לבסס מסקנה בדבר הסכמת שוחט מההתנהלות מול ספקים אחרים (שביחס אליהם וביחס להסכמה שבאה מצדם הוצגו ראיות נוספות וברורות ובכלל זה ממועדים שקדמו ליום 13.9.11, כפי שנדון לעיל; ראיות כאמור לא הובאו בקשר לשוחט).
- הזהות בין הודעת הדוא"ל השנייה של שוחט (ת/132) להודעת התיאום של שחר (ת/146) - המאשימה מצביעה בהקשר זה על הזהות המשמעותית שבין הודעת התיאום של שחר (ת/146) לבין הודעת הדוא"ל השנייה של שוחט שנשלחה זמן קצר לאחר מכן לשקנבסקי ושבה הצעת מטריקס (ת/132). כאמור לעיל, השוואת המסמכים אינה מותירה מקום לכל ספק כי שוחט ראה את הודעת התיאום של שחר וכי העתיק ממנה חלקים ניכרים אל הצעת מטריקס אותה הגיש. ראינו לעיל, כי יש לדחות את גרסתו של שוחט כי לא ראה את הודעת התיאום (ת/146) וכי פעל על יסוד ביד מיבמ. משגרסתו נמצאה בלתי מהימנה, ומשהעתיק חלקים מההצעה ששלח לו שחר, יש בכך כדי לפעול לחובתו של שוחט ולתמוך בעמדת המאשימה (המאשימה הפנתה גם לשיחת הטלפון מצהריי אותו היום, 13.9.11; בהעדר ראייה ישירה על תוכן השיחה, משקלה הנוסף של זו מוגבל).
- נראה כי המאשימה מוצאת תמיכה עיקרית לטענה ששוחט הסכים לתיאום בכך שלשיטתה בפועל הגיש שוחט הצעת מחיר על סך 449,440 דולר, באופן התואם את הודעת התיאום של שחר (ת/146). כפי שהוסבר בהרחבה לעיל, עמדת המאשימה היא כי הצעתה של מטריקס איננה אך ת/132 שם צוין סך כולל של 395,860 דולר, אלא שילוב של הודעת הדוא"ל הראשונה של שוחט (נ/450) יחד עם הודעת הדוא"ל השנייה של שוחט (ת/132). שוחט מצדו עמד בעדותו על כך שסכומה הכולל של הצעת מטריקס שאותה הגיש לשקנבסקי הוא 395,860 דולר, כפי שצוין בשורת הסיכום של ת/132 (למשל, ע' 6751, ש' 13-6; ע' 6888, ש' 22-21; ע' 6889, ש' 20; ע' 6890, ש' 12-11; שני הנדבכים שביסוד טענת המאשימה: נ/450 ו-ת/132 לא הוצגו לשוחט בחקירתו ברשות; עם זאת, ניתן אולי למצוא חיזוק מסוים לגרסת שוחט בדבריו בחקירה ברשות כי בתיחור המקוון הוריד כ-7-6% מהמחיר שהגיש לתע"א, באופן המתיישב בקירוב עם הגשת הצעה על סך 395,860 דולר, ואינו מתיישב עם הגשת הצעה על סך 449,440 דולר, ראו ת/240, ש' 348-342).
ניתוח ובחינה של המסמכים - נ/450, ת/146 ו-ת/132 - יכול בהחלט לתמוך בעמדת המאשימה כי שוחט הגיש הצעה כוללת על סך של 449,440 דולר ומכאן כי הסכים לתאם עם שחר ואף פעל בהתאם להסכמה. ההתאמה המספרית עליה עמדנו - הפחתת הסך של 53,580 דולר, המתייחס לרכיב-השרת שאליו התייחסה הודעת הדוא"ל הראשונה של שוחט (נ/450) - מעלה כי אפשר ומדובר בתרחיש היותר מסתבר בנסיבות העניין.